פרווה (כשרות) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏כללים הלכתיים: הוספה בעניין חלב שקדים
שורה 12:
מאכלי פרווה כוללים כל מזון שאין מקורו מן החי, וכן [[דגי מאכל|דגים]], [[ביצה (מזון)|ביצים]] {{מונחון|גמורות|ביצים גמורות הן ביצים שהגיעו לשלב ההתפתחותי בו יש חלבון וחלמון ניכרים.}} ו[[דבש|דבש דבורים]]. אף חלב אישה ([[חלב אם]]) נחשב כפרווה, עם זאת נאסר לבשל או לאכול אותו יחד עם בשר משום [[מראית עין]]. בדומה לכך, [[חלב שקדים]], על אף היותו פרווה, לדעת ה[[רמ"א]]{{הערה|{{שולחן ערוך|יורה דעה|פז|ג}}}} יש להניח בתוכו חתיכות שקדים כאשר הוא נאכל עם בשר בהמה (שבו איסור בשר בחלב הוא מן התורה), משום מראית העין. בניגוד למאכלי חלב, אם נפל חלב אם לתוך התבשיל הוא בטל גם בפחות משישים{{הערה|{{שולחן ערוך|יורה דעה|פז|ד}} וב[[שבתי כהן#שפתי כהן על השולחן ערוך|ש"ך]] שם.}}, ואין חובת [[המתנה בין בשר לחלב|המתנה]] בין אכילת בשר ושתייתו.
 
קיימים כללים הלכתיים באשר למאכלי פרווה שנאפו או התבשלו בכלי בשרי או חלבי. במקרים מסוימים אף שהמאכל עצמו מוגדר כפרווה גם לאחר הבישול, נאסר לכתחילה לאכול אותו יחד עם בשר או חלב משום החשש לספיחת טעם ממה שנותר בלוע בדפנות הכלי מהבישול הקודם. המונח העממי המקובל למאכלים אלה הוא "בחזקת בשרי" או "בחזקת חלבי". אמנם בספרי הפסיקה המונחים הללו לא קיימים.
 
==ראו גם==