הפועל ירושלים (כדורגל)

מועדון כדורגל ישראלי

הפועל ירושלים היא קבוצת כדורגל ישראלית מהעיר ירושלים, המשחקת בליגת העל. המועדון הוקם בשנת 1926 והוא נמנה עם המועדונים הוותיקים ביותר בליגה הבכירה בארץ ישראל כשהשתתף בעונת הבכורה (1931/1932). הישג השיא של הקבוצה הוא זכייה בגביע המדינה ומקום שלישי בליגה הראשונה ב-1973.[2][3]

הפועל ירושלים
HapoelJerusalemFootballClubLogo2021.png
מידע כללי
כינוי קבוצת האוהדים
הקבוצה מקטמון
הפועל קטמון ירושלים (2007–2020)
תאריך ייסוד 12 ביוני 1926[1]
אצטדיון אצטדיון טדי, ירושלים
(תכולה: 31,733)
בעלים עמותת קטמון מועדון אוהדים
יו"ר יותם כרמון
מנכ"ל אורי שרצקי
מאמן זיו אריה
ליגה ליגת העל
https://www.hapoeljerusalem.co.il/
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
מחלקות פעילות
של הפועל ירושלים
Football pictogram.svg Football pictogram.svg Basketball pictogram.svg Basketball pictogram.svg Volleyball (indoor) pictogram.svg Swimming pictogram.svg
כדורגל (גברים) כדורגל (נשים) כדורסל (גברים) כדורסל (נשים) כדורעף (גברים) שחייה (גברים)

כמחאה על האופי הניהולי של קברניטי המועדון בקבוצת הפועל ירושלים מאז שנות ה-90, הוקם בשנת 2007 מועדון הכדורגל הפועל קטמון ירושלים על ידי מועדון האוהדים של הפועל ירושלים, שהיה למועדון הכדורגל הראשון בישראל הנמצא בבעלות אוהדיו. המועדון היה קרוי על-שם מגרש קטמון ששימש בעבר את הפועל ירושלים. הפועל קטמון ירושלים התקיימה במקביל להפועל ירושלים במשך 12 עונות (2007–2019),[4] עד שבשנת 2019 פורקה קבוצת הפועל ירושלים המקורית עקב בעיות תקציביות, ובאוגוסט 2020 רכשה הפועל קטמון ירושלים את הזכויות על השם "הפועל ירושלים" והיא הפכה להפועל ירושלים, וכך בסופו של התהליך הגיעה לידי מועדון האוהדים.

כיום המועדון נמצא בבעלות אוהדיו ומנוהל על ידי ועד מנהל המונה שבעה חברים, מתוכם ארבעה הם נציגי האוהדים, אשר נבחרים מדי שנה בבחירות דמוקרטיות בין כלל חברי עמותת קטמון מועדון אוהדים, מתוכם בוחר הוועד את היו"ר. אל שלושת המקומות הנותרים העמותה יכולה להזמין גורמים אשר תורמים לקבוצה למשך אותה עונת משחקים.

צבעי הקבוצה הם אדום ושחור. עד שנות ה-80 שיחקה הקבוצה במגרש קטמון ובאצטדיון ימק"א, והחל משנות ה-90 ועד היום היא משחקת באצטדיון טדי, המכיל 31,733 מושבים.

היסטוריהעריכה

השנים הראשונותעריכה

אגודת הפועל ירושלים נוסדה ב-1926. בשנת 1929 היו לאגודה שתי קבוצות כדורגל בירושלים, שמנו בסך הכל 30 חברים.[5] בשנותיה הראשונות קיימה הקבוצה מספר משחקים מול הפועל חיפה[6] והפועל תל אביב.[7] בשנת 1929 זכתה הקבוצה בגביע עיריית ירושלים, לאחר שניצחה את המשטרה הבריטית וסנט ג'ורג'[8] בפתיחת עונת 1931/1932 הובסה 0–8 על ידי יריבתה העירונית מכבי חשמונאי ירושלים, במשחק שהיה הראשון בתולדות ליגת ארץ ישראל בכדורגל, בעונה זו גם סיימה הקבוצה במקום האחרון בליגה (אך לא ירדה עקב חוסר בקבוצות בתקופה זו).[9][10] בהמשך העשור המשיכה הקבוצה לסיים במקומות האחרונים בליגה ואף ירדה לליגה ב' כשזו הוקמה. בשנות ה-40 דשדשה בין הליגה הבכירה לליגת המשנה והישג השיא של המועדון היה המקום השלישי במחוז ירושלים של עונת 1941/1942. בשנת 1943 העפילה הקבוצה לגמר גביע המלחמה, לאחר ניצחון טכני על בית"ר תל אביב.[11]

לאחר הקמת מדינת ישראל שיחקה הקבוצה בתחילה בבית ירושלים והדרום ב"ליגה המיוחדת" שהוקמה (ליגת המשנה) לעונת 1949/1950, סיימה במקום הראשון ונשארה בליגה השנייה לעונה הבאה, בבית הדרום, שם סיימה במקום הרביעי בעונת 1951/1952. בשנים הבאות סיימה הקבוצה במקומות השלישי והרביעי וכשלה בניסיונותיה להעפיל לליגה הבכירה. בשנים אלה, כונתה הפועל ירושלים "הקבוצה האפורה", בשל יכולתה הנמוכה.[12] במאי 1955 עבר מגרשה הביתי של הקבוצה מאצטדיון ימק"א למגרש קטמון.[13]

העפלה לליגה הבכירהעריכה

בעונת 1956/1957 סיימה במקום השלישי בליגה הסדירה, ולאחר מכן במקום השני בפלייאוף העלייה ללאומית - מה שגרם להעפלה היסטורית של הקבוצה לליגה הבכירה לראשונה בתולדות המועדון מאז שירד בשנות ה-30.[14] בשנת 1958 העפילה הפועל ירושלים לגמר גביע העשור לאחר שהביסה את מכבי חיפה[15] ובני יהודה תל אביב; בסיקור הגמר, ציין עיתון "דבר" לשבח את מרדכי בנבנישתי, ואת בלם הקבוצה מרדכי חניני.[16] בשנתיים הראשונות בליגה הבכירה סיימה הקבוצה במקום העשירי. בעונת 1959/1960 סיימה במקום הרביעי - הגבוה ביותר בו סיימה עד אז.[12] במהלך תקופה זו הייתה הפועל לקבוצה המובילה של העיר ירושלים, ביחס לבית"ר שדשדשה בין הליגה הראשונה לשנייה. בתחילת שנות ה-60 סיימה הקבוצה במקום השביעי והשישי בליגה. בעונת 1963/1964 הייתה הקבוצה מרחק פסע מירידה, אך ניצלה וסיימה במקום ה-14 שהשאיר אותה בליגה. בעונות הבאות נאבקה נגד הירידה וסיימה במקום ה-13, וה-12. בעונה הכפולה של 1966/1968 סיימה הקבוצה במקום השישי. בסיום אותה העונה, היריבה העירונית, בית"ר העפילה לליגה הבכירה, והדרבי הירושלמי חזר לליגה הבכירה. בעונה זו סיימה הקבוצה במקום השישי פעם נוספת, וגם בעונה שלאחר מכן שמרה על מיקומה.

שנות ה-70: עונת שיא, וירידת ליגהעריכה

שנות ה-70 נפתחו עבור הפועל ירושלים במקום השביעי והשמיני בליגה. עונת 1972/1973 סומנה כעונה המוצלחת ביותר עבור הקבוצה מאז ומעולם כאשר הישגה הגדול ביותר היה הזכייה בגביע המדינה בעונה זו, לאחר ניצחון 0–2 בגמר על הכח רמת גן (זאת לאחר שהפסידה בגמר שנה קודם לכן 1:0, להפועל תל אביב[17]). משחק הגמר מול הכח התקיים באצטדיון בלומפילד, בנוכחות רוב מוחלט של אוהדי הפועל ירושלים. את השערים במשחק כבשו הקשר נחום תא-שמע והחלוץ ציון תורג'מן. הגביע הונף על ידי הקפטן צבי סינגל, שהיה לאחד מסמלי הקבוצה, יחד עם אלי בן רימוז', מלך השערים של הקבוצה בכל הזמנים עם 106 שערים.[2] גם בליגה הגיעה הקבוצה להצלחת שיא כאשר סיימה הקבוצה באותה עונה במקום השלישי בליגה, הגבוה בתולדותיה אי פעם, כאשר רק הפועל תל אביב והאלופה הכח רמת-גן הקדימו אותה בטבלה.[18]

