המחאה נגד הרפורמה המשפטית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ממש לא |
הוספת מקורות תגיות: שוחזרה עריכה חזותית |
||
שורה 7:
| מטרה = * התנגדות ל[[הרפורמה המשפטית בישראל (2023)|רפורמה המשפטית בישראל]]
* השלמת מלאכת הרכבת ה[[חוקה (ישראל)|חוקה]] בישראל על בסיס [[מגילת העצמאות]]{{הערה|{{הארץ|בר פלג|ראשי המחאה יצטרכו להתמודד עם התפשטות האלימות, וכבר חושבים על השלב הבא|00000186-f687-df90-a19e-ffbfe59e0000|19 במרץ 2023}}}}
* התנגדות להפרטת [[תאגיד השידור הציבורי]]{{דרוש מקור}}
* מחאה על כהונת ראש הממשלה עם כתבי אישום
| שיטת המאבק = [[הפגנה|הפגנות]], [[חסימת כבישים כמחאה#בישראל|חסימת כבישים]], [[שביתה פוליטית|שביתות]], [[מחאה לא אלימה]]
שורה 31:
* [[משרד המשפטים|שר המשפטים]] - [[יריב לוין]]
* יו"ר [[ועדת החוקה, חוק ומשפט]] - [[שמחה רוטמן]]
* [[המשרד לביטחון לאומי#השר לבטחון לאומי|השר לביטחון לאומי]] - [[איתמר בן גביר]]
| צד ראשון-נפגעים = 128 מפגינים פצועים (3 באופן בינוני עד קשה), 719 עצורים (לפי [[משטרת ישראל]], נכון ליולי 2023){{הערה|שם=נתוני|{{החדשות 13|דור כהן|נתוני המחאה של המשטרה: כ-700 אזרחים נעצרו, מעל מאה נפצעו|item/news/domestic/internal/sdchi-903644433|30 ביולי 2023}}}}
| צד שני-נפגעים = 39 שוטרים פצועים (לפי
| צד ראשון =
| צד שני =
| תוצאה = עיכוב החקיקה
| אירועים קשורים = [[הרפורמה המשפטית בישראל (2023)]], [[התמיכה ברפורמה המשפטית]], [[משפט נתניהו]]
}}
[[קובץ:Demonstrating against judicial reform 210123 04.jpg|ממוזער|הפגנה נגד הרפורמה המשפטית, [[מחלף קפלן|צומת קפלן–בגין]]
'''המחאה נגד [[הרפורמה המשפטית בישראל (2023)|הרפורמה המשפטית]]''' (מכונה גם '''המחאה נגד המהפכה המשפטית'''{{הערה|{{גלובס|ניצן שפיר|המחאה נגד המהפכה המשפטית: 37 עצורים בנתב"ג|1001451140|3 ביולי 2023}}}} או, בפי תומכי המחאה וחלק ממתנגדי הרפורמה: '''המחאה נגד ההפיכה המשטרית'''<ref>האתר "[https://restart-israel.co.il/ ריסטארט ישראל]"</ref>) היא [[תנועה שורשית|תנועת מחאה שורשית]] המקיימת אירועי מחאה המונית כנגד התוכנית של [[ממשלת ישראל השלושים ושבע]], ל"רפורמה במערכת המשפט", שראשיתה בארבעה נושאים: שינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים, צמצום נרחב בסמכויות [[בית המשפט העליון]], החלשת מעמדו של הייעוץ המשפטי לממשלה והפיכת משרת היעוץ המשפטי במשרדי הממשלה למשרות אמון. לטענת המוני המוחים, יישום התוכנית יעניק כוח בלתי מוגבל ל[[רשות מבצעת|רשות המבצעת]] ויהפוך את ישראל ל[[דמוקרטיה חלולה]] ובפועל ל[[דיקטטורה]]. במאי 2023 ציין הוגה התכנית, השר [[יריב לוין]], שמצב כזה אכן היה עלול להתרחש אילו הייתה מתקיימת התכנית בגרסתה המקורית.{{הערה|{{TheMarker|סמי פרץ|לוין הודה: ניסינו דיקטטורה, לא הצליח|00000187-4747-da90-a7f7-67df16250000|3 באפריל 2023}}}}
המחאה פרצה בינואר 2023 עם פרסום הרפורמה, שהתפרשה על ידי המוחים כניסיון לביצוע הפיכה משטרית או אף [[הפיכה עצמית]]. מוקד המחאה העיקרי הוא צומת הרחובות [[רחוב קפלן|קפלן]] ו[[דרך בגין (תל אביב)|דרך בגין]] ב[[תל אביב]], ששמה אף הוסב ל־"כיכר הדמוקרטיה" על ידי [[עיריית תל אביב-יפו|עיריית תל אביב]] ב־[[17 ביולי]] [[2023]]<ref name=":1">{{קישור כללי|כתובת=https://www.tel-aviv.gov.il/Pages/MainItemPage.aspx?WebID=3af57d92-807c-43c5-8d5f-6fd455eb2776&ListID=81e17809-311d-4bba-9bf1-2363bb9debcd&ItemID=2172|כותרת=צומת עזריאלי-קפלן - "כיכר הדמוקרטיה"|אתר=עיריית תל אביב-יפו|תאריך=17 ביולי 2023}}</ref>, והרחובות היוצאים ממנה. מוקדי מחאה עיקריים נוספים הם [[משכן הנשיא|בית הנשיא]] ו[[משכן הכנסת]] ב[[ירושלים]] (לרוב ההפגנות הגדולות בבירה מתקיימות ב[[שמעון אגרנט|כיכר אגרנט]]), [[כיכר חורב]] ב[[חיפה]], [[נתניה]] ו[[באר שבע]]. החל מפברואר 2023, הפגנות מחאה התקיימו בכמאה וחמישים מוקדים בישראל, ומספר המפגינים השבועי ברחבי ישראל הגיע למאות אלפים בחודש אפריל.{{הערה|{{ישראל היום|אדם קוטב, קורין אלבז-אלוש, ליאור אל-חי, אילנה קוריאל, רענן בן צור ואיתמר אייכנר|יותר מ-300 אלף מפגינים הפגינו ברחבי הארץ|news/local/article/13799565|11 במרץ 2023}}}}{{הערה|{{ynet||רבבות הפגינו נגד המהפכה המשפטית, חולדאי הזהיר: "נעבור ממילים למעשים"|62661660|5 בפברואר 2023}}}}
על פי סקרים שהתפרסמו, רוב הציבור התנגד לרפורמה או לקידומה ללא הסכמה רחבה לפני כן.{{הערה|
שורה 75:
בנוסף להתנגדותה לשינויים במערכת המשפט, המחאה ביקרה גם את היוזמה להקמת משמר לאומי בכפיפות ישירה ל[[המשרד לביטחון לאומי|שר לביטחון לאומי]], [[איתמר בן גביר]], [[פשיעה בחברה הערבית בישראל|העלייה בשיעורי קורבנות האלימות בחברה הערבית]], [[מעמד האישה בישראל|הפגיעה הגוברת בזכויות נשים בישראל]], [[גיוס בני ישיבות|חוק הגיוס]] לפיו [[יהדות חרדית|חרדים]] יהיו פטורים באופן גורף מ[[שירות חובה בצה"ל|שירות חובה]], היוזמה לפירוק [[תאגיד השידור הישראלי]], שינויים ב[[גלי צה"ל]] ונושאים נוספים.
