תלת דפורענותא – הבדלי גרסאות

קוראים את [[פרשת מסעי]] (או את מטות ומסעי יחד), מפטירים [[יהדות אשכנז|האשכנזים]] ו[[יהדות ספרד|הספרדים]] בפרק ב' של ירמיהו (הפטרת "שמעו") ({{תנ"ך|ירמיהו|ב|ד|כח|קצר=כן}}{{הערה|האשכנזים מוסיפים את {{תנ"ך|ירמיהו|ג|ד}}, הספרדים מוסיפים את {{תנ"ך|ירמיהו|ד|א|ב}}}}), ואילו [[יהדות תימן|התימנים]] מפטירים בפרק הראשון של [[ספר ישעיהו]] ({{תנ"ך|ישעיהו|א|א|כ|קצר=כן}}). כאשר חלה שבת זו ב[[ראש חודש]] [[אב]], ב[[תלמוד]] נזכר שיש להפטיר "חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי" ({{תנ"ך|ישעיהו|א|יד}}), משום שזו נבואת חורבן המזכירה ראש חודש. בפועל, מנהגוכך זהנוהגים אינואצל נהוגחלק באףמה[[יהדות נוסחתימן|התימנים]]. ה[[ראשונים]] דנו בשאלה האם להפטיר את הפטרת הפורענות של השבת או את הפטרת שבת ראש חודש, שאף היא נבואת זעם (ישעיה ס"ו) ויש בדבר מנהגים שונים.{{הערה|ראו {{שולחן ערוך|אורח חיים|תכה|א}}, ו{{משנה ברורה|תכה|ח}}. בפועל, ב[[יהדות פראג|פראג]] נהגו להפטיר 'שמעו' ([[אליה רבה]] תקמט:ג), וכן נוהגים היום ברוב הקהילות, ואילו ב[[פוזנא]] הפטירו הפטרת שבת ר"ח ([[מרדכי יפה|לבוש]] או"ח תקמט:א). בנוסח איטליה, שלא נוהג בשבת זו כדין שבת פורענות, מפטירים בהפטרת ראש חודש.}}