עונה לאחר מכן חוותה הקבוצה נפילה כאשר נאבקה על מקומה בליגה העליונה פעם נוספת, אך שרדה במחזורים האחרונים וסיימה במקום ה-11. עונה לאחר מכן סיימה במקום החמישי בליגה, אך ב1975/1976 שוב נאבקה על הירידה וסיימה במקום ה-13, נקודה אחת בלבד מעל הקו האדום שהיה מוריד אותה לליגת המשנה. בהמשך המשיכה הקבוצה לדשדש במקומות נמוכים בטבלת הליגה הבכירה, כאשר אט אט יריבתה העירונית צוברת הצלחות בדמות 2 גביעי מדינה וסיום במקומות גבוהים בטבלה, מה שהצביע על שינוי ההגמוניה בעיר - לטובת בית"ר. בעונת 1978/1979 הפועל ירושלים סיימה במקום ה-15, וירדה לליגת המשנה, לראשונה מאז 1957.[19] באותה עונה התמודדה הקבוצה עם גירעון של כ-1.8 מיליון לירות[20] וקיבלה סיוע כספי מן ההסתדרות.[21]

שנות ה-80 וה-90: הפיכה בהגמוניה העירונית וירידת מעמדעריכה

 
הפועל ירושלים ב-1981, אברהם בן דוד במרכז

בעונת 1979/1980 עלתה הקבוצה חזרה לליגה הבכירה, כאשר היא סיימה את העונה ללא הפסד בית, ועם 3 הפסדי חוץ בלבד,[22] תוך התמודדות עם קשיים כספיים ושביתה של שחקנים שלא קיבלו משכורתם.[23] בליגה הבכירה, דשדשה הפועל כקבוצה בינונית, וב-1982/1983 ירדה שוב לליגת המשנה מהמקום ה-14. בהמשך העשור ירדה ועלתה הקבוצה מספר פעמים מליגת המשנה. ב-1995[24] נרכשה הקבוצה על ידי הקבלן יוסי סאסי, שמינה את עמיתו, ויקטור יונה, ליו"ר. בשנים המאוחרות לשיתוף הפעולה ביניהם התגלע בין השניים סכסוך כספי הנוגע לבעלות על הקבוצה, ודבר זה פגע מקצועית בקבוצה. המועדון התנדנד בין הליגה הראשונה לשנייה ולא נשארה בליגה הבכירה, וזאת בזמן שיריבתה העירונית בית"ר מתחזקת והופכת בעשורים אלו לאחת הקבוצות הבכירות בכדורגל הישראלי. השחקן הבולט בשנים אלו היה קפטן הקבוצה, הקשר מישל דיין. לאחר שפרש כיהן גם מספר קדנציות בעשור הראשון של המאה ה-21 כמאמן הקבוצה.

ההישג העיקרי מאז רכישתה בידי סאסי היה ההגעה לגמר גביע המדינה בשנת 1998, לאחר ניצחונות על מחזיקת הגביע היוצאת הפועל באר שבע והפועל תל אביב. בגמר הפסידה הפועל למכבי חיפה בתוצאה 0–2, לאחר הארכה. למשחק באצטדיון רמת גן הגיעו כ-8,000 אוהדי ירושלים.

שנות ה-2000: ליגות נמוכות וחוסר שקט ניהוליעריכה

מסוף שנות ה-90 ועד שנת 2008 התנהל סכסוך קשה בדבר הבעלות על הקבוצה בין הבעלים יוסי סאסי והיו"ר ויקטור יונה. החיכוך, שבשלב מסוים עבר לקווים משפטיים גרר את הידרדרותה הניהולית והמקצועית של הקבוצה, והשפיע קשות על הפופולריות של הקבוצה.

בעונת 1999/2000 ירדה הקבוצה מליגת העל לליגה הלאומית, ולאחר שנה אף התדרדרה לליגה הארצית (הליגה השלישית). החל מעונה זו, המשיכה הקבוצה לדשדש בין הליגה השנייה והשלישית. בעונת 2002/2003 החמיצה ירושלים את העלייה לליגת העל במחזור האחרון, לאחר שהקבוצה נזקקה לניצחון במשחק חוץ מול הפועל רעננה, אך סיימה בתיקו 0-0. המשחק היה שיאה המאכזב של עונת שיא בעיני האוהדים, ואף זכה בפי תומכיה לכינוי "טראומת רעננה".

ב-11 בדצמבר 2006, פסק השופט בדימוס ורדי זיילר כי על הצדדים לחלק את הבעלות על הקבוצה באופן שווה, כאשר נשיא הקבוצה יהיה יוסי סאסי ושם הקבוצה יחזור להיות "הפועל סא.ד.ר. ירושלים" (על שם חברת הבניה של סאסי). כמו כן יחויב יונה להחזיר את הכספים שהעביר מהקבוצה לבני משפחתו ולכסות את כל החובות של הקבוצה (המוערכים בכ-7–8 מיליוני שקלים), כאשר אם לא ימלא אחר חובות אלו יילקחו ממנו אחוזיו בקבוצה וימכרו לגורם שלישי. עד לפירוקה ב-2019 יונה עדיין החזיק באחוזיו בקבוצה.

בעונת 2006/2007 ירדה הפועל ירושלים לליגה הארצית, ושוב, שהתה בה רק עונה אחת מוצלחת וחזרה לליגה הלאומית.

לאחר מספר שנים בהן ניסו האוהדים, ללא הצלחה, למצוא משקיע חדש שירכוש את הקבוצה מידי יונה וסאסי, לקראת סוף עונת 2006/2007 נוהלה הקבוצה על ידי קבוצת ניהול שבין אנשיה נמנו בני סיוון, סימו טובול ורמי לוי. כוונותיהם של המשקיעים לטווח הארוך לא היו ברורות ובסוף העונה הופסקה השקעתם במועדון.

בחודש מאי 2007 ניסתה חברה שהוקמה על ידי אוהדים לרכוש את הקבוצה בעצמה, בדומה לקבוצות אחרות בבעלות אוהדים. עם זאת הדבר לא יצא לפועל. יוסי סאסי סירב למכור את חלקו ונציגי האוהדים סירבו לקבל לרשותם את הקבוצה כל עוד לוויקטור יונה או ליוסי סאסי יש יד בנעשה בקבוצה, וחובותיה אינם מכוסים, שכן חובות כאלו לא איפשרו תכנון ארוך טווח. כך לטענתם, לא ניתן לקדם את הקבוצה. לבסוף הוחלט על הקמת קבוצה בבעלות האוהדים ששיחקה בשם "הפועל קטמון ירושלים".

בעונת 2007/2008 עזב ויקטור יונה את הפועל ירושלים, וניהולה עבר לקבוצת ניהול חיצונית, בראשות רביב צחי. מלבד ההצלחה בפן המקצועי (עליית הקבוצה לליגה הלאומית), בעונה זו דיווחה קבוצת הניהול על צמצום חובות מהעבר בכ-2.5 מיליון שקלים. עם זאת בתום העונה הודיע רביב צחי על התפטרותו מהקבוצה והוחלף בידי קבוצת ניהול בראשות צחי בזיז ואופיר קורץ.

בעונת 2009/2010 סיימה ירושלים במקום הלפני האחרון וירדה פעם נוספת לליגה השלישית (שבעקבות שינוי מבנה הליגות הפכה לליגה א').

שנות ה-2010: מאבק בין הקבוצות, ופירוק הפועל ירושליםעריכה

בעונת 2010/2011 העפילה הקבוצה מליגה א' בחזרה לליגה הלאומית. בעונת 2013/2014 העפילה הפועל קטמון ירושלים לראשונה בתולדותיה לליגה הלאומית. בעונה זו התקיימו שלושה משחקי "דרבי" בהשתתפות שתי הקבוצות. המשחק הראשון הסתיים בניצחון של הפועל קטמון ירושלים, השני בתוצאת תיקו והשלישי הסתיים בניצחון להפועל ירושלים. בעונת 2015/2016 שוב נפגשו הקבוצות. המשחק הראשון בגביע הטוטו הסתיים בניצחון הפועל קטמון ירושלים, כמו גם המשחק הראשון בליגה. במשחק השני בליגה ניצחה הפועל ירושלים. בעונת 2016/2017 הסתיים המשחק הראשון בתוצאה 0:0, והמשחק השני הסתיים בניצחון הפועל קטמון ירושלים 2:1. בסך הכל ניצחה הפועל קטמון ירושלים את הפועל ירושלים 4 פעמים, הפועל ירושלים ניצחה פעמיים ופעמיים הסתיימו המשחקים בתוצאת תיקו. בסיום עונת 2016/2017 ירדה הפועל ירושלים לליגה א' (אחרי 6 שנים רצופות בלאומית) ולראשונה ירדה לליגה נמוכה יותר מהליגה בה משחקת הפועל קטמון ירושלים.

