חסידות ויז'ניץ – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
כמה נקודות קטנות
שורה 6:
'''חסידות ויז'ניץ''' (בכתיב יידי: '''וויזשניץ''') היא [[חצר חסידית]] שנוסדה בעיירה [[ויז'ניציה]] ב[[בוקובינה]] שב[[האימפריה האוסטרית|אימפריה האוסטרית]] (כיום ב[[אוקראינה]]) באמצע [[המאה ה-19]], וראשיה הם ה[[אדמו"ר]]ים ממשפחת הגר.
 
החסידות המרכזית המכונה כיום בישראל בשם ויז'ניץ היא החצר ב[[שיכון ויז'ניץ]] ב[[בני ברק]] בראשות רבי [[ישראל הגר]]. חצר זו מנתה ב-2016 כ-5,000500 בתי-אב בישראל ומחוצה לה, והיא אחת החסידויות הגדולות בישראל. חצר נוספת בשם מרכז חסידי ויז'ניץ היא חצרו של אחיו הצעיר של רבי ישראל, רבי [[מנחם מנדל הגר (בני ברק)|מנחם מנדל הגר]], שמרכזה ברחוב עזרא בבני ברק ומנתה 660550 בתי-אב ב-2016.
 
חצרות נוספות הקשורות לגזע ויז'ניץ הן [[חסידות ויז'ניץ מונסי|חסידות ויז'ניץ במונסי]] המונה כ-3,500 בתי-אב, [[חסידות סרט ויז'ניץ]] ב[[חיפה]] המונה כ-1,300 בתי-אב{{הערה|המספרים ל-2016 מ: Marcin Wodziński, Historical Atlas of Hasidism, הוצאת אוניברסיטת פרינסטון, 2018. כל הנתונים המספריים: עמ' 199, 205.}}, [[ישראל אליעזר אדלר|חסידות דז'יקוב-ויז'ניץ]] ב[[בית שמש]] ו[[חסידות קוסוב]] ב[[בורו פארק]]. בנוסף ישנן עוד חצרות קטנות של צאצאי אדמו"רי ויז'ניץ: [[#שאץ ויז'ניץ|שאץ ויז'ניץ]], [[חסידות אוטיניא|אוטיניא]], [[#ווישווא|ווישווא]] ו[[#סטרוז'ניץ|סטרוז'ניץ]].
 
== היסטוריה ==
חסידות ויז'ניץ היא ענף של [[חסידות קוסוב]], שמייסדה היה רבי [[מנחם מנדל מקוסוב]], בעל ה"אהבת שלום". רבי מנחם מנדל היה בנו של רבי [[יעקב קופיל חסיד]] (תלמיד ה[[בעש"ט]] ובעל תפילה בבית מדרשו) ותלמידם של רבי [[זאב וולף מצ'רני-אוסטראה]], רבי [[צבי הירש מנדבורנה]], רבי [[משולם פייבוש הלר]] מזבריז' ועוד. רבי זאב וולף הבטיח לו באחת מאיגרותיו: {{ציטוטון|שיתחדש המלוכה שלו, הן על עצמו והן על נפשות ביתו, שלא יזוז ממנו, מבניו ומבני בניו, עד עולם}}. אחרי פטירתו ב[[תקפ"ו]] ([[1825]]) כיהן כאדמו"ר בנו, רבי [[חיים הגר (תורת חיים)|חיים הגר]], בעל ה"תורת חיים". לאחר פטירתו, בשנת [[תרי"ד]] ([[1854]]), כיהן בנו רבי [[מנחם מנדל הגר (צמח צדיק)|מנחם מנדל מוויז'ניץ]] בעל ה"צמח צדיק", חתנו של רבי [[ישראל מרוז'ין]], כאדמו"ר עד שנת [[תרמ"ה]] ([[1884]]).
 
אחריו התמנה לאדמו"ר בנו, רבי [[ברוך הגר|ברוך מוויז'ניץ]], בעל ה"אמרי ברוך". לרבי ברוך היו תשעה בנים, שרובם כיהנו באדמו"רות בערים הסמוכות לוויז'ניץ ב[[בוקובינה]] וב[[גליציה]]. לאחר פטירתו בשנת [[תרנ"ג]] ([[1893]]) ירש את תפקיד האדמו"ר מוויזניץ בנו רבי [[ישראל הגר (אהבת ישראל)|ישראל הגר]], בעל "אהבת ישראל". ב[[מלחמת העולם הראשונה]] נדד עם חסידיו מוויז'ניץ ל[[אורדאה]] (גרוסוורדיין). נפטר בשנת [[תרצ"ו]] ([[1936]]).
שורה 26:
[[קובץ:Shomrei Shabbos Cemetery 20161228 25.jpg|ממוזער|250px|אוהל אדמו"רי ויז'ניץ ב[[בית הקברות שומרי שבת]], [[זיכרון מאיר]], [[בני ברק]]. מבט מבפנים]]
[[קובץ:Shomrei Shabbos Cemetery 20161228 24.jpg|ממוזער|250px|אוהל אדמו"רי ויז'ניץ ב[[בית הקברות שומרי שבת]], [[זיכרון מאיר]], [[בני ברק]]. מבט מבחוץ]]
רבי אליעזר הגר, בעל ה"דמשק אליעזר" הגיע לארץ ישראל בשנת 1944. הקים את [[ישיבת ויז'ניץ]] ב[[תל אביב]]. נפטר בשנת תש"ו כתוצאה ממחלה ולא השאיר זרש"ק. חסידיו עברו לאחיו, רבי חיים מאיר הגר, בעל ה"אמרי חיים", שהגיע לארץ ישראל כמה חודשים לאחר מכן. רבי חיים מאיר הגר הקים את [[שיכון ויז'ניץ]] ב[[בני ברק]] ופעל להחייאת החסידות לאחר השואה. האח השלישי, רבי [[ברוך הגר (מקור ברוך)|ברוך הגר]], בעל ה"מקור ברוך", התיישב בחיפה והקים בה את חסידות סרט-ויז'ניץ (ראו להלן).
 
לאחר פטירתו של רבי [[חיים מאיר הגר]] בשנת תשל"ב (1972), התפצלה החסידות בפלג זה לשניים כשבנו הבכור של רבי חיים מאיר, רבי [[משה יהושע הגר]], מילא את מקום אביו בשיכון ויז'ניץ בבני ברק ובנו השני רבי [[מרדכי הגר]] התמנה לאדמו"ר בקהילת ויז'ניץ ב[[מונסי]] שב[[מדינת ניו יורק]] ב[[ארצות הברית]].