המחאה נגד הרפורמה המשפטית נחשבת למחאה הגדולה ב[[היסטוריה של ישראל|היסטוריה של מדינת ישראל]].{{הערה|[https://www.cna.org/our-media/podcasts/cna-talks/2023/04/the-largest-protest-movement-in-israels-history THE LARGEST PROTEST MOVEMENT IN ISRAEL'S History], באתר מכון המחקר CNA {{אנ|CNA (nonprofit)}}}} לפי סקר ביולי 2023 אחד מכל חמישה ישראלים, שהם כ-2 מיליון איש, השתתפו בפועל לפחות בהפגנה אחת.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.idi.org.il/articles/50201|
==רקע==
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[הרפורמה המשפטית בישראל (2023)]], [[תיק 1000]], [[תיק 2000]], [[תיק 4000]], [[משפט נתניהו]], [[המחאה נגד ממשלת ישראל השלושים וחמש]]}}
לאחר פרסום תוצאות [[הבחירות לכנסת העשרים וחמש]], שהצביעו על רוב מובהק ל"גוש תומכי נתניהו", הכולל את רשימות [[הליכוד]], [[הציונות הדתית (רשימה)|הציונות הדתית]], [[מפלגת ש"ס|ש"ס]] ו[[יהדות התורה]] הכוללות יחדיו 64 מנדטים, החלו להתארגן מחאות נגד הקואליציה המסתמנת.{{הערה|שם=טמקא מאות|{{ynet|קורין אלבז-אלוש|מאות הפגינו בתל אביב: "בני חושך השתלטו על הממשלה"|news/article/h1yrxcsoj|17 בדצמבר 2022}}}} [[יאיר לפיד]], שעדיין כיהן כ[[ראש ממשלת ישראל]], עודד את הציבור לצאת ולהפגין על גשרים ברחבי הארץ{{הערה|{{ערוץ7|חזקי ברוך|גנץ נגד לפיד: "לעמוד על גשר - לא מודל למחאה נגד הממשלה"|585660|12 בדצמבר 2022}}}} ובחלק מהפגנות אלו הוא אף השתתף בעצמו.{{הערה|שם=מחאות|{{ערוץ7||לפיד יצא להפגין נגד הממשלה הבאה|585436|9 בדצמבר 2022}}}} בפגישתו עם אלוף ב[[מטכ"ל]] הזהיר אותו וטען כי {{""|הימין הקיצוני בכל מדינה בעולם חותר תמיד להשיג שליטה בצבא. דרכו להגיע לזה היא לסכסך בין חיילים למפקדיהם. לתת לחיילים להבין שהם רשאים לעשות מה שהם רוצים כי יש ותמיד יהיה להם גיבוי מהדרג הפוליטי}}. בעקבות תוכנית לוין, אמר [[גדי אייזנקוט]] כי אם אכן התוכנית תקודם "יש להוציא מיליון איש לרחובות".{{הערה|{{ערוץ7||יאיר לפיד הסית נגד הממשלה הנבחרת בבור בקריה, ואמר לאלוף בצה"ל: אינכם מבינים איפה אתם חיים|584747|2 בדצמבר 2022}}}}[[קובץ:מחאה 20 בפברואר 2023 בית המשפט העליון 01.jpg|ממוזער|250px|מפגינים מקיפים את [[בית המשפט העליון]] בירושלים, [[13 בפברואר]] [[2023]]]]
== מהלך המחאה==
=== תחילתה ===
כשבוע לאחר הקמת הממשלה, הציג שר המשפטים [[יריב לוין]] את [[הרפורמה המשפטית בישראל (2023)|הרפורמה המשפטית בישראל]] להפחתת עצמאות מערכת המשפט וצמצום יכולתה לבקר את הרשויות האחרות – המחוקקת והמבצעת<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/news/article/sjczdeq5i|הכותב=טובה צימוקי|כותרת=לוין הציג את "השלב הראשון" במהפכה: פסקת התגברות ברוב של 61, שינוי דרמטי בבחירת שופטים|אתר=[[ynet]]|תאריך=4 בינואר 2023}}</ref>. לוין טען כי זו תגובה ל[[המהפכה החוקתית|מהפכה החוקתית]]. מתנגדי התוכנית מכנים אותה "הפיכה משטרית", משום שתפגע ב[[דמוקרטיה]] הישראלית ובאיזון בין 3 רשויות השלטון, בכך שתחליש את [[מערכת המשפט בישראל|מערכת המשפט]] ותעניק כוח בלתי מוגבל [[ממשלת ישראל|לממשלה]]. בעקבות הצגת התוכנית החל גל המחאה נגד הממשלה.
מחאות של אישים וגופים, והפגנות רחוב, נמשכו באופן רצוף, עם הפגנות מרכזיות בכל מוצאי שבת, ואירועים ומחאות נוספים בימי השבוע. הפגנות התקיימו ב[[תל אביב-יפו|תל אביב]], [[חיפה]], [[ירושלים]] ומקומות נוספים.
לאחר הכרזתו של [[יריב לוין]] על תוכניתו לרפורמה במערכת המשפט, החלה מחאה שכללה מספר שביתות של חברות מהמגזר הפרטי, והפגנות המונים בהן השתתפו עשרות אלפי אנשים – בין השאר מול [[משכן הכנסת]] ובמרכז תל אביב.