במהלך 2018/2019 נתקלה הפועל ירושלים בסכנת הפסקת פעילות בגלל חוב של 70 אלף שקל שלא שולם על ידי סאסי בתחילת העונה.[25] בסיום העונה רשמה הפועל ירושלים את הרגע השפל הגדול בתולדותיה, כאשר ירדה לליגה ב' (הליגה הרביעית) לאחר הפסד ביתי להפועל מגדל העמק במחזור הלפני האחרון.[26] הקבוצה לא נרשמה לעונת המשחקים 2019/2020 בליגה ב' ובשל אי עמידה בתנאי ההתאחדות לכדורגל פעילותה הושהתה,[27] והמועדון למעשה חדל מלהתקיים בתור מועדון כדורגל בוגרים. ב-26 בפברואר 2020 החליט בית המשפט המחוזי בירושלים על פירוק העמותה אשר ניהלה את הפועל ירושלים.[28]

2007–2020: הפועל קטמון ירושליםעריכה

עמוד ראשי 
ראו גם – קטמון מועדון אוהדים
 
סמל הפועל קטמון ירושלים בשנים 20092020
 
סגל הפועל קטמון בעונתה הראשונה

בשנת 2007, לאחר מספר שנים בהן ניסו אוהדי הפועל ירושלים ללא הצלחה, למצוא משקיע חדש שירכוש את הקבוצה מידי יונה וסאסי, החליטו חלק מהאוהדים בראשות העיתונאי אורי שרצקי לקנות חלק מהבעלות על הקבוצה, זאת באמצעות חברה בע"מ שהוקמה לשם כך. לאחר שזו לא הגיעה להסכם עם יוסי סאסי, הוחלט על הקמת קבוצה חדשה אלטרנטיבית. האוהדים פנו להנהלת הפועל מבשרת ציון/אבו גוש מליגה א', שעמדה על סף פירוק, ולאחר קבלת הסכמתה, מיזגו אותה עם החברה שהקימו ושינו את שם הקבוצה ל"הפועל קטמון".

בהפועל ירושלים עצמה מתחו ביקורת על המהלך, וחלק מאוהדיה טענו שאוהדים אמיתיים לא נוטשים קבוצה, גם כשמצבה בכי רע. עד לתחילת עונת הבכורה של הקבוצה, עונת 2007/2008, נמכרו כ-1,000 מנויים. למאמן הקבוצה מונה מירו בן שמעון. למשחק הבכורה של הקבוצה, שנערך ב-19 באוקטובר 2007 באצטדיון בגבעת רם, הגיעו כ-3,000 אוהדים, והוא הסתיים בניצחון 2–1 על הפועל נחלת יהודה.[29] בתחילת העונה נתקלה הקבוצה בבעיות מנהליות אחדות שמנעו ממנה לערוך את משחקי הבית שלה בירושלים והיא נאלצה לשחק במגרשים אחרים, אך לאחר מכן התאפשר לה לקיים את משחקיה באצטדיון טדי העירוני. הקבוצה העפילה לסיבוב ז' של גביע המדינה, הודחה בו על ידי מכבי עירוני קריית אתא מהליגה הארצית, וסיימה את העונה במקום השני, במרחק נקודה מהמקום הראשון המוביל לליגה הארצית.

במהלך עונת 2008/2009 הוחלף בן שמעון על ידי מאיר כהן, לאחר שגם במהלך עונה זו לא יצרו שותפות בבעלות על הפועל ירושלים עם יוסי סאסי ובשל מחלוקות עם אנשי מבשרת בהנהלת המועדון המאוחד, החליטו האוהדים להקים קבוצה חדשה בליגה ג' בשם "הפועל קטמון ירושלים" ובכך לפרק את השותפות עם הפועל מבשרת ציון ואת חברת "קטמון ייזום מפעלים בע"מ" ולהקים קבוצה חדשה בבעלות עמותה שהקימו בשם "קטמון מועדון אוהדים". ליאור זדה מונה למאמן, שהוביל את הקבוצה להעפלה לליגה ב' בסיום עונת 2009/2010.

הקבוצה זכתה להצלחה גם בעונת 2010/2011, והבטיחה את העפלתה לליגה א' מחזורים אחדים לפני סיום העונה. בעונת 2011/2012 סיימה הקבוצה במקום הרביעי בליגה א'. לקראת עונת 2012/2013 נבחרה, כבכל שנה, הנהלה חדשה בהליך בחירות דמוקרטי, וזו החליטה למנות את עופר טסלפפה למאמן במקום ליאור זדה. בסוף העונה העפילה הקבוצה לליגה הלאומית, לאחר שניצחה את קבוצת אורתודוקסים לוד בתוצאה 1–9, לעיני 5,500 צופים באצטדיון טדי,[30] והפכה לקבוצת האוהדים הראשונה שמשחקת בליגת כדורגל מקצוענית בישראל.

ב-15 בנובמבר 2013, במסגרת הסיבוב הראשון של עונת 2013/2014 בליגה הלאומית, שיחקה הקבוצה לראשונה נגד הפועל ירושלים באצטדיון טדי, וניצחה בתוצאה 2–1‏.[31] בתום עונה זו ירדה הקבוצה בחזרה לליגה א', לאחר שהפסידה לעירוני טבריה במשחקי המבחן. בעונת 2014/2015 מינתה הקבוצה לתפקיד המאמן את אסף נימני ובסיום עונה אחת בליגה א' צפון עלתה הקבוצה בחזרה בפעם השנייה לליגה הלאומית. במהלך עונת 2015/2016 עזב נמני את המועדון בשל חוסר הצלחה מקצועית ובמקומו מונה פרדי דוד, אשר תחת הדרכתו העפילה הקבוצה לפלייאוף העליון של הליגה הלאומית וסיימה במקום הרביעי. בדצמבר 2016 התפטר דוד מתפקידו כמאמן הקבוצה ובמקומו מונה בני בן זקן, איתו העפילה שוב הקבוצה לפלייאוף העליון וסיימה במקום החמישי.

במהלך השנים נעשו מספר ניסיונות שלא צלחו לאיחוד בין הפועל קטמון ירושלים לבין הפועל ירושלים. בתום עונת 2016/2017 ירדה הפועל ירושלים לליגה א' ובכך הפכה הפועל קטמון ירושלים לקבוצת הפועל הבכירה בירושלים.

בתחילת עונת 2017/2018 מונה ליאור זדה לקדנציה שנייה כמאמן הקבוצה, והיא נאבקה על העלייה לליגת העל אך שוב סיימה במקום החמישי. בעונת 2018/2019 זכתה הקבוצה בגביע הטוטו של הליגה הלאומית, והפכה לקבוצת האוהדים הראשונה בישראל שזוכה בתואר כלשהו.[32]

ב-17 בפברואר 2019, לאחר שני ניצחונות בלבד ב-12 המשחקים האחרונים, פוטר זדה מאימון הקבוצה.[33] ב-19 בפברואר מונה במקומו יוסי מזרחי.[34] את העונה סיימה קטמון במקום הרביעי בליגה ולא עלתה לליגת העל. בתום העונה הודיעה הקבוצה כי לא תאריך חוזה למזרחי ונפרדה ממנו. לאחר מכן ב-24 במאי 2019 מונה זיו אריה שהגיע מבית"ר תל אביב רמלה למאמן הקבוצה לעונת 2019/2020.

בעונת המשחקים 2019/20 הוחלט על ידי ההתאחדות לכדורגל כי הפועל ירושלים לא עמדה בתנאים לפתיחת העונה ופעילותה הושהתה[27] וב-26 בפברואר 2020 החליט בית המשפט המחוזי בירושלים על פירוק העמותה אשר ניהלה את הפועל ירושלים.[28] בכך, הפכה הפועל קטמון ירושלים למועדון "הפועל" היחיד הרשום בירושלים שקיים בה את פעילותו.

