עשיית צרכים – הבדלי גרסאות

עשיית צרכים מתבצעת באופן רצוני, על ידי מתיחה והרפיה מכוונת של שרירי פי הטבעת. ישנם שני [[שריר סוגר|שרירי סוגר]] עיקריים שהצואה צריכה לעבור דרכם כדי לצאת מהגוף: [[הסוגר האנאלי הפנימי]] {{אנ|Internal anal sphincter}} ו[[הסוגר האנאלי החיצוני]] {{אנ|External anal sphincter}}. שריר הסוגר הפנימי הוא "לא רצוני". הוא נרגע באופן אוטומטי ונפתח בחלק העליון של [[התעלה האנאלית]] כדי לאפשר לצואה לעבור. כשהצואה נכנסת לתעלה האנאלית העליונה, היא "נדגמת" על ידי [[תא עצב|תאי העצב]] הרגישים. כאשר התהליך מושלם, לאנשים עם תחושה [[עצב]]ית נורמלית יש דחף לעשות את צורכיהם<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://medicine.umich.edu/sites/default/files/content/downloads/bowel-function.pdf|כותרת=BOWEL FUNCTION ANATOMY|אתר=מחלקת הבריאות של [[אוניברסיטת מישיגן]]}}</ref>. אם לא עושים את הצרכים לאחר התעוררות הצורך, הדחף מוקל בתוך דקה או שתיים<ref name=":1">{{קישור כללי|כתובת=https://www.britannica.com/science/defecation-physiology|כותרת=עשיית צרכים|אתר=אנציקלופדיה בריטניקה}}</ref>. שריר הסוגר החיצוני הוא שריר "רצוני", ובתפקוד תקין נמצא בשליטה של האדם. באופן זה מסייע שריר הסוגר החיצוני בשמירה על הצואה בפי הטבעת עד שהאדם מוכן לעשות את צרכיו. טיב היכולת לשלוט בשרירי הסוגרים האלו, תלוי בטיב תפקודו של אזור [[רצפת האגן]]<ref name=":0" />. לצד זאת, עשיית הצרכים עלולה להתרחש באופן לא רצוני, בין אם בגלל בעיות פיזיולוגיות, ובין אם בגלל שלל תופעות שונות כמו [[כאב]], [[פחד]] או עליית טמפרטורה<ref name=":1" />.