חינוך ביתי – הבדלי גרסאות

הורים לילדים בחינוך הביתי נוהגים לדאוג לחיי החברה שלהם כשם שהם דואגים לחינוכם. מחקר שערכה מונטגומרי בשנת 1989, הראה כי החינוך בבית אינו יוצר בידוד. על פי המחקר, ילדי החינוך הביתי הם משתתפים פעילים במגוון פעילויות עם אנשים ובני נוער אחרים. משפחות המחנכות את ילדיהם בבית נוהגות להיפגש ביניהן, ובמקומות בהם החינוך הביתי נפוץ, הן יכולות להקים ארגונים חברתיים כמו ליגת כדורסל לנוער החינוך הביתי. במקומות בהם החינוך הביתי נדיר, אפשר לשלוח ילד למועדון קראטה, [[תנועת נוער]], חוגי העשרה, טיולי נוער וכיוצא בזה. מחקר נוסף מצא כי המיומנויות החברתיות מפותחות יותר אצל ילדי החינוך הביתי מאשר אצל ילדים המתחנכים בבית הספר. מעבר לזאת, אנשי החינוך הביתי יכולים לטפח יחסי תוך משפחתיים עמוקים יותר מהמקובל בחברה הכללית{{מקור}}.עם זאת, רבים מבני הנוער בחינוך הביתי נוטים להתבודד ולהימנע מליצור אינטראקציה עם חברת בני גילם, או לחילופין - מרגישים במחסור באפשרויות לקשרים עם בני גילם בדיוק בשל הסיבה הזו.