2020: איחוד תחת בעלות עמותת האוהדיםעריכה

ב-1 ביוני 2020 החליטו חברי עמותת "קטמון מועדון אוהדים" לאשר את קניית השם "הפועל ירושלים" ולהחליף את שם המועדון לשם זה.[35][36]

ב-13 ביוני 2020 החלה העמותה ביישום ההחלטה והגישה למפרק הפועל ירושלים את הבקשה לרכישת השם. ב-2 באוגוסט 2020 זכתה ההצעה של קטמון במכרז על שם המועדון תמורת 225 אלף שקלים.[37][38] מספר ימים לאחר מכן, ולאחר החלטת שופט בית המשפט העליון מני מזוז כי לא תינתן ליוסי סאסי זכות ערעור על ההחלטה, הודיע בית המשפט המחוזי כי הזכויות בשם "הפועל ירושלים", לרבות הזכות להירשם בשם זה בהתאחדות לכדורגל, שייכים לעמותת "קטמון מועדון אוהדים".[39]

לקראת עונת 2020/2021 בלאומית הודיעה ההתאחדות לכדורגל, בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי בירושלים, כי עמותת "קטמון מועדון אוהדים" אשר החזיקה בבעלותה את מועדון הכדורגל "הפועל קטמון ירושלים" תקבל את מלוא הזכויות על השם והמוניטין של "הפועל ירושלים". בהתאם לכך הודיעה ההתאחדות לכדורגל כי היא מאשרת את שינוי שמה של "הפועל קטמון ירושלים" ל"הפועל ירושלים" לקראת פתיחת העונה ובכך, החל מעונת 2020/2021, נקראת הקבוצה "הפועל ירושלים".[40][41] ב-15 בפברואר 2021 נערכה הצבעה על מיתוג וסמל הקבוצה שם התקבלו מספר החלטות: סמל המועדון החדש שבו ישתמש המועדון החל מעונת 2021/2022 בו ישתמשו כל מחלקות המועדון. עוד הוחלט כי כל קבוצות המועדון ייקראו רשמית "הפועל ירושלים", למעט הקבוצות במחלקת הנשים. עוד הוחלט כי הסלוגן "אני מקטמון ויש עליי פזמון" יופיע על מדי כל קבוצות המועדון, ושם העמותה הרשמי שמחזיקה בבעלות על המועדון יהיה "קטמון מועדון אוהדים - איחוד אוהדי הפועל ירושלים".[42]

העפלה לליגת העלעריכה

ב-30 באפריל 2021 ניצחה הפועל ירושלים את סקציה נס ציונה בתוצאה 0–2 בביתה במסגרת המחזור ה-34 בליגה הלאומית, והבטיחה את חזרתה לליגה הבכירה עם תום העונה, אחרי היעדרות של 21 שנים,[43] כשהיא משחקת בליגת העל החל מעונת 2021/2022. בכך הפכה הפועל ירושלים לקבוצה הראשונה ששיחקה בליגה הבכירה בישראל אשר נמצאת בבעלות בלעדית של האוהדים.

טרום עונת 2021/2022 התקיים משחק הדרבי הירושלמי הרשמי הראשון זה 21 שנה, זאת במסגרת גביע הטוטו. הפועל ניצחה במשחק זה 0:1 את בית"ר ירושלים. בעונתה הראשונה בליגת העל נאבקה על הישארות בליגה הבכירה, כאשר חלק גדול מהעונה הייתה מתחת לקו האדום, והתנדנדה בין מקומות 12-14, אך לבסוף במסגרת הפלייאוף התחתון ניצחה במחזור אחד לפני האחרון את היריבה לתחתית, מכבי פתח תקווה, בתוצאה 1-0, נשארה בליגה הבכירה לעונה נוספת על חשבונה, וסיימה במקום ה-12 בעונת החזרה לליגה הבכירה.

תאריםעריכה

הפועל ירושליםעריכה

גביע המדינה:

גביע העשור:

    • סגנות (1): 1958

הפועל קטמון ירושליםעריכה

סטטיסטיקה והישגיםעריכה

מאז קום המדינה העבירה הפועל ירושלים 32 עונות בליגה הראשונה. המקום הנמוך ביותר שהגיעה אליו מעולם הוא המקום ה-15 בליגה השלישית ואילו המקום הגבוה ביותר שהגיעה אליו היה המקום השלישי בליגה הראשונה, בעונת 1972/1973 שהיוותה עונת השיא של הקבוצה. באותה עונה הקבוצה גם זכתה בגביע המדינה.

הפועל קטמון ירושלים סיימה 12 עונות כדורגל (מתוכן שתיים במסגרת הפועל קטמון מבשרת ציון). הקבוצה רשמה עליית ליגה ב-4 עונות וירידת ליגה בעונה אחת. הקבוצה זכתה פעם אחת בגביע הטוטו לליגה הלאומית.

בעונת 2019/2020 לא נרשמה הפועל ירושלים לעונת הכדורגל ובמהלך אותה עונה היא פורקה.

באוגוסט 2020 הפכה הפועל קטמון ירושלים להפועל ירושלים והחלה להתמודד בליגה הלאומית בשם המקורי "הפועל ירושלים". באפריל 2021 הבטיחה הפועל ירושלים המחודשת את עלייתה חזרה לליגה הבכירה בעונת 2021/2022, אחרי 21 שנים של היעדרות.

טבלת הישגים עונתיתעריכה

טבלת הישגים עונתית
מהקמת הליגה הישראלית ועד פילוג הפועל ירושלים (1951 - 2007)
עונה ליגה רמת
הליגה
מיקום סופי גביע המדינה גביע הטוטו
1951/1952 ליגה ב' דרום 2 מקום 4 מתוך 14
1953/1954 ליגה ב' דרום 2 מקום 4 מתוך 14
1954/1955 ליגה ב' דרום 2 מקום 3 מתוך 12 (נשארה בליגת המשנה)
1955/1956 ליגה א' 2 מקום 3 מתוך 12
1956/1957 ליגה א' 2 מקום 3 בליגה הסדירה
מקום 2 בפלייאוף של 5
(עליה לליגה הראשונה)
1957/1958 לאומית 1 10 מתוך 12
1958/1959 לאומית 1 10 מתוך 12
1959/1960 לאומית 1 4 מתוך 12
1960/1961 לאומית 1 7 מתוך 12
1961/1962 לאומית 1 6 מתוך 12
1962/1963 לאומית 1 6 מתוך 12
1963/1964 לאומית 1 14 מתוך 16
1964/1965 לאומית 1 13 מתוך 16
1965/1966 לאומית 1 12 מתוך 16
1966/1968 לאומית 1 6 מתוך 16
1968/1969 לאומית 1 6 מתוך 16
1969/1970 לאומית 1 6 מתוך 16
1970/1971 לאומית 1 7 מתוך 16
1971/1972 לאומית 1 8 מתוך 16
1972/1973 לאומית 1 3 מתוך 16 (שיא) מחזיקת הגביע (שיא)
1973/1974 לאומית 1 11 מתוך 16
1974/1975 לאומית 1 5 מתוך 16 חצי גמר
1975/1976 לאומית 1 13 מתוך 18
1976/1977 לאומית 1 10 מתוך 16
1977/1978 לאומית 1 6 מתוך 14
1978/1979 לאומית 1 15 מתוך 16 (ירידה לליגה השנייה)
1979/1980 ארצית 2 1 מתוך 16 (עליה לליגה הראשונה)
1980/1981 לאומית 1 9 מתוך 16
1981/1982 לאומית 1 10 מתוך 16
1982/1983 לאומית 1 15 מתוך 16 (ירידה לליגה השנייה)
1983/1984 ארצית 2 8 מתוך 16
1984/1985 ארצית 2 2 (עליה לליגה הראשונה)
1985/1986 לאומית 1 14 מתוך 16 (ירידה לליגה השנייה)
1986/1987 ארצית 2 14 מתוך 16
1987/1988 ארצית 2 1 (עליה לליגה הראשונה)
1988/1989 לאומית 1 7 מתוך 14
1989/1990 לאומית 1 8 מתוך 12
1990/1991 לאומית 1 10 מתוך 12
1991/1992 לאומית 1 12 מתוך 12 (ירידה לליגה השנייה)
1992/1993 לאומית 2 8 מתוך 16
1993/1994 לאומית 2 10 מתוך 16
1994/1995 לאומית 2 13 מתוך 16
1995/1996 ארצית 2 2 (עליה לליגה הראשונה)
1996/1997 לאומית 1 12 מתוך 16
1997/1998 לאומית 1 11 מתוך 16 גמר
1998/1999 לאומית 1 9 מתוך 16
1999/2000 ליגת העל 1 14 מתוך 14 (ירידה לליגה השנייה) מקום 11
(גביע הטוטו לליגה הראשונה והשנייה)
2000/2001 לאומית 1 2 12 מתוך 12
(ירידה לליגה השלישית)
סיבוב ח'
(סיבוב לפני שמינית גמר)
מקום 9
(גביע הטוטו לליגה הראשונה והשנייה)
2001/2002 ארצית (שלישית) 3 1 מתוך 12
(עליה לליגה השנייה)
שמינית גמר
2002/2003 לאומית 2 3 מתוך 12
(עונת "טראומת רעננה")
סיבוב ח'
(סיבוב לפני שמינית גמר)
מקום 3 בבית של 5
(גביע הטוטו לליגה הראשונה והשנייה)
2003/2004 לאומית 2 6 מתוך 12 שמינית גמר מקום 4 בבית של 4
(גביע הטוטו לליגה הראשונה והשנייה)
2004/2005 לאומית 2 4 מתוך 12 סיבוב ט'
(סיבוב לפני שמינית גמר)
מקום 1 בבית של 4
(גביע הטוטו לליגה השנייה)
2005/2006 לאומית 2 5 מתוך 12 סיבוב ט'
(סיבוב לפני שמינית גמר)
מקום 3 בבית של 6
(גביע הטוטו לליגה השנייה)
2006/2007 לאומית 2 12 מתוך 12
(ירידה לליגה השלישית)
סיבוב ט'
(סיבוב לפני שמינית גמר)
מקום 4 בבית של 6
(גביע הטוטו לליגה השנייה)
1בתחילת עונת 1999/2000 שונה שמה של הליגה הראשונה לליגת העל. הליגה השנייה נהייתה לליגה הלאומית. והליגה השלישית הפכה לארצית.
פילוג בין הפועל ירושלים והפועל קטמון (2007 - 2020)
עונה במסגרת ליגה רמת
הליגה
מיקום סופי גביע המדינה גביע הטוטו
2007/2008
הפועל ירושלים ארצית 3 1 מתוך 12
(עליה לליגה השנייה)
סיבוב ח'
(שני סיבובים לפני שמינית גמר)
מקום 5 בבית של 6
(גביע הטוטו לליגה השלישית)
הפועל קטמון מבשרת ציון ליגה א' דרום 4 2 מתוך 14 סבב ז' (שלישי) /
2008/2009
הפועל ירושלים לאומית 2 9 מתוך 12 סיבוב ט'
(סיבוב לפני שמינית גמר)
רבע גמר
(גביע הטוטו לליגה השנייה)
הפועל קטמון מבשרת ציון ליגה א' דרום 4 7 מתוך 14 סבב ח' (שלישי) /
2009/2010 הפועל ירושלים לאומית 2 15 מתוך 16
(ירידה לליגה השלישית)
סיבוב ז'
(שני סיבובים לפני שמינית גמר)
מקום 4 בבית של 4
(גביע הטוטו לליגה השנייה)
הפועל קטמון ירושלים ליגה ג' דרום 5 1 מתוך 11 (עליה לליגה רביעית) סבב ב' (שני) /
2010/2011 הפועל ירושלים ליגה א' דרום
3 1 מתוך 16
(עליה לליגה השנייה)
שמינית גמר /
הפועל קטמון ירושלים ליגה ב' דרום ב' (רביעית) 4 1 מתוך 16 (עליה לליגה השלישית) סבב ב' (ראשון) /
2011/2012 הפועל ירושלים לאומית
(שנייה)
2 6 מתוך 16
שמינית גמר חצי גמר
(גביע הטוטו לליגה השנייה)
הפועל קטמון ירושלים ליגה א' דרום 3 4 מתוך 16 סבב ה' (ראשון) /
2012/2013 הפועל ירושלים לאומית
2 3 מתוך 16 סיבוב ז' מקום 3 בבית (גביע הטוטו של הליגה השנייה)
הפועל קטמון ירושלים ליגה א' דרום 3 1 מתוך 16 (עליה לליגה השנייה) סיבוב ז' /
2013/2014 הפועל ירושלים לאומית

