מרד בר כוכבא – הבדלי גרסאות

לאחר "המרד הגדול" בוטלה האוטונומיה היחסית ממנה נהנתה האוכלוסייה היהודית ביהודה, והיא הפכה לפרובניקיה סנאטורית, שבבירתה ירושלים חנה [[לגיון]] רומאי - [[הלגיון העשירי פרטנסיס]]. הערים [[יפו]] (פלאוויה יופה) ו[[שכם]] (פלאוויה נאפוליס) הוקמו מחדש כערים הלניסטיות. בעקבות "מרד התפוצות" ו"פולמוס קיטוס" הוצב לגיון רומאי שני בצפון ארץ ישראל, בכפר עותנאי (לגיו) החולש על [[עמק יזרעאל]] ובעמדות מפתח כ[[תל שלם]]. הנציב הרומי ליהודה היה [[לוסיוס קווייטוס]], שדיכא בעבר את מרד יהודי [[מסופוטמיה]], והיה מהמפקדים הבכירים בצבאו של הקיסר [[טראיאנוס]] – עובדה המעידה על המצב המתוח ביהודה.

 

לאחר חורבן ירושלים בשנת 70, חל שינוי במפת הכיתות שהרכיבה את יהדות בית שני. החלה דעיכה של ה[[צדוקים]] והתחזקות הדרגתית של יורשי ה[[פרושים]] שהתכנסו ב[[יבנה]] תחת רבן [[יוחנן בן זכאי]] ושותפיו. בחסות הרומאים קם מוסד הנשיאות שהעומד בראשו היה המנהיג המוכר של היהודים לצורך משא ומתן עם השלטונות הקיסריים.