מצוות תלמוד תורה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ לא קשור. מתאים יותר ל[[לימוד תורה לנשיםפ (diffedit)
שורה 10:
}}
[[קובץ:A "Heder" an orthodox Jewish school. 003995295.jpg|ממוזער|250px|ילד לומד תורה ב[[תלמוד תורה|חדר]] ב[[בני ברק]], 1965]]
'''מצוות תלמוד תורה''' היא [[מצוות עשה]] [[מהתורה]] ללמוד את ה[[תורה]], [[תורה שבכתב|שבכתב]] ו[[תורה שבעל פה|שבעל פה]]<ref>"התורה שבעל פה" איננה מוזכרת בתורה עצמה, לא בשום מקום בתנ"ך ולא על ידי אף אחד מנביאי התנ"ך.  בתנ"ך לא מסופר אפילו על דמות אחת שקיימה הלכות שנמסרו בעל-פה, או על מישהו שלמד או לימד הלכה בעל-פה. אפילו עזרא הסופר, שהחיה את התורה בקרב העם לפני כאלפיים וחמש מאות שנה, לא הזכיר דבר וחצי דבר על תורה שנמסרה בעל-פה. אף אחד מהנביאים או המלכים לא הזכיר הלכה בכתביו, אפילו לא ברמז. כמו-כן, אין בתנ"ך כולו דוגמה למישהו שנענש, ננזף או הואשם בהפרת הלכה כזו.</ref> על כל רבדיה, וללמדה לאחרים. על פי מקורות רבים במסורת היהודית, מצווה זו עומדת נגד כל יתר המצוות. [[אשה|נשים]] אינן מחויבות במצווה זו בשלמותה אלא רק בלימוד ההלכות המעשיות להן.
 
החיוב המינימלי הוא קביעת זמן ללימוד ביום ובלילה ('קביעת עתים לתורה'){{הערה|כפי שנלמד מהפסוק "והגית בו יומם ולילה".{{שולחן ערוך|יורה דעה|רמו|א}} הרמ"א במפה שם, כתב שב[[שעת הדחק]] יוצאים ידי חובה גם ב[[קריאת שמע]].}}, אולם קיום מצווה זו כראוי, כולל ניצול כל רגע פנוי ללימוד תורה ([[התמדה (לימוד תורה)|התמדה]]) ללא [[ביטול תורה]]. כחלופה ללימוד עצמי, יש שהציעו [[הסכם יששכר וזבולון]].