(לראשונה ביחד באותה ליגה)

2 12 מתוך 16 סיבוב ז' לא התקיים בעונה זו
הפועל קטמון ירושלים 14 מתוך 16 (ירידה לליגה שלישית לאחר הפסד במשחקי המבחן) סיבוב ח'
2014/2015 הפועל ירושלים לאומית
2 9 מתוך 16 סיבוב ז' מקום 4 בבית (גביע הטוטו של הליגה השנייה)
הפועל קטמון ירושלים ליגה א' צפון 3 1 מתוך 16 (עליה לליגה השנייה) סיבוב ה' /
2015/2016 הפועל ירושלים לאומית 2 14 מתוך 16 סיבוב ז' רבע הגמר (גביע הטוטו של הליגה השנייה)
הפועל קטמון ירושלים 4 מתוך 16 סיבוב ח' רבע גמר
2016/2017 הפועל ירושלים לאומית 2 16 מתוך 16
(ירידה לליגה השלישית)
שמינית גמר רבע הגמר (גביע הטוטו של הליגה השנייה)
הפועל קטמון ירושלים 5 מתוך 16 סיבוב ז' מקום 4 בבית (גביע הטוטו של הליגה השנייה)
2017/2018 הפועל ירושלים ליגה א' צפון
3 6 מתוך 16 סיבוב ו' /
הפועל קטמון ירושלים הלאומית
2 5 מתוך 16 סיבוב ח' מקום 4 בבית (גביע הטוטו של הליגה השנייה)
2018/2019 הפועל ירושלים ליגה א' צפון
(שלישית)
3 15 מתוך 16
(ירידה לליגה הרביעית)
סיבוב ה' /
הפועל קטמון ירושלים לאומית
2 4 מתוך 16 סיבוב ח' מחזיקת גביע הטוטו ללאומית
לקראת עונת 2019/2020 הפועל ירושלים לא נרשמה לעונת הכדורגל ופורקה
2019/2020 הפועל קטמון ירושלים לאומית
2 4 מתוך 16 סיבוב ח' מקום 3 בבית (גביע הטוטו של הליגה השנייה)
הפועל ירושלים המאוחדת (2020 ואילך)
עונה ליגה רמת
הליגה
מיקום סופי גביע המדינה גביע הטוטו
2020/2021 לאומית
2 2 מתוך 16
(עליה לליגה הראשונה)
שמינית גמר מקום 3 בבית (גביע הטוטו של הליגה השנייה)
2021/2022 ליגת העל
1 12 מתוך 14 סיבוב ח' מקום 5
2022/2023 ליגת העל
1
2בכתב מודגש - אירועים בולטים בהיסטוריית המועדון

משחקים ששוחקו בין הפועל ירושלים להפועל קטמון ירושלים ("דרבי אוהדי הפועל ירושלים")עריכה

עונה תוצאה אצטדיון מסגרת
2013/2014 2-1 להפועל קטמון אצטדיון טדי הליגה הלאומית
1-1 הליגה הלאומית
3-2 להפועל ירושלים הליגה הלאומית
2015/2016 1-0 להפועל קטמון גביע הטוטו
2-0 להפועל קטמון הליגה הלאומית
3-2 להפועל ירושלים הליגה הלאומית
2016/2017 2-2 גביע הטוטו
0-0 הליגה הלאומית
2-1 להפועל קטמון הליגה הלאומית

משחקי ליגה:

  • ניצחונות להפועל קטמון ירושלים: 3
  • ניצחונות להפועל ירושלים: 2
  • תיקו: 2

משחקי גביע הטוטו:

  • ניצחונות להפועל קטמון ירושלים: 1
  • ניצחונות להפועל ירושלים: 0
  • תיקו: 1

מאמני הקבוצה בעברעריכה

להסתרת הטבלה לחצו על "הסתרה"
המאה ה-20
שם שנים הערות/אירועים בולטים
הונגריה  אנדריי קיש 19581960
אנגליה  ג'ק גיבונס 19601963
יוגוסלביה  ברוניסלאב חרניצ'ק 1963
ישראל  אלי פוקס 19631965
בולגריה  נטקו וולב 19651967
ישראל  אדמונד שמילוביץ' 19671969
ישראל  משה ליטבק 19691970
ישראל  אברהם מנצ'ל 19701972
ישראל  אמציה לבקוביץ' 19721974 זכייה בגביע המדינה (1972/1973)
מקום שלישי בליגה הבכירה (1972/1973)
ישראל  אדמונד שמילוביץ' 19741975
ישראל ארגנטינה  סמואל רזניק 1975
ישראל  ישראל חליבנר 19751976
ישראל  אמציה לבקוביץ' 19761977
ישראל  נחום סטלמך 19771978
ישראל ארגנטינה  צבי סינגל 19781979 ירידה לליגה ארצית (1978/1979)
ישראל  אליעזר שפיגל 19791981 עלייה לליגה לאומית (1979/1980)
ישראל  אמציה לבקוביץ' 19811982
ישראל  אריה רדלר 1982



שם שנים הערות/אירועים בולטים
ישראל ארגנטינה  צבי סינגל 19821983 ירידה לליגה הארצית (1982/1983)
ישראל  נינו ברגיג 19831984
ישראל  אליהו עופר 19841985 עלייה לליגה הלאומית (1984/1985)
ישראל  נינו ברגיג 19851986 ירידה לליגה הארצית (1985/1986)
ישראל  צבי רוזן 1986
ישראל  יוסי כהן 19861987
ישראל  שייע פייגנבוים 19871988 עליה לליגה הלאומית (1987/1988)
ישראל  דוד שווייצר 19881989
ישראל  אברהם בן דוד (בנדה) 19891990
ישראל  שייע פייגנבוים 19901991
ישראל  יוסי מזרחי 19911992
ישראל  אברהם בן דוד (בנדה) 1992 ירידה לליגה הארצית (1991/1992)
ישראל  מאיר נמני 19921993
ישראל  אליהו עופר 19931994
ישראל  דוד אבוטבול 19941995
ישראל  אורי מלמיליאן 19951996 עליה לליגה הלאומית (1995/1996)
ישראל  יוסי מזרחי 19961999
ישראל  אליהו עופר 1999


