גרשון פליישר – הבדלי גרסאות

עם תחילת [[מלחמת העולם הראשונה]] גויס פליישר לעבודה עבור הצבא הטורקי בסיני, כנהג עגלת משאות, אך ברח משם והגיע לרעות את העדרים של המושבות [[בית-גן]] וכנרת ובגלל הרקע שלו מונה גם כמשגיח על ה[[סליק]]. במסגרת תפקידו זה נסע ל[[אתר הראשונים בנגב|חוות רוחמה]] כדי לרכוש נשק ופגש שם את [[יוסף לישנסקי]] שעסק בהקמת "[[ארגון המגן]]" המתחרה לארגון "[[השומר]]"{{הערה|לישנסקי אף ניסה לגייס את פליישר לארגונו}}. כשהטורקים פעלו נגד מחתרת [[ניל"י]] ורדפו אחרי יוסף לישנסקי הם הגיעו גם למושבה ופליישר נחקר והוכה. על מנת לחמוק ממאסר טורקי התגייס לצבא האוסטרי (שהיה בן ברית לטורקים) ונשלח ל[[חלב]] שב[[סוריה]] אך שם נאסר ונשלח לכלא ב[[דמשק]]{{הערה|בכלא בדמשק ישב עם יוסף לישנסקי}}. במהלך העברתו מדמשק לכלא ב[[קושטא]] הצליח לברוח{{הערה|הבריחה התאפשרה לאחר שבתחנת רייאק שב[[בקעת הלבנון]] הופצצה הרכבת על ידי מטוסים בריטים. יחד איתו ברחו גם [[איתן בלקינד]], [[ניסן רוטמן]] ו[[אברהם ברד]]}} וב-[[1918]] הגיע בחזרה לארץ (מאחר שהבריטים כבר שלטו בארץ בוטלו צווי המאסר נגדו).

 

 

ב-[[1921]], לאחר שחרורו מהגדודים, נשלח על ידי [[ישראל שוחט]] לרכוש נשק באוסטריה עבור ארגון [[ההגנה]]{{הערה|1=ראו לדוגמה [http://www.sharett.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=366979_sharett&act=show&dbid=bookfiles&dataid=2404 התכתבות בין גרשון פליישר למשה שרת] בנוגע לתיקצוב הרכש בווינה, מארכיון משה שרת, 1921}}. את הנשק שרכש שלח בצורות שונות לארץ. בעקבות גילוי אחד המשלוחים נאסר ונחקר ואחרי שחרורו נאלץ לעזוב את אוסטריה ואת פעילות רכישת והברחת הנשק המשיך מקושטא. ב-[[1923]] הסתכסך עם ראשי ארגון הברחת הנשק והחליט לחזור לארץ{{הערה|הסכסוך היה על רקע כוונת הנהגת [[ההסתדרות]] ([[דוד בן-גוריון|בן-גוריון]], [[ברל כצנלסון|כצנלסון]] ו[[אליהו גולומב|גולומב]]) לשבץ במנגנון הרכש אנשים המקורבים להסתדרות}}.