ההפגנה הראשונה התקיימה ב-[[7 בינואר]], ובה כמה אלפי אנשים צעדו מכיכר הבימה לרחבת מוזיאון תל אביב<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.israelhayom.co.il/news/politics/article/13548399|הכותב=אייל לוי|כותרת="רפורמת לוין - הפיכה משטרית": אלפים הפגינו בתל אביב נגד ממשלת נתניהו|אתר=[[ישראל היום]]|תאריך=7 בינואר 2023}}</ref>, כאשר הפגנה דומה התקיימה גם בשבוע שלאחר מכן, ב[[כיכר הבימה]] שמנתה כ-
החל ב-[[21 בינואר]] עברו ההפגנות ל[[מחלף קפלן]] המהווה צומת תחבורה מרכזי בתל אביב. מאז החלו להתקיים הפגנות בצומת כל מוצאי שבת, כשמספר המפגינים עלה כל שבוע עד שהגיע לכ-200 אלף איש בתל אביב לבדה.{{הערה|{{ynet|נינה פוקס|הקרב על המספרים: כמה באמת היו בהפגנה מול הכנסת?|article/hkpof7006j|14 בפברואר 2023}}}}
בפברואר 2023 הצטרפה למחאה תנועת "דתיים. ציונים. דמוקרטים".{{הערה|{{mynet3|ירושלים|אלינור פבריקר|דתיים, לאומיים, חובשי כיפה: מנהיגי המחאה הירושלמית נגד ההפיכה המשפטית נחשפים|hkcnnrj6o|17 בפברואר 2023}}}} ב-[[13 בפברואר|13]] בחודש, לאור הדיונים בכנסת וההכנות להעברת החוקים החדשים – התקיימה שביתה נוספת במשק, ונערכה הפגנת ענק אל מול [[משכן הכנסת]]. קבוצת מפגינים [[חסימת כבישים כמחאה|חסמה]] את הגישה ל[[כביש 1]] בסמוך ל[[מחלף חמד]]. מטה המחאה הכריז על יום זה כ"יום המאבק הלאומי".{{הערה|{{מעריב אונליין|אלון חכמון, אנה ברסקי|"המאבק בשיאו": לאחר חסימות הכבישים, עשרות אלפים מול הכנסת|news/politics/Blog-982038|20 בפברואר 2023}}}} הפגנת ענק מול משכן הכנסת נערכה גם ב-20 בפברואר.{{הערה|{{מעריב אונליין|אנה ברסקי, משה כהן, מתן וסרמן, ארנולד נטייב|המחאה נגד הרפורמה: רבים מפגינים במרכז הבירה, פעילות הרכבת הקלה הופסקה|news/politics/Article-980211|13 בפברואר 2023}}}} בחלק מהפגנות מוצאי שבת בתל אביב קבוצות של מפגינים פרצו ל[[נתיבי איילון]] וחסמו את הנתיבים, לעיתים תוך הבערת מדורות על הכביש. גם במוקדים אחרים בארץ אירעו חסימות כבישים – בצומת [[פרדס חנה-כרכור|כרכור]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/break/3593133|הכותב=יואב איתיאל|כותרת=כביש 65 נחסם לתנועה בצומת כרכור עקב שלט ענק|אתר=[[וואלה!]]|תאריך=11 ביולי 2023}}</ref>, ב[[ירושלים]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/news/article/skn2bp2cs|הכותב=חיים גולדיטש|כותרת=המחאה נגד המהפכה המשפטית: רחובות בירושלים נחסמו לתנועה|אתר=[[ynet]]|תאריך=1 במרץ 2023}}</ref>,
מחאות התקיימו גם בערים שונות בעולם, וישראלים מחו בכל מקום שהגיע אליו ראש הממשלה, וכן פוליטיקאים אחרים מהקואליציה.{{הערה|{{ynet|אלכסנדרה לוקש|גרות בחו"ל, מפגינות נגד הממשלה: "חובה מוסרית"|news/article/Sk6tSUT11D|9 באוגוסט 2020}}}}
ההפגנה האחרונה התקיימה ב-[[30 בספטמבר]] [[2023]]. ההפגנה שתוכננה לשבוע לאחר מכן,
=== חודש מרץ: הסלמה במאבק ופיטורי גלנט ===
[[קובץ:Demonstration against the judicial reforms in Haifa, women dressed in the clothes of a Handmaid from the series The Handmaid's Tale March 11, 2023.jpg|250px|ממוזער|הפגנה נגד הרפורמה המשפטית ב[[כיכר חורב]] ב[[חיפה]] במוצאי שבת, [[11 במרץ]] [[2023]]. בתמונה נשים מפגינות לבושות בבגדי השפחה מסדרת הטלוויזיה "[[סיפורה של שפחה (סדרת טלוויזיה)|סיפורה של שפחה]]" כמחאה על רצון המפלגות החרדיות, לטענתן, להדיר נשים ולהפלות אותן מהמרחב הציבורי.]]
ב-[[9 במרץ]] הוכרז על "יום התנגדות". בעשרות מוקדים ברחבי ישראל התקיימו הפגנות וצעדות, כבישים נחסמו, ומחאות נערכו ליד בתיהם של פוליטיקאים המקדמים את הרפורמה. אנשי מחאת "[[אחים לנשק (תנועת מחאה)|אחים לנשק]]" ערמו שקי חול ו[[תיל|חוטי תיל]] בכניסה למשרדי [[פורום קהלת]], שחוקריו נטלו חלק בתכנון הרפורמה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/news/article/r1mgbfdj3|הכותב=חיים גולדיטש, קורין אלבז-אלוש, עינב חלבי|כותרת=מפגינים חסמו את הכניסה למשרדי פורום קהלת, נעצר מפקד הגיבושים של סיירת מטכ"ל|אתר=[[ynet]]|תאריך=9 במרץ 2023}}</ref>.
ב-[[24 במרץ]] נסעו נתניהו ורעייתו ל[[לונדון]]. בזמן הפגישה עם [[ראש ממשלת הממלכה המאוחדת|ראש ממשלת בריטניה]], [[רישי סונאק]], במעונו ברחוב [[דאונינג 10]] התקיימה מחאה רבת משתתפים ורועשת כנגד הרפורמה מחוץ למעון. בנוסף, הודיעו הבריטים באופן חריג כי ההצהרה המשותפת לשני ראשי הממשלה מבוטלת.{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר|ר"מ בריטניה: "לשמור על הדמוקרטיה". תיעוד: קריאות "בושה" לשיירת נתניהו|news/article/sjcps89e2|24 במרץ 2023}}}}
[[קובץ:Demonstrating against judicial reform 260323 05.jpg|ממוזער|250px|מפגינים חוסמים את [[נתיבי איילון]] בתגובה ספונטנית לפיטורי גלנט, 26 במרץ 2023]]
ב-[[26 במרץ]] [[2023]] הודיע [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[בנימין נתניהו|נתניהו]] על פיטורי [[שר הביטחון]] [[יואב גלנט]],{{הערה|{{ynet|מורן אזולאי|נתניהו פיטר את גלנט אחרי שהתריע מפני סכנות המהפכה המשפטית|article/hyatd110e2|26 במרץ 2023}}}} יממה לאחר שהאחרון התבטא בהודעה לכלי התקשורת כי הקיטוב בעם בעקבות המחלוקת על הרפורמה המשפטית מהווה {{""|סכנה מיידית לביטחון המדינה}}. מייד לאחר הודעת הפיטורים סביב השעה תשע בערב זרמו מאות אלפי מפגינים אל צומת קפלן ומשם לנתיבי איילון שנחסמו לתנועה לאורך הלילה, עת שההמון מוחה ומדליק מדורות. ערב זה נחשב לערב היסטורי ובעיני רבים לנקודת מפנה במחאה.{{הערה|{{mako||ליל מחאה היסטורי בישראל: כך קרא הציבור לעצור את המהפכה המשפטית|2e6d44299312781027|news-politics/2023_q1|27 במרץ 2023}}}}{{הערה|{{כאן|קלמן ליבסקינד ואסף ליברמן|השר מיקי זוהר: אם ההפגנות יגדלו כמו בליל גלנט - נבין שהגענו רחוק מדי|449715|19 ביולי 2023}}}} באותו ערב התארגנו מחאות ספונטניות גם במקומות נוספים בארץ, ובכללם בית ראש הממשלה
ב-[[27 במרץ]] כינס יו"ר [[הסתדרות העובדים הכללית החדשה|ההסתדרות]] [[ארנון בר דוד]] [[מסיבת עיתונאים]] ביחד עם בכירי המשק, והודיע על שביתה כללית במשק, עד אשר יודיע ראש הממשלה כי עצר את תהליך החקיקה, ויחזיר לתפקיד שר הביטחון את יואב גלנט. יו"ר ועד [[רשות שדות התעופה]] [[פנחס עידן]], חבר [[מרכז הליכוד]], הודיע כי {{""|עוצרים את כל ההמראות}}. [[ההסתדרות הרפואית]] הודיעה על השבתה כללית של מערכת הבריאות. [[הסתדרות האחיות]],{{הערה|שם=אחיות|{{ynet||הסתדרות האחיות מצטרפת לשביתה הכללית: "הגיעה העת שנפעל להביא לאחדות"|news/article/hjzjujkbh|27 במרץ 2023}}}} [[מרכז השלטון המקומי בישראל]] ואף מספר חברות מסחריות כ[[ביג מרכזי קניות]] הודיעו אף הם על הצטרפות לשביתה.{{הערה|שם=מעכשיו|{{ynet|אדם קוטב, אדיר ינקו, גד ליאור|יו"ר ההסתדרות הודיע: "שביתה כללית במשק מעכשיו"|economy/article/2mac44s7e|27 במרץ 2023}}}}{{הערה|{{וואלה|אורי סלע, מירב כהן, אודי עציון|ההסתדרות והשלטון המקומי הודיע על שביתה נרחבת: "לעצור את הטירוף"|3568472|27 במרץ 2023}}}}
על רקע פיטורי שר הביטחון והתעצמות המחאות, הודיע [[קונסול דיפלומטי|קונסול]] ישראל ב[[ניו יורק]], [[אסף זמיר]], על התפטרותו מתפקידו.{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר, מורן אזולאי|אסף זמיר התפטר מתפקיד קונסול ישראל בניו יורק: "הזמן שלי להצטרף למאבק"|news/article/syvtdm0l3|26 במרץ 2023}}}}
בהמשך היום עלו בימין קולות התומכים בהשהיית החקיקה, ולעומתם עלו קולות המתנגדים בחריפות לעצירתה. בהפגנת ימין שנערכה בערב מול [[הכנסת]] השתתפו
[[קובץ:Demonstrating against judicial reform 150423 14.jpg|ממוזער|250px|מיצג "פלוגות הזעם של הרודן", המזהיר משליטתו של [[איתמר בן גביר]] ב[[המשמר הלאומי של ישראל|משמר לאומי]]. 15 באפריל 2023, [[דרך מנחם בגין]], [[תל אביב]]]]
שורה 117:
באפריל נמשכו ההפגנות והמחאות במוקדים שונים (אם כי בעצימות נמוכה יותר), כשההפגנה המרכזית מתקיימת מדי מוצאי שבת במתחם קפלן בתל אביב.
