ניכור הורי – הבדלי גרסאות

'''ניכור הורי''' (ב[[אנגלית]]: '''Parental Alienation''') הוא מונח [[פסאודו-מדע|פסאודו מדעי]] שנטבע ב-[[1985]] על ידי הפסיכיאטר ריצ'רד גרדנר. המונח מתאר מצב שבו ילדים מנתקים קשר עם הורה אחד (הורה מנוכר), תוך תהליך של הסתה ו[[שטיפת מוח]] של ההורה השני (הורה מנכר). גרדנר האמין שמקבץ התנהגויות שראה בכמה משפחות במהלך תביעות ל[[משמורת ילדים]] יכול לשמש לאבחון מניפולציה פסיכולוגית או השפעה בלתי הוגנת של הורה על הילד, בדרך כלל על ידי ההורה שמנסה למנוע מערכת יחסים מתמשכת בין הילד ובני משפחה אחרים על רקע של [[פרידה (זוגיות)|פרידה]] או [[גירושים|גירושין]].<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=http://www.fact.on.ca/Info/pas/gard01b.htm|הכותב=RICHARD A. GARDNER, M.D.|כותרת=Parental Alienation Syndrome (PAS): Sixteen Years Later|אתר=www.fact.on.ca|תאריך=2001|תאריך_וידוא=2023-01-06}}</ref>

 

==תיאור התופעה==

ב-[[1985]] טבע פרופ' ריצ'רד אלן גרדנר את המונח "ניכור הורי" על רקע ניסיוני הקליני מתחילת שנות ה-80.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Richard A. Gardner, MD|שם=Recent Trends in Divorce and Custody Litigation|כתב עת=Academy Forum, Volume 29, Number 2, Summer, 1985, p. 3-7|קישור=http://fact.on.ca/Info/pas/gardnr85.pdf}}</ref><ref name=":0" /> הרעיון של הורה אחד המנסה להפריד את ילדו מההורה השני כעונש או כחלק מגירושים תואר לפחות מאז שנות ה-40,<ref>{{צ-מאמר|שם=Parental Alienation Disorder and DSM-V|קישור=https://doi.org/10.1080/01926180802405513|כתב עת=The American Journal of Family Therapy|שנת הוצאה=2008-09-18|עמ=349–366|כרך=36|doi=10.1080/01926180802405513|מחבר=William Bernet}}</ref><ref name=":9">{{קישור כללי|כתובת=http://www.fact.on.ca/Info/pas/warsha01.htm|הכותב=Richard A. Warshak, Ph.D|כותרת=Current Controversies Regarding Parental Alienation Syndrom|אתר=www.fact.on.ca|תאריך=2001|תאריך_וידוא=2023-01-06}}</ref>, אך גרדנר היה הראשון לתאר סינדרום ספציפי. ״תסמונת הניכור ההורי״ הוגדרה כהפרעה שמתפתחת בעיקר על רקע של מאבק על משמורת ילדים. הביטוי העיקרי שלה הוא מסע השמצה של הילד נגד ההורה, שנעשה ללא הצדקה. ההפרעה נובעת מהשילוב של אינדוקטרינציה על ידי ההורה המנכר ותרומתו של הילד עצמו להכפשת ההורה המנוכר.<ref name=":0" /> גרדנר טען שהאינדוקטרינציה יכולה גם להיות לא-מודעת מצד ההורה המנכר.<ref name=":2">{{צ-מאמר|שם=Knowledge and Attitudes About the Parental Alienation Syndrome: A Survey of Custody Evaluators|קישור=https://doi.org/10.1080/01926180600698368|כתב עת=The American Journal of Family Therapy|שנת הוצאה=2007-01-01|עמ=1–19|כרך=35|doi=10.1080/01926180600698368|מחבר=Amy J. L. Baker}}</ref><ref>{{צ-מאמר|שם=COMMENTARY ON KELLY AND JOHNSTON'S “THE ALIENATED CHILD: A REFORMULATION OF PARENTAL ALIENATION SYNDROME”|קישור=http://www.logocom.be/bilocatie/GardnerrRichardACommentaryonKellyand%5B1%5D.pdf|כתב עת=Family Court Review|שנת הוצאה=2005-03-15|עמ=611–621|כרך=42|doi=10.1111/j.174-1617.2004.tb01327.x|מחבר=Richard A. Gardner}}</ref> גרדנר האמין בתחילה שהורים (בדרך כלל אמהות) העלו האשמות שווא של [[התעללות בילדים]] ו[[התעללות מינית]] נגד ההורה השני (בדרך כלל אבות) על מנת למנוע קשר ביניהם.<ref name=":5">{{צ-ספר|שם=Bias in Psychiatric Diagnosis|קישור=https://books.google.co.il/books?id=6XPLguPHzHoC&pg=PA62&redir_esc=y|מו"ל=Jason Aronson|שנת הוצאה=2004|ISBN=978-0-7657-0001-8|מחבר=Paula J. Caplan, Lisa Cosgrove|שפה=en}}</ref> תחילה טען גרדנר שב-90% מהמקרים האם היא ההורה המנכר, אך מאוחר יותר אמר ששני ההורים עשויים להיות המנכרים באותה מידה.<ref name=":1">{{צ-מאמר|שם=Denial of the Parental Alienation Syndrome Also Harms Women|קישור=https://doi.org/10.1080/019261802753577520|כתב עת=The American Journal of Family Therapy|שנת הוצאה=2002-05-01|עמ=191–202|כרך=30|doi=10.1080/019261802753577520|מחבר=Richard A. Gardner}}</ref> מאוחר יותר הוא גם הצהיר כי מניסיונו ברוב מוחלט של מקרי ניכור הורי לא היו האשמות של התעללות מינית.<ref name=":7">{{קישור כללי|כתובת=http://www.leadershipcouncil.org/1/res/dallam/3.html|הכותב=Stephanie J. Dallam|כותרת=Parental Alienation Syndrome: Is it scientific?|אתר=In E. St. Charles & L. Crook (Eds.), Expose: The failure of family courts to protect children from abuse in custody disputes|תאריך=1999|תאריך_וידוא=2023-01-06}}</ref>