מחאה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
*מקור:״לעיתים המחאות משיגות תוצאה הפוכה מאלה שהתכוונו המוחים. במקרה זה, מקבלי ההחלטות, בשל זעמם על המפגינים, מקצינים את המדיניות אשר נגדה יצאו המוחים״. *המשפט השגוי:״בשל זעמם על המפגינים״ *תוקן: ״בשל התארגנויות אלימות של המוחים, המאיימים על הסדר הציבורי״ *קטע לאחר תיקון:״לעיתים המחאות משיגות תוצאה הפוכה מאלה שהתכוונו המוחים. במקרה זה, מקבלי ההחלטות, בשל התארגנויות אלימות של המוחים, המאיימים על הסדר הציבור, מקצינים את המדיניות אשר נגדה יצאו המוחים״., ניסוח, ניסוח, ניסוח תגיות: שוחזרה עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
שורה 17:
הפגנות חברתיות מילאו תפקיד חשוב בהתפתחות הפוליטית של מדינות רבות. למשל, מאז [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות התשעים]], הפגנות פופולריות ב[[אמריקה הלטינית]] מילאו תפקיד מכריע בהוצאת הנשיאים הנבחרים מתפקידם לפני סיום כהונתם. בנוסף, [[המשבר הכלכלי העולמי (2008)|המשברים הכלכליים באירופה מאז 2008]] גייסו את המחאות הגדולות ביוון ובספרד, שהשפיעו רבות על יציבות ממשלותיהן<ref name=":0">{{צ-מאמר|מחבר=Su Y.P|שם=Anti-Government Protests in Democracies|כתב עת=|שנת הוצאה=2015}}</ref>.
אבל במקרים רבים השפעתן של הפגנות ועצומות היא חלשה יותר, ובניגוד להצבעה אינן משיגות תוצאות בטווח הקצר. ורק במקרים בודדים יענו מקבלי ההחלטות לדרישות המוחים באופן מידי ובמלואן. שאחת הסיבות לכך שזה מאותת על היותם על מקבלי החלטות חלשים אל מול קבוצות אינטרס בחברה. והיענות לדרישות המחאה תביא ליותר לחץ מצד קבוצות אינטרס אחרות בחברה. לעיתים המחאות משיגות תוצאה הפוכה מאלה שהתכוונו המוחים. במקרה זה, מקבלי ההחלטות, בשל
מחקרים הראו כי רמה גבוהה יותר של [[דמוקרטיזציה]] מקטינה את עלויות הגיוס עבור שחקני ה[[חברה אזרחית|חברה האזרחית]] ולכן מועילה להפגנות. עם זאת, מחקרים אחרים טוענים כי דמוקרטיזציה עשויה להוביל לירידה בפעילות המחאה החברתית מכיוון שמערכת פוליטית דמוקרטית חזקה, מספקת אפיקים ממוסדים יותר להשתתפות פוליטית ולהחלטת טרוניות. שני טיעונים אלה לגבי השפעות הדמוקרטיזציה על הפגנות חברתיות מהווים פאזל<ref name=":0" />.
| |||