ב-[[19 באפריל]] הפגינו כשלוש מאות איש בהפגנה של עמותת הימין "[[אם תרצו]]" ליד ביתו של נשיא העליון בדימוס [[אהרן ברק]],<ref>{{
[[קובץ:Shakulim1.jpeg|ממוזער|250px|
במוצאי שבת [[22 באפריל]] התקיימה ההפגנה השבועית הגדולה בפעם ה-16. ההפגנה הייתה בצל מותו של [[יהונתן גפן]] ובאווירת [[יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל]] המתקרב. משפחות שכולות ביקשו שפוליטיקאים לא יבואו לאזכרות הממלכתיות בבתי הקברות<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/news/politics/Article-996044|הכותב=[[רדיו צפון 104.5FM]]|כותרת=לקראת יום זיכרון סוער? "יש משפחות שכולות שייצאו מהטקס ברגע שפוליטיקאי ינאם"|אתר=[[מעריב]]|תאריך=17 באפריל 2023}}</ref>. משלא הצליחו בכך- קיימו משפחות שכולות טקס עצמאי נטול פוליטיקאים, מול [[בית העצמאות]]
[[קובץ:Lo lashav.jpg|ממוזער|250px|המיצג האינטראקטיבי "לא לשווא" של משפחות שכולות, שהזמין לכתוב קריאת מחאה בנוסח "לשווא" או "לא לשווא" לזכר הנופלים, 2023]]
בערב [[יום העצמאות]] ב-[[25 באפריל]], קיימו מארגני המחאה 'מסיבת-מחאה' שבה השתתפו עשרות אלפי אנשים (לדברי המארגנים כמאתיים אלף איש) ש{{""|חגגו למען מדינת ישראל יהודית ודמוקרטית}} וציינו את מאבקם.{{הערה|{{חדשות 13|מאיר מרציאנו|עם "משואת הדמוקרטיה": רבבות ב"מסיבת עצמאות" בקפלן|item/news/domestic/internal/bkn15-903505949/|25 באפריל 2023}}}} יום למחרת, במקביל למטס חיל האוויר, העלו מארגני המחאה מסוק הנושא שלט בשטח של 600 מ"ר עם הכיתוב "חופשי בארצנו", שנישא ברחבי ישראל. זאת במקביל לפעולות מחאה נוספות.<ref>{{
ב-[[29 באפריל]] התקיימה הפגנת מוצ"ש בהשתתפות כ-200 אלף איש בקפלן וכ-300 אלף בישראל כולה.
ב-[[6 במאי]] התקיימו ההפגנות השבועיות במוצאי השבת בסימן ה[[אלימות בחברה הערבית]], והשתתפו בהן 110–179 אלף מפגינים בתל אביב,{{הערה|{{ישראל היום|ירון דורון|יותר ממאה אלף הפגינו בת"א, עשרות אלפים ברחבי הארץ: לפיד בהפגנה: "יריב לוין איש מסוכן"|news/local/article/14006951|6 במאי 2023}}}}{{הערה|{{mako|אביבית מיסניקוב|השבת ה-18 למחאה {{!}} כ-110 אלף הפגינו בתל אביב: "זמן להכרעות על הרפורמה"|9c657ae3611f781027|news-politics/2023_q2|6 במאי 2023}}}}{{הערה|{{חדשות 13|אור הלר, ליאור קינן, לירון שמם, רביב דרוקר|שבוע 18 למחאה: 179 אלף הפגינו בת"א נגד המהפכה המשפטית|item/news/domestic/internal/alqdd-903514835/|6 במאי 2023}}}} ולפי המארגנים כ-390 אלף מפגינים בכלל ההפגנות.<ref>{{ציוץ|YallaTikva|Tikva - תקווה|1654944908711436290|6 במאי 2023}}</ref> במהלך ההפגנות המארגנים התייחסו לטענות שהמחאה דועכת בעקבות מספר המפגינים הנמוך יחסית ב"יום השוויון" שנערך ב-[[4 במאי]],<ref>{{ynet|אדם קוטב|יום השיבוש חזר, המפגינים לא: "יש עייפות, זה לגיטימי"|news/article/sy1fjnbvh|4 במאי 2023}}</ref> וטענו שהמוני המפגינים היוצאים לרחוב מוכיחים אחרת.
