מופנה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
מ ←רקע והגדרה: תקלדה |
||
שורה 18:
==רקע והגדרה==
{{ערך מורחב|גזרה שווה}}
לימוד הגזרה השווה הוא אחד מה[[מידות שהתורה נדרשת בהן]], שעובד בדרך של השוואה בין כתובים [[מקרא]]יים בדרך כלל, וכתוצאה מהדמיון הלשוני-[[פילולוגיה|פילולוגי]] מחיל עליהם הגדרות ודינים שונים. לגזרה שווה מספר כללים והתניות: [[אין אדם דן גזרה שווה מעצמו]] (בניגוד ל[[קל וחומר]], בו אדם דן מעצמו), כלומר, ניתן ללמוד מהגזרה השווה רק אם יש מסורת שלומדים כך - אין אפשרות לחדש השוואת דינים והגדרות על סמך דמיון פילולוגי חדש ועצמאי מפרי רעיונו של הדורש, אלא יש לו להסתמך על לימוד קדום מ[[רב]]ותיו (וראו בנושא זה [[#דין מופנה וקבלה למשה מסיני|בפרק האחרון]] בערך זה). כמו כן, כשלומדים בגזרה שווה דין בעניין אחד מעניין שני, יש
משמעות "מופנות" המקרא היא שאין לומדים ממנו דרשה אחרת - לאו דווקא גזרה שווה אחרת. כפועל יוצא, מפסוק שהמילים בו אינן מיותרת בשום צורה לצורך תיאור המאורעות, אי אפשר ללמוד גזירה שווה. לשון "מופנה" קיימת במקורות תנאיים ואמוראיים גם ביחס לבני אדם ולא רק לפסוקים, כך למשל במשנה ביבמות מתואר מצב בו {{ציטוטון|שלשה אחין, שנים מהם נשואים שתי אחיות, ואחד מופנה|{{משנה|יבמות|ג|ה|ללא=מסכת}}}}. לשון "לאפנויי" (להיפנות לעניין דרשה ממנו{{הערה|הרב [[עדין אבן ישראל]], [[תלמוד שטיינזלץ|פירוש חדש]] על {{בבלי|נדה|כב|ב}}}}) משמשת בתלמוד גם במובן של התפנות של אנשים, אם במובן של יציאה ממקום ואם במובן של להתפנות ל[[בית שימוש]].
|