משנת 2000 ועד 2020
שם שנים הערות/אירועים בולטים
ישראל  מישל דיין 19992000
ישראל  אליאס לוי 20002001 ירידה לליגה הלאומית (1999/2000)

ירידה לליגה הארצית (2000/2001)

ישראל  מישל דיין 20012003 עלייה לליגה הלאומית (2001/2002)
עונת "טראומת רעננה" (2002/2003)
ישראל  יאיר אסייג 20032004
ישראל  מישל דיין 20042005
ישראל  שייע פייגנבוים 2005
ישראל  יאיר אסייג 20052006
ישראל  מישל דיין 20062007 ירידה לליגה הארצית (2006/2007)
ישראל  לופא קדוש 20072009 עלייה לליגה הלאומית (2007/2008)
ישראל  שלומי עמר 20092010
ישראל  יהודה זגורי 2010 ירידה לליגה א' (2009/2010)
ישראל  לופא קדוש 20102012 עלייה לליגה הלאומית (2010/2011)
ישראל  סלמן עמר 20122013
ישראל  עידן טל 2013
ישראל  סלמן עמר 20132014
ישראל  חיים בן דוד (בנדה) 20142015
ישראל  שי כהן 20152016 מאמן זמני
ישראל  אלי מחפוד 2016
ישראל  יוסי מזרחי 2016
ישראל  אוהד בוזגלו 20162017
ישראל  דוד מרטן 2017 ירידה לליגה א' (2016/2017)
ישראל  אופיר עזו 20172019 ירידה לליגה ב' (2018/2019)
התפרקות הפועל ירושלים בליגה א' (2019)


מאמני הפועל קטמון ירושלים (2007–2020)
שם שנים הערות/אירועים בולטים
ישראל  מירו בן שמעון 20072008 הקמת "הפועל קטמון מבשרת ציון" בליגה א'
ישראל  מאיר כהן 20082009 "הפועל קטמון מבשרת ציון" בליגה א'
ישראל  ליאור זדה 20092012 הקמת "הפועל קטמון ירושלים" בליגה ג'

עלייה לליגה ב' (2009/2010)
עלייה לליגה א' (2010/2011)

ישראל  עופר טסלפפה 20122014 עלייה לליגה הלאומית (2012/2013)
ירידה לליגה א' (2013/2014)
ישראל  אסף נימני 20142015 עלייה לליגה הלאומית (2014/2015)
ישראל  פרדי דוד 20152016
ישראל  בני בן זקן 20162017
ישראל  ליאור זדה 20172019 זכייה בגביע הטוטו לליגה הלאומית (2018/2019)
ישראל  יוסי מזרחי 2019
ישראל  זיו אריה 2019
הפועל קטמון ירושלים משנה את שמה ל-"הפועל ירושלים" (2020)
"הקבוצה המאוחדת" - משנת 2020 ואילך
שם שנים הערות/אירועים בולטים
ישראל  זיו אריה 2019 עלייה לליגת העל

סגל השחקניםעריכה

נכון ל-20 בספטמבר 2022,[44] עם שינויים בהתאם לפרסומי הקבוצה[45]

מס' עמדה שם
1 ניגריה  שוער אדליי אדבאיו
3 ישראל  בלם נועם מלמוד
5 חוף השנהב  מגן אלוגה יאו
6 ישראל  קשר אווקה אשטה
7 הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו  חלוץ ז'ורדן בוטאקה
8 ישראל  קשר גוני נאור
9 ישראל  חלוץ יואב תומר
10 ישראל  קשר תומר אלטמן
11 ישראל  מגן הראל שלום
15 ישראל  קשר אופק ביטון (מושאל מהפועל תל אביב)
17 ישראל  מגן בני טרידובסקי (מושאל מהפועל תל אביב)
18 ישראל  מגן אלון אזוגי (מושאל מהפועל תל אביב)
20 ישראל  חלוץ אחמד סלמן
21 ישראל  קשר איינאו פרדה
מס' עמדה שם
22 ישראל  קשר יוראי מליח
23 ישראל  חלוץ איתי זדה
24 ישראל  קשר גיא בדש
25 ישראל  בלם עמית גלזר (מושאל ממכבי תל אביב)
26 ישראל  קשר נדב נידם (מושאל ממכבי תל אביב)
27 חוף השנהב  חלוץ דון סדריק
28 חוף השנהב  חלוץ ויליאם טוגי (מושאל ממכלן)
30 ישראל  קשר גולן בני
32 ישראל  מגן עומר אגבדיש
37 צ'כיה  בלם אונדז'יי באצ'ו
55 ישראל  שוער יהונתן שאבי
77 ישראל  חלוץ ליאור קאסה
99 ישראל  שוער עומר קבילו
ישראל  חלוץ כרם זועבי

הנהלה וצוות מקצועיעריכה

המועדון מנוהל על ידי ועד מנהל המונה שבעה חברים, מתוכם ארבעה הם נציגי האוהדים, שנבחרים מדי שנה בבחירות דמוקרטיות בין כלל חברי העמותה ומתוכם בוחר הוועד את היו"ר. אל שלושת המקומות הנותרים הוועד יכול להזמין גורמים שתורמים לקבוצה למשך אותה עונת משחקים.

יו"ר ישראל  יותם כרמון
מנכ"ל ישראל  אורי שרצקי
מנהל מקצועי ישראל  שי אהרון
מאמן ראשי ישראל  זיו אריה
עוזרי מאמן ישראל  גולן חרמון

ישראל  ליאור זדה

מאמן שוערים ישראל  גיא חכמון
מאמן כושר ישראל  צח פיינסילבר
מנהל מחלקת הנוער ישראל  ליאור חוג'ה
פיזיותרפיסט ישראל  ליאור קסלר
ספורטתרפיסט ישראל  נבו בראז
אנליסטים ישראל  אורין מונק

ישראל  נדב גביש

אחראי לוגיסטיקה ישראל  יוראי שושני

שחקנים בולטים בעברעריכה

הפועל ירושליםעריכה

הפועל קטמון ירושליםעריכה

האוהדים והיריבות העירונית עם בית"רעריכה

  ערך מורחב – הדרבי של ירושלים

אוהדי הקבוצה מדגישים את היותם אנטיתזה ליריבה העירונית, בית"ר ירושלים. היריבות נובעת בעיקר מזיהוין הפוליטי של הקבוצות: לעומת בית"ר המזוהה עם הימין, הפועל מזוהה עם הצד השמאלי של המפה הפוליטית. ליריבות היסטוריה עתיקת יומין - מהימים בה הפועל הייתה קבוצה ששייכת להסתדרות, והיריבה העירונית הייתה שייכת לתנועת בית"ר הרוויזיוניסטית. עד לשנות ה-70 הפועל הייתה מזוהה כקבוצה המקושרת למוסדות השלטון של מפא"י, ואוהדי בית"ר אף ראו בה קבוצה המייצגת את ה"ממסד". בשנות ה-80, לאחר המהפך, הגלגל התהפך ומעמדה של בית"ר התחזק בזכות קשריה עם תנועת הליכוד, בעוד דעיכת ההסתדרות הביאה להקטנת התמיכה בהפועל.

קטמון מועדון אוהדיםעריכה

עמוד ראשי 
ראו גם – קטמון מועדון אוהדים

"קטמון מועדון אוהדים" היא העמותה המחזיקה בבעלות ובזכויות הניהול של הפועל ירושלים, היא הוקמה בשנת 2009 במטרה לנהל את קבוצת הכדורגל "הפועל קטמון ירושלים" ובמטרה לקבל לידיה את הבעלות על הפועל ירושלים. בשנת 2020 הושגה המטרה והקבוצה קנתה את הזכויות על השם "הפועל ירושלים"

עם הקמתה, "קטמון מועדון אוהדים" הפעילה מספר פעילויות נוספות מלבד כדורגל מקצועני.

מאבק באלימות, גזענות והומופוביהעריכה

מלבד פעילות ספורטיבית, המועדון רואה בעצמו ארגון חברתי השואף למען עקרונות של מאבק בגזענות, באלימות, ובהומופוביה. הדבר בא לידי ביטוי הן בהנפת כרזות על ידי האוהדים בזמן המשחקים והן בתוכן הפעילות החברתית של המועדון.