בהפגנות מוצ"ש בתאריכים [[10 ביוני]], [[24 ביוני]] ו-[[1 ביולי]] קראו מארגני המחאה להעלאת הילוך במחאה כתגובה להמשך החקיקה מצד הקואליציה והפעם בשיטת ה"סלמי", שבה מחוקקים את הרפורמה בצורה הדרגתית שנראית לא משמעותית כלפי חוץ. בתגובה לכך ירדו המפגינים ל[[נתיבי איילון]] וחסמו אותם.{{הערה|{{ynet||מפגינים נגד המהפכה המשפטית חוסמים את איילון דרום ליד מחלף לה גווארדיה|news/article/sy5d9rfwn|10 ביוני 2023}}}}{{הערה|{{וואלה||המשטרה פינתה בכוח את המפגינים שחסמו את איילון אחרי ההפגנה|3588861|24 ביוני 2023}}}}{{הערה|{{חדשות 13|אמנון לוי, דור כהן, טל שנהב, לירון שמם|הערכה: כ-126 אלף הפגינו בת"א, מוחים חסמו את איילון|item/news/domestic/internal/mtb7a-903593911/|1 ביולי 2023}}}}
ב-[[14 ביוני]], על רקע המשא ומתן על הרפורמה שהתחיל ב-[[28 במרץ
ב-[[17 ביוני]] התקיימו הפגנות ביותר מ-150 מוקדים ברחבי הארץ. על פי מארגני ההפגנה, בהפגנה המרכזית ב[[מחלף קפלן]] השתתפו כ-120 אלף אנשים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3587057|הכותב=אורי סלע, ארז הראל, יואב איתיאל, אלי אשכנזי|כותרת=בצל הפסקת השיחות בבית הנשיא: רבבות השתתפו בהפגנות ברחבי הארץ|אתר=[[וואלה!]]|תאריך=18 ביוני 2023}}</ref>
ב-20 ביוני התקיימו הבחירות ל[[לשכת עורכי הדין]]. הלשכה ממנה שני חברים ל[[הוועדה לבחירת שופטים|וועדה לבחירת שופטים]] והקואליציה הריצה את [[אפי נוה]].{{הערה|{{ישראל היום|נטעאל בנדל|אפי נוה מול עמית בכר: בשלישי - הבחירות ללשכת עורכי הדין {{!}} כל מה שצריך לדעת|news/law/article/14287048|17 ביוני 2023}}}} מנגד ראשי המחאה הריצו את [[עמית בכר (עורך דין)|עמית בכר]]. אחוז ההצבעה ללשכה היה חריג, תורים ארוכים השתרכו ליד הקלפיות ועורכי דין המתינו שבע שעות בתור
ב-[[24 ביוני]] הודיעו מארגני המחאה על העלאת הילוך והקמת "כוח קפלן", בהשראת "[[קבוצת וגנר|כוח וגנר]]" ש[[מרד קבוצת וגנר|מרד בממשלת רוסיה]] יום קודם לכן, על מנת להוביל "פעולות נחושות ולא אלימות נגד הדיקטטורה".{{הערה|{{כלכליסט||השבת ה-25 למחאה: מארגני המחאה הודיעו על הקמת "כוח קפלן"|local_news/article/rkkmyoeo3|24 ביוני 2023}}}}
=== יולי 2023 - הסלמה במאבק ===
[[קובץ:Protest againt the judicial overhaul - the pilgrimage to Jerusalem - July 22 2023.jpg|ממוזער|צעדה מ[[מחלף קפלן]]
בשעות הבוקר המוקדמות של [[3 ביולי]] חסמו רכבי עשרות מוחים את הכניסות לנמל חיפה.{{הערה|{{וואלה|אלי אשכנזי, ארז הראל, שלומי גבאי|"למה נתניהו ממשיך בחקיקה בזמן מבצע?": מאות מפגינים חסמו את הכניסה לנמל חיפה|3591090|3 ביולי 2023}}}} באותו יום בשעות אחר הצהריים יצא כוח קפלן לפעולה ראשונה, ובה אלפי רכבים ובני אדם חסמו את שערי וכבישי הכניסה ל[[נמל התעופה בן-גוריון]] וגרמו שיבושים בשדה במשך שעות.<ref>{{הארץ|כתבי "הארץ"|אלפים הפגינו בנתב"ג נגד ההפיכה, 52 נעצרו|00000189-19ed-df82-a78f-7dffd5970000|3 ביולי 2023|מנויים=לא}}</ref>
ב-[[5 ביולי]] הודיע מפקד [[מחוז תל אביב (משטרה)|משטרת מחוז תל אביב]] [[עמיחי אשד|עמי אשד]] על התפטרותו לאחר שהועבר מתפקידו. בהצהרה שנשא אמר שהודח משום שלא עמד בציפיות בן גביר "להפעיל כוח לא סביר ולמלא את המיון באיכילוב בסוף כל הפגנה בתל אביב",{{הערה|{{כיכר השבת|קובי רוזן|אשד פורש: "יכולתי למלא את המיון באיכילוב מפצועים מאיילון"|political-news/rxbxvg|5 ביולי 2023}}}} וכי "בפעם הראשונה ב-30 שנה נתקלתי במציאות ששקט וסדר הם לא ההישג הנדרש ממני, אלא בדיוק להפך". בתגובה יצאו מאות אלפי מפגינים לנתיבי איילון ורחבי הארץ וחסמו אותם במשך
[[קובץ:הפגנה_באיילון_דרום_18.07.2023.jpg|ממוזער|מפגינים נגד הרפורמה המשפטית חוסמים את נתיבי איילון, [[18 ביולי]] 2023]]
בעוד ההפגנות והמחאות נמשכות בכל הארץ, המשיכה הקואליציה לקדם את חוקי הרפורמה. ב-[[10 ביולי]] מפגינים נכנסו למשכן הכנסת וניסו לחסום את הגעת חברי הכנסת להצבעה בקריאה ראשונה על צמצום עילת הסבירות.{{הערה|{{אייס||כאוס בכנסת: מפגינים הוצאו בכוח לאחר שניסו לפרוץ למליאה|971486|10 ביולי 2023}}}} באותו לילה אישרה הכנסת בקריאה ראשונה את החוק,{{הערה|{{מעריב אונליין|אנה ברסקי, מתן וסרמן|ברוב של 64 ח"כים: חוק צמצום עילת הסבירות עבר בקריאה ראשונה|news/israel/Article-1021555|11 ביולי 2023}}}} בנוסח שכונה בפי הקואליציה "מתווה סולברג" על שמו של שופט בית המשפט העליון [[נעם סולברג]].
[[קובץ:שיירת העולים לרגל נכנסת לירושלים - המחאה נגד ההפיכה המשפטית- 22 ביולי 2023.jpg|ממוזער|שיירת העולים לרגל נכנסת לירושלים, 22 ביולי 2023]]
האישור בקריאה ראשונה גרם להתגברות המחאה והביקורות בקרב אנשי מילואים בחיל האוויר, חיל הרפואה, חילות יבשה, בוגרי [[תוכנית תלפיות]], אנשי שב"כ ומוסד ו[[לוחמת רשת|לוחמת סייבר]].{{הערה|{{הארץ|עמוס הראל|מאות טייסים ונווטים צפויים להודיע בקרוב על הפסקת התנדבותם למילואים|00000189-6aab-de4e-adeb-ffafcc940000|19 ביולי 2023}}}}{{הערה|{{ynet|יעל צ'כנובר, שרון כידון|"הגענו לקו האדום": מאות אנשי מילואים מיחידות השדה יחתמו הערב על מסמך אי-התנדבות|news/article/hydhxer52|19 ביולי 2023}}}}<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://
ב-17 ביולי הוחלף שם צומת הרחובות [[רחוב קפלן|קפלן]]–[[דרך בגין (תל אביב)|דרך בגין]] בתל אביב, שהיה מוקד ההפנות הגדולות נגד הרפורמה, ל[[כיכר הדמוקרטיה]]. ראש העיר [[רון חולדאי]] חשף את השלט.
