חואן דומינגו פרון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סידור קטגוריות
אין תקציר עריכה
שורה 26:
| בת זוג = אוראליה, [[איסבל פרון]], [[אווה פרון]]
}}
קולונל '''חואן דומינגו פרון''' '''אלכסנדר'''(ב[[ספרדית]]: '''Juan Domingo Perón''';{{כ}} [[8 באוקטובר]] [[1895]] – [[1 ביולי]] [[1974]]) היה [[קצין]] [[צבא]] [[ארגנטינה|ארגנטינאי]]<nowiki/>נה ו[[נשיא ארגנטינה|נשיא ארגנטאינה]] בין השנים [[1946]]–[[1955]] ו־[[1973]]–1974. פרון הוא אביה של התנועה הקרויה על שמו, [[פרוניזם]], ושל [[המפלגה החוסטיסיאליסטית]].
 
==ביוגרפיה==
שורה 41:
 
ב-[[11 בנובמבר]] [[1951]] נבחר לקדנציה נוספת כנשיא, לתקופה שבין [[1952]] ו-[[1958]], אך כאן גם החלה שקיעתו. [[משבר כלכלי]] חמור ומותה של רעייתו הנערצת אוויטה גרמו לאובדן הפופולריות העממית שנהנה ממנה בקדנציה הראשונה. ה[[קואליציה]] הלא שגרתית של מוקדי הכוח שתמכו בו – קציני צבא, איגודים מקצועיים, לאומנים ואנשי כנסייה – התפרקה, והוא הודח בהפיכה צבאית ב-[[21 בספטמבר]] [[1955]].{{הערה|{{זמנים||עלייתו ונפילתו של חואן פרון|19550927|45}}}}
פרון מצא מקלט ב[[פרגוואי]], וב-[[1960]] עבר לגלות ב[[ספרד]].{{הערה|{{למרחב||פרון הגיע לספרד|19600128|23}}}} בארגנטינה, בינתיים, התחלפו נשיאים בזה אחר זה, אשר לא הצליחו להשיב את הסדר הציבורי במדינה על כנו. בנובמבר [[1972]], לאחר 17 שנות גלות, שב פרון לארגנטינה בהזמנתו של הנשיא לנוסה, שהזמין אותואת ניקה לנסות להרכיב ממשלת אחדות להצלת המדינה מ"שואה כלכלית".{{הערה|{{דבר||פרון בדרכו לארגנטינה; ינסה להקים ממשלה מוסכמת|19721115|36}}|כיוון=ימין}}
 
ב-[[23 בספטמבר]] [[1973]] ניצח בבחירות ושב לכהונה נוספת כנשיא, עם רעייתו השלישית [[איסבל פרון|איסבל]] כסגניתו. קדנציה זו לא האריכה ימים – לאחר פחות משנה, ב-[[1 ביולי]] [[1974]], נפטר פרון מ[[אוטם שריר הלב|התקף לב]]. רעייתו איסבל מונתה לנשיאה אחריו, אך התקשתה לאחוז במושכות השלטון ולאחר פחות משנתיים הודחה בהפיכה צבאית.{{הערה|{{מעריב||הכת הצבאית השלטת בארגנטינה נשבעה: נמגר את החתרנות ונחזיר את הדמוקרטיה|19760325|20}}}}
 
חרף התהפוכות הרבות בחייו ולאחר מותו, האידאולוגיה הפרוניסטית עדיין חיה ונושמת בארגנטינה, ומהווה מרכיב חשוב בפוליטיקה של המדינה עד היום.{{הערה|שם=נאברוב}}
 
==קישורים חיצוניים==