בשנת 2015 החלו אוהדי והנהלת הקבוצה גם להדגיש את מאבקם בהומופוביה במגרשי הכדורגל.[46]

פעילות חברתיתעריכה

 
לוגו "ליגת השכונות"

מלבד פעילותה של הקבוצה הבוגרת, העמותה מפעילה גם מספר רב של פעילויות פעילויות קהילתיות וחינוכיות דרך כדורגל. זאת לרבות הדרכה וחינוך ילדים בתחומי הכדורגל, עידוד ספורטאים צעירים מוכשרים ופעילויות לטובת הקהילה.

עם רכישת השם "הפועל ירושלים" על ידי הפועל קטמון ירושלים, בשנת 2020, המשיכו לפעול כל הפעילויות החברתיות תחת הקבוצה המאוחדת. הפעילויות החברתיות, מחלקות הנוער, הנערות והנשים המשיכו לפעול בשם "הפועל בנות קטמון ירושלים", כאשר הסמל הוא סמל המועדון, אליו התווספה המילה "קטמון". בעונה הראשונה לפעילות לאחר רכישת השם "הפועל ירושלים" מבין פעילויות המועדון הרבות, קבוצת הגברים הבוגרת היא היחידה המשחקת ללא המילה "קטמון" על סמלה. החל מהעונה השנייה החלו כל המחלקות לשחק עם אותו הסמל. רק מחלקת הנשים והנערות נשארה עם השם "קטמון" בשמה, אך לא בסמלה.

אצטדיון ומתקניםעריכה

 
אצטדיון טדי
 
אצטדיון ימק"א ב-1958
עמוד ראשי 
ראו גם – אצטדיון טדי

הפועל ירושלים עברה בין ארבעה מגרשי כדורגל מאז שקמה. בשנים הראשונות שיחקה הפועל במגרש ברחוב המלך ג'ורג', סמוך לבית פרומין. במגרש זה עומד היום גן המנורה.[47][48] לאחר תקופה בה שיחקה הקבוצה באצטדיון ימק"א, בשנת 1958 עברה הקבוצה לשחק במגרש קטמון (שנקרא גם מגרש הפועל) הממוקם ברחוב "רחל אימנו". מגרש זה שימש את הקבוצה במשך שנים רבות ועד היום שם המגרש ושם הרחוב מלווים את הקבוצה בהווי ובשירי האוהדים בייחוד מאז הקמת הפועל קטמון בשנת 2007. בתחילת שנות השמונים, לאחר שמגרש קטמון נהרס, חזרה הפועל לשחק באצטדיון ימק"א וב-1991 עברה לאצטדיון טדי.

במהלך שתי העונות בהן שיחקה בליגה א' צפון התקיימו מספר משחקים במגרש שנמצא בעמק הארזים ובמגרש הסינתטי בהר חומה, אשר משמשים כמגרשי אימונים.

מאז שנות ה-60 של המאה ה-20, מגרש האימונים של הקבוצה היה ממוקם בין שכונת קריית היובל ל"רמת דניה" וידוע בכינוי "האורווה".[49] במהלך העשור השני של המאה ה-21, המגרש הוזנח ולבסוף חדל לתפקד כמגרש כדורגל.

הפועל קטמון ירושלים החלה את דרכה ללא מגרש אימונים מסודר. לאחר הפיצול ממבשרת ציון, חידשה עיריית ירושלים את מגרש מבט בקטמונים והניחה בו דשא סינתטי. במגרש זה התאמנה הפועל קטמון ירושלים בעונותיה בליגות הנמוכות. עם העלייה לליגה הלאומית החלה הקבוצה לנדוד למגרשי אימון מחוץ לירושלים. בתחילה למגרש אימונים בבית דגן ולאחר מכן למעלה אדומים. זאת עד שנפתחו מגרשי האימון בעמק הארזים, גם הם בבעלות העירייה. במתחם זה הוקצו שעות אימון למועדון כמו גם חדרי הלבשה ומשרד. לאחר רכישת השם "הפועל ירושלים", המשיכה הקבוצה להתאמן במתחם הספורט בעמק הארזים.

כדורגל נשיםעריכה

  ערך מורחב – הפועל בנות קטמון ירושלים
 
טקס שינוי שם קבוצת הנערות ל"הפועל קטמון ירושלים - שירה" באצטדיון טדי

בעונת 2011/2012 פתחה הפועל קטמון ירושלים לראשונה מספר קבוצות רשמיות לנערות ולילדות. באוקטובר 2015 קבוצת הנערות של המועדון שינתה את שמה ל"הפועל קטמון ירושלים – שירה" לזכרה של שירה בנקי אשר נרצחה במצעד הגאווה בירושלים באותה שנה.[50]

קבוצת הילדות של הפועל קטמון ירושלים זכתה בעונת 2015/2016 בגביע המדינה. קבוצת הנערות "הפועל קטמון ירושלים שירה בנקי" זכתה בעונת 2016/2017 באליפות המדינה ובעונת 2019/2018 בגביע המדינה.

עם פתיחת עונת 2020/2021 הודיעה הקבוצה על הקמת קבוצת נשים בוגרות שעלתה תוך שתי עונות לליגת העל בכדורגל נשים.

בין חברי הוועד המנהל של העמותה כיהנו שתי נשים. יו"ר הוועד המנהל בין השנים 2017 ו-2020 - דפנה גולדשמידט, ונציגת הספונסר "אלטשולר שחם" - דפנה בסה.

סמל וסלוגןעריכה

הסמל המקורי, סמלה של התאחדות הפועל, אשר מהווה וריאציה על סמל הפטיש והמגל הקומוניסטים, ליווה את הקבוצה, בעיצובים שונים, במשך כ-60 שנה כאשר לרוב מופיעה מתחתיו המילה "ירושלים".

מאז אמצע שנות ה-90 שונה הסמל של הפועל ירושלים מספר פעמים. סמלה של הפועל ירושלים ידע יותר שינויים מכל סמל של קבוצת כדורגל אחרת בארץ. בקרב אוהדי כדורגל לסמל הקבוצה יש משמעות רבה וכך גם השינויים בסמל הם בעלי משמעות רבה.

עם קניית הקבוצה על ידי יוסי סאסי, הוחלף הסמל לווריאציה על לוגו חברת הבניה של הבעלים והספונסר, יוסי סאסי - חברת "סא.ד.ר." ולעיתים עוצב הסמל בצבעים שונים. לעיתים כחול ולעיתים סגול וצהוב. לאחר מספר שנים, ב-1997 הוקטן סמל חברת סא.ד.ר. ומתחתיו התווסף אריה כפי שמופיע על סמל עיריית ירושלים וליד רגלו כדורגל. לאחר מכן הוחלף לוגו חברת סא.ד.ר בלוגו חברת הבניה של היו"ר, ויקטור יונה - "י. פאלו". סמלים אלו הוחרמו על ידי אוהדי הקבוצה. בתקופה זו צבעי הסמל התחלפו בין אדום-שחור לאדום-לבן.

בשנת 2004, כאשר בעלות הקבוצה עברה באופן זמני לוויקטור יונה, הוחלף שם הקבוצה ל"הפועל השלום ירושלים", ואיתו הוחלף גם הסמל. הסמל החדש כלל בתוכו אריה ויונת שלום, אשר מסמלים את העיר ואת דו הקיום בו דוגלים בקבוצה, דבר המתבטא גם בשחקנים רבים מן המגזר הערבי המשחקים בה. ב-2006 הוחזר הסמל המקורי של ארגון "הפועל", והוא היה בשימוש באופן מקביל לסמל עם היונה עד לשנת 2007, בה יצא ויקטור יונה מהקבוצה, הבעלות חזרה ליוסי סאסי, וכך גם שם הקבוצה שונה בשנית ל"הפועל סא.ד.ר. ירושלים" כמו גם להחזרת "סמל סא.ד.ר.". באותה שנה הוקמה גם הפועל קטמון, ולחץ שהופעל מכיוון האוהדים, יחד עם הניסיון למנוע מאוהדים את המעבר להפועל קטמון הוביל לשילוב סמל תנועת הפועל במקום האריה, שאליו לא היה לאוהדים כל חיבור.

בקיץ 2013, לאור בקשותיהן החוזרות ונשנות של האוהדים לשים את סמל "הפועל" הקלאסי בקידמה ולהסיר את סמל הספונסר מהסמל, בחרה הנהלת הקבוצה תחת הבעלים יוסי סאסי להציג את סמל תנועת "הפועל" בתוך מגן אשר עיצובו הועתק מסמלה של מנצ'סטר יונייטד. לסמל זה הוספה שנת ההקמה של המועדון - 1926. אומנם עיצוב זה החזיר את סמל תנועת "הפועל" לקדמת הסמל, אך גם על סמל זה הייתה ביקורת רבה, שכן עיצובו איננו מקורי ומועתק מקבוצה אחרת. עלו גם טענות שעיצובו המכיל מעבר צבעים ברקע נראה מיושן.