ב-[[18 ביולי]] התקיים יום מחאה נוסף שבו נחסמו כבישים, בהם [[נתיבי איילון]]. לראשונה נחסמו גם [[רציף רכבת|רציפי רכבת]] במספר תחנות [[רכבת ישראל]] ותנועת הרכבות הפסיקה לשעה קלה.{{הערה|{{ישראל היום|כתבי ישראל היום|לאחר חסימות באיילון ובמוקדים נוספים: צעדת מחאה דרך כביש 1 מת"א לירושלים|news/local/article/14400148|18 ביולי 2023}}}} בערב נערכה הפגנה בקפלן, שבה הודיעו [[משה רדמן אבוטבול|משה רדמן]] ו[[שקמה ברסלר]], [[רן הר נבו]] ו[[עמי דרור]], מהמובילים המרכזיים של המחאה, שהם עולים לרגל מכיכר הדמוקרטיה (מחלף קפלן) בתל אביב לכנסת בירושלים.<ref>{{
[[קובץ:מובילי_הצעדה_לירושלים.jpg|ממוזער|מובילי המחאה נגד הרפורמה המשפטית בכניסה לירושלים בסיום העלייה לרגל שנמשכה ארבעה ימים. באמצע [[משה רדמן אבוטבול|משה רדמן]] ו[[שקמה ברסלר]]. 22 ביולי 2023]]
ב-[[19 ביולי]] הודיעו מעל אלף אנשי חיל אוויר על אי התייצבות, בהם מעל 500 טייסים פעילים.{{הערה|{{חדשות 13|אור הלר, אלון בן דוד|רעידת אדמה בחיל האוויר: מאות טייסים הודיעו על הפסקת התנדבות|item/news/politics/security/pilots-protest-903629628/|21 ביולי 2023}}}} הודעות דומות שלחו אנשי [[חטיבת המחקר|חטיבת המחקר של חיל המודיעין]]
ב-22 ביולי שלחו כמאה ראשי מוסד, ראשי שב"כ, רמטכ"לים, אלופים וראשי אגפים במוסד ובשב"כ בדימוס מכתב לראש הממשלה, שבו הודיעו על השעיית ההתנדבות משירות מילואים בכל המערכות שהם משתייכים אליהן, אם החקיקה לא תופסק. מאוחר יותר ערכה תנועת [[אחים לנשק (תנועת מחאה)|אחים לנשק]] מסיבת עיתונאים, ובה טענה כי כ-10,000 אנשי מילואים יפסיקו את התנדבותם לשירות מילואים אם החקיקה תקודם.{{הערה|שם=הפסקה|{{מעריב אונליין|מתן וסרמן|10,000 חיילי מילואים הודיעו על הפסקת ההתנדבות: "צבא העם יש רק בדמוקרטיה"|news/israel/Article-1024398|22 ביולי 2023}}}}{{הערה|{{ישראל היום|נועם (דבול) דביר ואבי כהן ולילך שובל|"תהליך החקיקה ימיט חורבן על כולנו": 10,000 אנשי מילואים מצטרפים למחאת הטייסים והודיעו על הפסקת התייצבות|military-life/world-news-military-life/article/14417510|22 ביולי 2023}}}}
שורה 162:
ב-[[23 ביולי]] התקיימה תפילת אחדות ב[[הכותל המערבי|כותל המערבי]]{{הערה|{{ynet|קובי נחשוני|רבנים לצד מנהיגי המחאה: תפילה המונית "לשלמות העם" בכותל|news/article/sjntmvq5n|23 ביולי 2023}}}}{{הערה|{{ישראל היום|אפרת פורשר|תפילה לאחדות בהשתתפות מתנגדי ותומכי הרפורמה בכותל|news/local/article/14418984|23 ביולי 2023}}}} ולאחריה הוקמה שרשרת אנושית מהכותל אל משכן הכנסת (כ-4 ק"מ). לאחר תפילת האחדות, צעדו המוחים ל[[משכן הכנסת|כנסת]].{{הערה|{{הארץ|יעל פרידסון, שירה קדרי־עובדיה ובר פלג|אלפים השתתפו ב"תפילה לשלמות העם" בכותל ויצרו שרשרת אנושית לכנסת|00000189-8210-de6d-a1ef-f7f2fd2a0000|23 ביולי 2023}}}} [[יושב ראש]] [[הסתדרות העובדים הכללית החדשה|הסתדרות העובדים]] [[ארנון בר-דוד]] הציג הצעת [[פשרה]], שנדחתה על ידי הקואליציה. החקיקה נמשכה, ובאותו זמן התקיים הדיון בכנסת על העברת החוק לצמצום עילת הסבירות בקריאה שנייה ושלישית.
ב-[[24 ביולי]], לאחר הודעת [[פורום העסקים]] הכולל את כ-150 החברות הגדולות, השביתה רשת [[ביג מרכזי קניות|ביג]] את כל מרכזי הקניות שלה, כמוה היו סגורים כל קניוני [[קבוצת עזריאלי]], עשרות תחנות דלק, חברות הייטק, וחברות הון סיכון.{{הערה|{{החדשות 13|נגה ניר נאמן|פורום העסקים הכריז על שביתה: "לעצור את החקיקה החד-צדדית"|item/news/domestic/internal/znzz9-903633648|23 ביולי 2023}}}}{{הערה|{{ynet||שביתת העסקים: בלגן במרכזי ביג שננעלו, טרמינל איקס ופוקס עצרו הזמנות באתר|economy/article/skzwl5s5n|24 ביולי 2023}}}}
=== חקיקת ביטול עילת הסבירות ואחריה ===
ב-[[24 ביולי]] התאספו המוחים ב[[גן וואהל לוורדים|גן הוורדים]] בקרבת הכנסת,
לאחר העברת החוק התקיימו הפגנות בירושלים ותל אביב. מספר כבישים ובהם איילון ו[[כביש בגין|בגין]] נחסמו לתנועה למספר שעות. המשטרה השתמשה ב[[בואש (אמצעי לפיזור הפגנות)|בואש]] על מנת לפזר את המפגינים. הפגנות נוספות התקיימו גם ליד [[בית המשפט העליון]] וסמוך ל[[משכן הכנסת]].{{הערה|{{כיפה||מצור על הכנסת: עימותים בין המפגינים למשטרה - חברות כנסת נפגעו ממכת"זית|חדשות/פוליטי/1162509-0/|24 ביולי 2023}}}}{{הערה|{{אייס||כנסת ישראל תחת מצור: כל הכניסות למשכן חסומות|973319|24 ביולי 2023}}}}{{הערה|{{וואלה|טל שלו, ינון שלום יתח, שלומי הלר, אורי סלע, יואב איתיאל, אלי אשכנזי|הערב שאחרי ביטול עילת הסבירות: חסימות, הפגנות ועימותים ברחבי הארץ|3596399|24 ביולי 2023}}}}<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-politics/legal_reforms/Article-a062b54e6268981026.htm|כותרת=N12 - אחרי ביטול עילת הסבירות בכנסת: הפגנות וחסימות כבישים...|אתר=N12|תאריך=2023-07-24|תאריך_וידוא=2023-07-24}}</ref>
במאמר של [[גייל טלשיר]] מ-[[1 באוגוסט]] [[2023]] נמנו 225 [[הצעת חוק|הצעות חוק]] שהונחו על שולחן [[הכנסת העשרים וחמש]] על ידי חברי הקואליציה, ובהן נכללו צמצום דרסטי של עצמאות [[בתי המשפט בישראל|מערכת המשפט]], פגיעה ב[[זכויות אדם]] ואזרח, פגיעה בזכויות מיעוטים ו[[כפייה דתית]], פגיעה ב[[שומר סף (מינהל)|שומרי הסף]] (בעיקר תקשורת ציבורית, שירות המדינה, גופי אקדמיה וארגוני [[חברה אזרחית]]) ושינוי כללי [[הבחירות לכנסת]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.psfidemocracy.org/post/ממשלת-הפיכה-משטרית-על-מלא-בחקיקה-דורסנית-לקראת-משטר-סמכותני-רודני-ומדינת-הלכה-למעשה|כותרת=ממשלת הפיכה משטרית על מלא בחקיקה דורסנית: לקראת משטר סמכותני-רודני ומדינת הלכה למעשה|הכותב=[[גייל טלשיר]]|אתר=מדעני ומדעניות מדינה למען הדמוקרטיה הישראלית|תאריך=1 באוגוסט 2023|תאריך_וידוא=27 באוגוסט 2023}}.}}
תנועת [[אנאקספטבל]] מחתה במשך החודשים ליד ביתו של [[ארתור דנצ'יק]], מי שהיה התורם העיקרי לעמותת [[פורום קהלת]] שתכננה וקידמה את הרפורמה המשפטית.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://
ב-7 באוגוסט יצאו נתניהו ורעייתו לנפוש ב[[נווה אטי"ב]]. המשטרה הציבה מאות שוטרים כדי לאבטח אותם, הובאה מכת"זית וכל הכניסות למושב נחסמו.{{הערה|[https://www.timesofisrael.com/liveblog_entry/police-station-water-cannon-outside-golan-moshav-where-netanyahu-is-vacationing/ Police station water cannon outside Golan moshav where Netanyahu is vacationing], Times of Israel, 7 August 2023|כיוון=שמאל}} קבוצת [[אחים לנשק (תנועת מחאה)|אחים לנשק]] הקימה מאהל והאנשים בילו בו שני לילות. בג"ץ פסק שההרחקה אינה חוקית, וביום השלישי הותרה הכניסה למושב.<ref>{{
למחרת נודע שנתניהו ורעייתו מתכננים לנפוש שוב תוך מספר ימים, הפעם ב[[רמות (מושב)|מושב רמות]]. המושב הוקף מבעוד מועד בגדרות.<ref name=":3">{{קישור כללי|כתובת=https://96fm.co.il/broadcast/
במוצאי שבת, [[12 באוגוסט]], התקיימו ההפגנות בקפלן ובמוקדים האחרים, שבוע 32 ברציפות.
