פנינה גרי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה תגיות: שוחזרה עריכה חזותית |
Liadmalone (שיחה | תרומות) |
||
שורה 19:
פנינה גרי היא בתם של צִפּורה (אוסטרובסקי) ויוסף (קוֹטלָר) דרומי. הוריה עלו לארץ מ[[אוקראינה]] בשנת [[1919]] באניה "[[רוסלאן]]", עם קבוצת [[חלוצים]] שנשלחה להתיישב ב[[חברון]] ולהקים משתלה כדי ליער את הרי [[ירושלים]]. אביה שינה את שמו ל"דרומי" באניה, בדרך מ[[אודסה]] דרומה, ל[[ארץ ישראל]]. כששמע על הקמת ה[[מושב]] העברי הראשון, יצא לדרך על עגלה לגבעת [[שימרון]] ב[[עמק יזרעאל]], מעל הביצות, שם הוקמו האוהלים הראשונים של קבוצת המייסדים של [[נהלל]]. ב-[[1921]], קצת לפני [[פרעות תרפ"א]], עברה המשפחה לנהלל. פנינה היא בתם השלישית של צפורה ויוסף, אחרי מנחם (נולד בחברון) ורבקה. פנינה ורבקה נולדו ב[[מרכז רפואי העמק|בית החולים]] הראשון בעמק, ב[[עין חרוד]].
גרי למדה בתיכון ב[[בית ספר חקלאי מקיף ויצו קנדה נהלל|בית הספר החקלאי בנהלל]].{{הערה|{{דבר||עצרת עם בנהלל - פנינה דרומי בעצרת ליובל ה-50 לקונגרס הציוני|19471106|32}}}} בגיל 18 החלה ללמוד להיות גננת בסמינר למורים וגננות, במשך שנה בתל אביב, ולאחר מכן במשך שנה נוספת ב[[גבעת השלושה]]. ב-[[25 במרץ]] [[1948]], בחג [[פורים]], הייתה אמורה להינשא לארוסה [[עלי בן צבי]], בנם של [[רחל ינאית]] ו[[יצחק בן-צבי]],{{הערה|פנינה גרי, '''סיפור אהבה ארץ־ישראלי''', עמ' 113}} אך ב-[[16 במרץ]] הוא נהרג יחד עם ששת חבריו, ב[[קרב בית קשת|התקפת כנופיות ערביות]] בשדות [[קיבוץ]] [[בית קשת]]. [[דוד בן-גוריון]],
בסוף [[ספטמבר]] 1948 נסעה במשלחת של מורים וגננות ל[[שארית הפליטה#מחנות העקורים|מחנות העקורים]] סביב [[מינכן]] ב[[גרמניה]] ועבדה בהקמת גני ילדים במחנות, הדרכת גננות והקנית [[השפה העברית]] לילדים. לאחר כחצי שנה, נשלחה להתגורר בעיר [[אולם (עיר)|אוּלְם]], כדי להמשיך בעבודתה, הפעם ב[[מחנות העקורים]] סביב [[שטוטגרט]]. במינכן הכירה את בעלה.
| |||