בקיץ 2020 הפכה הפועל קטמון ירושלים להפועל ירושלים והיא הציגה סמל זמני המבוסס על סמל הקבוצה משנות השבעים. לפי הודעת הקבוצה, סמל זה נועד להיות זמני וסמל חדש ייבחר בהמשך אותה עונה בהצבעת האוהדים. ואכן, במהלך עונת 2020/21 קיימה העמותה תהליך לבחירת סמל קבוע. לצורך התהליך מונתה ועדת סמל אשר מנתה 4 אוהדים. הוועדה העבירה שאלון העדפות וקימה שיחות עם עשרות אוהדים. לבסוף נבחרו שלוש אפשרויות שעלו להצבעה בחודש פברואר 2021. מבין שלוש האפשרויות בחרו חברי העמותה בסמל חדש וקבוע למועדון, אשר נמצא בשימוש החל מעונת 2021/22.

גלריית סמלי הקבוצה לדורותיהם

הסלוגן הרשמי - "אני מקטמון ויש עלי פזמון"עריכה

 
סמליל הסלוגן הרשמי של המועדון

בפברואר 2021 אישרו חברי העמותה בהצבעה, כי בגב מדי המשחק של הקבוצה יודפס באופן קבוע הסלוגן "אני מקטמון ויש עלי פזמון" אשר לקוח משיר אוהדים משנות השבעים - זאת כתזכורת הן לימי הקבוצה במגרש קטמון והן להפועל קטמון ירושלים.

החל מעונת 2021/22 הסלוגן מופיע במקום ספונסר בחלקה העליון האחורי של חולצת המשחק.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • חיים ברעם, אדום צהוב שחור, ספרית מעריב, 2004
  • תמר רפפורט (עורכת). 2016. כדורגל שייך לאוהדים: מסע מחקרי בעקבות הפועל קטמון ירושלים. תל אביב: הוצאת רסלינג.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא הפועל ירושלים בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מערכת, דבר, 13 ביוני 1926
  2. ^ 1 2 ירושלים של זהב, מעריב, 21 ביוני 1973
  3. ^ טבלת הליגה הלאומית, דבר, 6 במאי 1973
  4. ^ לפרטים נוספים ראה פרק הפועל קטמון ירושלים
  5. ^ קובץ לעניני הפועל בירושלים, ירושלים: הסתדרות העובדים העברים הכללית בארץ ישראל - התאגדות לתרבות גופנית הפועל, סניף ירושלים, 1929, עמ' 24
  6. ^ חיפה, הצפון, 3 בדצמבר 1926
  7. ^ בירושלים, דבר, 2 במאי 1927
  8. ^ גביע עירית ירושלים ל"הפועל", דבר, 26 באפריל 1929
  9. ^ מכבי חשמונאי הפועל ירושלים, דואר היום, 13 בנובמבר 1931
  10. ^ המאזן החדש של הליגה הארצית, דואר היום, 27 במאי 1932
  11. ^ קבוצת "גנגרס" זכתה בגביע המלחמתי בכדורגל, דבר, 17 באוקטובר 1943
  12. ^ 1 2 שלמה סנה, מה חדש בירושלים, למרחב, 27 ביוני 1960
  13. ^ נחנך איצטדיון "הפועל" בירושלים, על המשמר, 2 במאי 1955
  14. ^ הפועל ירושלים עלה לליגה הלאומית - ניצח את מכבי רחובות 3:0 במבחן, דבר, 10 בנובמבר 1957
  15. ^ "גביע העשור" הפך ל..."גביע ההפתעות" - הפועל חיפה וירושלים ישחקו בגמר, חרות, 2 בנובמבר 1958
  16. ^ הפועל חיפה זכה בגמר גביע העשור ניצח בגמר הפועל ירושלים 2-0, דבר, 9 בנובמבר 1958
  17. ^ רק הגביע הבריק בגמר, מעריב, 27 בספטמבר 1972
  18. ^ שמואל טל, הכל בגלל היריבה העירונית, דבר, 6 במאי 1973
  19. ^ הפועל ירושלים ירדה מן "המפה הלאומית", מעריב, 20 במאי 1979
  20. ^ הפועל ירושלים קוראת S.O.S, מעריב, 8 באפריל 1979
  21. ^ סיוע כספי מיוחד לקבוצת הפועל ירושלים, דבר, 6 בדצמבר 1979
  22. ^ חיים קניגסברג, בלי 'דרבי' אבל עם הפועל, מעריב, 1 ביוני 1980
  23. ^ חיים קניגסברג, על רקע המצב הכספי הקשה באגודה: התפטרו מאמן ויו"ר הפועל ירושלים, מעריב, 3 בינואר 1980
  24. ^ רוני דיאון, מלמיליאן מועמד לתפקיד המנהל המקצועי בהפועל י.ם, הארץ, 27 באפריל 1995
  25. ^ דוד בן שימול, על סף ייאוש: הפועל ירושלים במלחמת הישרדות, באתר ynet, 16 בפברואר 2019
  26. ^ מיכאל וייסרמן, עצוב: הפועל ירושלים ירדה לליגה ב', דאבל פס. 17 באפריל 2019
  27. ^ 1 2 דוד בן שימול, סוף עצוב: הפועל ירושלים נמחקה, באתר ynet, 26 באוגוסט 2019
  28. ^ 1 2 גידי ליפקין, ‏רשמית: ביהמ"ש החליט על פירוק הפועל ירושלים, באתר ONE‏, 26 בפברואר 2020
  29. ^ אריה דיין, הפועל קטמון: 11 שחקנים, 500 בעלים, באתר הארץ, 20 באוקטובר 2007
  30. ^ אסי ממן ואסף שמש, ‏קטמון בלאומית אחרי 1:9 על אורתודוכסים לוד, באתר ONE‏, 3 במאי 2013
  31. ^ יגאל רזניק, ‏באים מאהבה: על המציאות ההזויה בצד האדום של י-ם, באתר ערוץ הספורט, ‏16 בנובמבר 2013
  32. ^ היסטוריה: הפועל קטמון ירושלים זכתה בגביע הטוטו של הלאומית, באתר ynet, 25 בספטמבר 2018
  33. ^ דוד נתן, ליאור זדה פוטר מהפועל קטמון, באתר ynet, 17 בפברואר 2019
  34. ^ יניב טוכמן‏, הפועל קטמון: יוסי מזרחי מונה למאמן הקבוצה עד תום העונה, באתר וואלה!‏, 19 בפברואר 2019
  35. ^ הפועל ירושלים: העמותה קבעה שקטמון תשנה את שמה, באתר ערוץ הספורט, ‏1 ביוני 2020
  36. ^ קטמון תשנה את שמה להפועל ירושלים, באתר ynet, 1 ביוני 2020
  37. ^ אסי ממן, ‏סופית: השם הפועל ירושלים יימכר להפועל קטמון, באתר ONE‏, 2 באוגוסט 2020
  38. ^ אסי ממן, ‏סופית: השם הפועל ירושלים יימכר להפועל קטמון, באתר ONE‏, 2 באוגוסט 2020
  39. ^ אסי ממן, ‏בשם השם: הפועל קטמון הופכת להפועל ירושלים, באתר ONE‏, 5 באוגוסט 2020
  40. ^   ספורט הארץ, חוזרת הביתה: הפועל קטמון תחליף את שמה להפועל ירושלים, באתר הארץ, 9 באוגוסט 2020
  41. ^ אסי ממן, ‏מעתה, אימרו: קבוצת האוהדים הפועל ירושלים, באתר ONE‏, 9 באוגוסט 2020
  42. ^ פרסום תוצאות ההצבעה דף הפייסבוק הרשמי של מועדון האוהדים הפועל ירושלים, 15 בפברואר 2021.
  43. ^ עמית קרקו, ‏אחרי 21 שנים: הפועל ירושלים עלתה לליגת העל, באתר ONE‏, 30 באפריל 2021
  44. ^ סגל השחקנים כמופיע באתר ההתאחדות
  45. ^ סגל השחקנים, הפועל ירושלים מועדון אוהדים
  46. ^ ynet ספורט, קטמון נגד הומופוביה: דגל גאווה בנקודת הקרן, באתר ynet, 18 באפריל 2015
  47. ^ דרך המלך: כל מה שרציתם לדעת על רחוב קינג ג'ורג', בית אבי חי, 11 במאי 2017
  48. ^ סלילת רחוב המלך ג'ורג', דבר, 11 ביוני 1931
  49. ^ ניר גרוסמן, אורווה בקרית היובל: "אי אפשר לגדל ילדים במגרשים כאלה", באתר כל העיר, 18 באוקטובר 2017
  50. ^ ג'ורג' אבני, ‏קבוצת הכדורגל שינתה את שמה לזכרה של שירה בנקי, באתר ‏מאקו‏‏, ‏24.11.2015‏