ב-[[17 באוגוסט]] ו-[[18 באוגוסט]] התקיימו מחאות בפתיחת הרכבת הקלה.{{הערה|{{ynet|יעל צ'כנובר, אדם קוטב, רועי רובינשטיין|"הברבי הזאת נוסעת בשבת": מפגינים אזקו עצמם במשך שעתיים לרכבת הקלה בתל אביב|news/article/ryxyythhn|18 באוגוסט 2023}}}}<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.israelhayom.co.il/news/transportation/article/14503382|כותרת=קו אדום על הכפייה הדתית: פעולות מחאה לאורך קו הרכבת הקלה שייפתח בשישי {{!}} ישראל היום|אתר=
במוצאי שבת, [[19 באוגוסט]], התקיימו הפגנות בקפלן ובמוקדים אחרים, שבוע 33 ברציפות, וגם איילון נחסם.{{הערה|{{גלובס|ניצן שפיר|"לא נאפשר הדרת נשים": שבוע 33 למחאה נגד המהפכה המשפטית|1001455556|19 באוגוסט 2023}}}}{{הערה|{{ישראל היום|אבי כהן ומישל מכול|השבוע ה-33 למחאה: עשרות אלפים הפגינו בקפלן; "בונות אלטרנטיבה" - "לא נסכים לחיות בחושך!"|news/local/article/14511821|19 באוגוסט 2023}}}}{{הערה|{{ערוץ7|אורלי הררי|מפגינים עם לפידים חסמו את איילון צפון|611270|19 באוגוסט 2023}}}}{{הערה|{{כלכליסט||השבת ה-33 למחאה: רבבות הפגינו בקפלן, מפגינים עם לפידים חסמו את איילון|local_news/article/sktfeuah3|19 באוגוסט 2023}}}} ההפגנות התחילו ב[[דקת דומייה]] לזכר שני הנרצחים ב[[פיגוע הירי בחווארה (אוגוסט 2023)|פיגוע ירי בחווארה]]. [[נטע ברזילי]] נאמה ושרה את [[התקווה|"התקווה"]] יחד עם הקהל
עם התקדמות החקיקה והדיונים בבג"ץ בנוגע לחקיקה, ממשיכות להתקיים הפגנות ברחבי הארץ. ב-[[9 בספטמבר]] התקיימה הפגנה בקפלן לאחריה חסמו מספר מפגינים את איילון דרום. רכב דרס אותם ופצע לפחות 5 מפגינים.{{הערה|שם=:0|{{כלכליסט||שוחרר הנהג שדרס מפגינים באיילון, במשטרה מעריכים: "נלחץ והתבלבל בין הברקס לגז"|local_news/article/bjhaliqah|9 בספטמבר 2023}}}}
=== ספטמבר – הדיון בבג"ץ חוק הסבירות ואחריו ===
ב-[[11 בספטמבר]], לקראת הדיון בבג"ץ התקיימה
ב-[[12 בספטמבר]] התקיים בבג"ץ הדיון בעתירות נגד חוק צמצום עילת הסבירות. השרים [[יואב גלנט]], [[גילה גמליאל]] ו[[משה ארבל]] הודיעו בפתח ישיבת הממשלה שיכבדו כל פסיקה של בג"ץ, בעוד שרים אחרים נמנעו מלהגיב בסוגיה זו.{{הערה|{{ynet|גלעד כהן, מורן אזולאי|מחלוקת בקרב השרים; גלנט: "אכבד כל פסיקה של בג"ץ", גולדקנופף: "נחליט יחד"|news/article/r1mcieor3|10 בספטמבר 2023}}}}{{הערה|{{החדשות 13|אביעד גליקמן|התנגשות בין הממשלה לבג"ץ: שרים מאיימים לא לכבד את הפסיקה|item/news/domestic/crime-and-justice/goverment-bagatz-903653084|4 באוגוסט 2023}}}}
ב-[[17 בספטמבר]], מוצאי [[ראש השנה]], המריאו הזוג נתניהו והפמלייה
===אוקטובר - פריצת מלחמת חרבות ברזל===
ביום שבת ה-[[7 באוקטובר]] [[2023]] בשעה 06:
== מוקדי המחאה ==
=== בארץ ===
מוקדי המחאה העיקריים הם המתחם הכולל את [[כיכר הדמוקרטיה]] (
=== מחוץ לישראל ===
מחאות נגד מדיניות הממשלה, המונות בין עשרות למאות ישראלים ויהודים, התקיימו בלמעלה משישים ערים ברחבי העולם. ביניהן [[לונדון]], [[ניו יורק]], [[סן פרנסיסקו]], [[וושינגטון די. סי.|וושינגטון]], [[סידני]], [[טוקיו]], [[ברלין]], [[וינה]] ו[[ציריך]].{{הערה|{{הארץ|חיים הנדוורקר|להפגין או לא? ההפיכה החוקתית תפסה את הישראלים בארה"ב במקום לא נוח|00000186-7861-d1d0-af86-7d6931250000|22 בפברואר 2023|מנויים=לא}}}} במחאות משתתפים ישראלים השוהים במקום, לעיתים בצירוף הקהילה היהודית המקומית. וההפגנות מאורגנות בחלקן על ידי תנועות מחאה כ"[[אנאקספטבל]] – שומרים על הדמוקרטיה הישראלית" שהוקמה בארצות הברית ו-"DID – מגינים על הדמוקרטיה הישראלית" שהוקמה בברלין.
