מידע מסווג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Idoiz (שיחה | תרומות)
מ שינוי ריווח ותיקון מקף וקו מפקיד לפי כללי ריווח סימני הפיסוק של האקדמיה ללשון העברית
שורה 9:
חשיפתו של מידע צבאי מסווג, ובפרט מסירתו בזדון לאויב, נחשבים בישראל ל[[עבירה פלילית]] שהעונש בגינה עשוי להיות חמור ביותר, עד כדי [[עונש מוות]]{{הערה|לפי סעיף 97 ל[[חוק העונשין]], כאשר המידע גרם למלחמה או סייע לאויב במלחמה}}.
==מידוּר==
אמצעי לאבטחתו של מידע מסווג הוא ה'''{{קישור שפה|אנגלית|Compartmentalization (information security)|מידור (אבטחת מידע)|מידוּר}}''' -<em><em>–</em></em> הגבלת הגישה למידע זה רק למי שידיעת המידע חיונית לתפקודו של בעל המידע בארגון. המידור חל ישירות על המידע (המחזיק במידע נדרש שלא למסור אותו לאחר), ועל אזורים פיזיים בהם הוא ממוקם ("אתרים ביטחוניים מסווגים"; דוגמה: [[הכור הגרעיני בדימונה]] הוא אחד האתרים המסווגים ביותר במדינת ישראל, אך גם אחד מהידועים ביותר). הגישה לאזור כזה מוגבלת אך ורק לאדם בעל סיווג ביטחוני מתאים ומספק, אשר ניתנים לו ההיתרים המתאימים להיחשף למידע. בגופים העוסקים במידע מסווג, הגבלת גישה קיימת גם בתוך מתקן המשמש גוף זה -<em><em>–</em></em> לא כל מי שרשאי להיכנס למתקן מסוים רשאי להיכנס לכל אחד מחדריו; כל אחד מעובדי המתקן רשאי להיכנס אך ורק לתחום אשר הוגדר לו מראש. הגבלת הגישה של אדם מסוים לאזורים הממודרים השונים במתחם, מתבצעת באמצעות אמצעי זיהוי שונים ([[כרטיס מגנטי]], קוד סודי, [[זיהוי ביומטרי]] ועוד).
 
מידור מתקיים גם ב[[מערכת מידע|מערכות מידע]] המאחסנות מידע מסווג. לכל אחד מהזכאים להשתמש במערכת מידע כלשהי, נקבעים היתרים שונים: באיזה מידע רשאי גורם כלכלי כלשהו (עובד חברה, מנהל, [[רואה חשבון]], גורמי צד שלישי הקשורים לחברה, ואשר מקבלים התרים מתאימים) לעיין, איזה מידע הוא רשאי לשנות, באילו מכלי המערכת הוא רשאי להשתמש וכדומה. לצורך מימוש זכויותיו והעלאת רמת ההגנה על נגישות המידע הרגיש (העשוי להיות מנוצל לרעה על ידי מי מהגורמים אשר צוינו לעיל), על המשתמש להזדהות בפני המערכת, לרוב באמצעות אותם אמצעי זיהוי אשר צוינו לעיל.
 
== בישראל ==
בגופי הביטחון והמודיעין (כגון: [[משרד הביטחון]], [[שב"כ]], [[המוסד]], [[צה"ל]]) מסווג המידע לארבע קטגוריות סיווג -<em>–</em> בהתאם למידת הנזק הביטחוני, הצבאי והמדיני, אשר עלול להיגרם כתוצאה מחשיפתו{{הערה|[https://www.police.gov.il/menifa/02.03.05.02_1.pdf מסמך קביעת סוג ביטחון, סוג אמון והכללים לשמירה על סודיות], עמוד 5, משטרת ישראל, 2003}}{{הערה|[https://www.gov.il/BlobFolder/policy/010400/he/01.04.00%20-%20%D7%90%D7%91%D7%98%D7%97%D7%94%20%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%95%D7%92%20%D7%9E%D7%A1%D7%9E%D7%9B%D7%99%D7%9D%20-.pdf אבטחה, שמירה וסיווג מסמכים], [[שירות בתי הסוהר]], 2015}}:
*'''מוגבל''' – חשיפת מידע זה תגרום נזק קל לטווח הקצר, אך ניתן לתקנו. רמה זו כבר כמעט אינה בשימוש.
*'''שמור''' – חשיפת מידע זה תגרום נזק.
שורה 26:
סיווגו של המידע משפיע על המאמץ המושקע בהגנתו, אך בהתאם לחוק, כל מידע סודי, גם זה שסיווגו הוא הנמוך ביותר, אין לחשוף למי שאינו מוסמך לכך ומי שידיעת הסוד לא נחוצה לו לשם מילוי תפקידו.
 
עבור תפקידים ביטחוניים מוגדרת רמת סיווג לתפקיד. רמת סיווג הגבוהה ביותר היא רמה 1 והנמוכה ביותר רמה 6.{{הערה|[https://www.mitgaisim.idf.il/5952#/ כל מה שצריך לדעת על סיווג ביטחוני], מיטב, יולי 2016}} רמות 5-<em><em>–</em></em>6 עבור תפקידים עם נגישות למידע ברמת שמור ורמות 1-<em><em>–</em></em>4 עבור תפקידים עם נגישות למידע סודי ומעלה.{{הערה|[https://www.mod.gov.il/1024/National_Service/Pages/Forms.aspx טפסים לקביעת רמה ביטחונית], משרד הביטחון}}
 
===גופים העוסקים בהגנה על מידע מסווג===