במרץ 2023 נסע נתניהו לשיחות ב[[רומא]], [[ברלין]] ו[[לונדון]], ובכל אחת מהערים האלו נערכו הפגנות של יהודים המתגוררים בעיר<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/news/politics/Article-987064|כותרת=במהלך ביקורו באיטליה: ישראלים מקומיים ערכו מחאה כנגד נתניהו|אתר=[[מעריב]]|תאריך=10 במרץ 2023}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/news/politics/Article-988493|כותרת=בזמן שנתניהו מבקר בברלין: מאות מפגינים בגרמניה נגד הרפורמה המשפטית {{!}} צפו|אתר=[[מעריב]]|תאריך=16 במרץ 2023}}</ref>{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר|ר"מ בריטניה: "לשמור על הדמוקרטיה". תיעוד: קריאות "בושה" לשיירת נתניהו|news/article/sjcps89e2|24 במרץ 2023}}}}. בתחילת יוני 2023 הפגינו כ-400 איש בניו ג'רזי נגד [[שמחה רוטמן]] שנאם בפני הקהילה החרדית.{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר|מאות הפגינו בניו ג'רזי נגד שמחה רוטמן, שהוברח מהמקום דרך חצר סמוכה|news/article/hya1tlp83|{{כ}}2 ביוני 2023}}}}
ב-[[4 ביוני]] התקיים במנהטן [[מצעד ההצדעה לישראל]]. כאלף איש, רובם חברי ארגון "[[עמנו]]" (המשך של תנועת העבודה הציונית ההיסטורית באמריקה), שצעדו בגוש הפרו-[[המפלגה הדמוקרטית|דמוקרטי]] לבושים חולצות תואמות ונושאים כרזת ענק באנגלית "ניו יורק אוהבת את הדמוקרטיה הישראלית".
ביקורו של בנימין נתניהו בספטמבר 2023 בארצות הברית עורר מחאה ציבורית נרחבת, שבראשה עמדו ארגונים ישראלים ויהודיים פרו-דמוקרטיים. המחאות העיקריות התקיימו
== תקריות אלימות באירועי המחאה ==
המחאה שמה דגש על אי-אלימות. ביולי 2023, אחרי 27 שבועות של הפגנה אמר מפכ"ל המשטרה [[קובי שבתאי]] בדיון: {{""|במחאה הזאת הפגיעה בשוטרים היא אפסית באופן יחסי. אין אף שוטר שפונה לקבלת טיפול רפואי בבית חולים}}.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://
[[קובץ:פיזור הפגנה נגד הרפורמה השיפוטית באיילון על ידי מכת"זית 18.07.2023.jpg|ממוזער|המשטרה מפנה באמצעות מכתזית מפגינים החוסמים את נתיבי איילון, 18 ביולי 2023]]
ב-[[1 באפריל]], פרש [[משטרת ישראל|משטרה]] הצליף עם מושכות הסוס במפגינה שהשתתפה בחסימה של אחד מ[[נתיבי איילון]].{{הערה|{{כיכר השבת|קובי רוזן|השוטר שהצליף במפגינה כשהיה על סוס ייחקר באזהרה|police/rshq1u|2 באפריל 2023}}.}}במאי [[2024]] הוחלט להעמידו לדין על המקרה.{{הערה|{{הארץ|רן שמעוני|מח"ש הגישה כתב אישום נגד פרש משטרה שהצליף במפגינה נגד ההפיכה|0000018f-389c-d0b5-a59f-39dd3f0d0000|2 במאי 2024}}}}
ב-[[26 ביוני]], בעת הפגנה מחוץ לתחנת משטרת [[פתח תקווה]] נגד [[מעצר]] פעיל במחאה, אזרח נופף
ב-[[5 ביולי]], לאחר ש[[עמיחי אשד|עמי אשד]] נשא נאום שבו אמר כי הוא מתפטר מהמשטרה,{{הערה|{{ynet|לירן לוי|עמי אשד פורש ותוקף: הציפיות – לפנות בדקות, לשבור ראשים, לנפץ עצמות|news/article/bkoaacgfh|5 ביולי 2023}}}} החלו חסימות בדרכים. בעת הפגנה גדולה שחסמה את [[נתיבי איילון]], נהג רכב פרטי דרס מפגין. הנהג נעצר והועבר לחקירת המשטרה.{{הערה|{{ציוץ|@kann_news|כאן חדשות עם תיעוד האירוע|1676668081593090048|05 ביולי 2023}}}}<ref>{{וואלה|ארז הראל, אורי סלע, אלי אשכנזי ושלומי הלר|אחרי פרישתו של עמי אשד: הפגנות ברחבי הארץ, רכבים דרסו מפגינים באיילון|3591922|5 ביולי 2023}}</ref> בהפגנה בנתיבי איילון, שבה נעשה שימוש ב[[מכת"ז]]ית, נפצעו 14 מפגינים, כש-6 סובלים מחבלות בעיניים{{הערה|1={{וואלה|ארז הראל ואורי סלע|ההפגנה באיילון: מפגין נפצע מהתזת מכתזית|3591959|5 ביולי 2023}}}} ואחד מהם עבר [[רפואת עיניים|ניתוח עיניים]].{{הערה|1={{הארץ|יהושע (ג'וש) בריינר, בר פלג ועידו אפרתי|שני מפגינים אושפזו עם פגיעות בעיניים לאחר שמכת"זית כיוונה ישירות לראשם|00000189-29be-dcb5-a5df-6dffed340000|6 ביולי 2023|מנויים=לא}}}}{{הערה|{{סרוגים|יהודית לזרוביץ'|14 פצועים מהמחאה באיילון הגיעו לאיכילוב|812777-14-פצועים-מהמחאה-באיילון-הגיעו-לאיכילוב|6 ביולי 2023}}}}
ב-[[24 ביולי]], לאחר שנחקק תיקון מספר 4 ל[[חוק יסוד: השפיטה]] ([[עילת הסבירות|צמצום עילת הסבירות]]), האלימות המשטרתית הסלימה. לראשונה מפרוץ המחאות, הופעל [[בואש (אמצעי לפיזור הפגנות)|בואש]] נגד מפגינים שחסמו את [[כביש בגין]] בירושלים,{{הערה|{{ynet|לירן תמרי, גלעד כהן, רוני גרין שאולוב, מאיר תורג'מן|מכתז"יות ועימותים בבירה: אלפים צועדים בכביש בגין, שוטרים הכו באגרופים|news/article/byxfncsc2|24 ביולי 2023}}}} במהלך חסימה של [[כביש 531]], רכב דרס 3 מפגינים נגד הרפורמה ופצע אותם קל. לאחר שנמלט נעצר נהג הרכב ונלקח לחקירה.{{הערה|{{ציוץ|@kann_news|כאן חדשות "תיעוד: נהג דורס מפגינים בכביש 531 ליד כפר סבא"|1683535785985970176|24 ביולי 2023}}}}{{הערה|{{ynet|רענן בן צור|תיעוד קשה: 3 מפגינים נדרסו בשרון, הנהג הפוגע ברח ונעצר. "זה כמו פיגוע"|news/article/hyswunn93|24 ביולי 2023}}}}
באותו לילה חסמו תומכי הרפורמה את הכניסה ל[[קיבוץ]] [[חצרים]], ולטענת אנשי הקיבוץ – התעמתו עם חברת קיבוץ עם תינוקת ברכב. [[קצין ביטחון|קב"ט]] הקיבוץ ירה באוויר. שלושה תומכי רפורמה חשודים בתגרה, תקיפה סתם, חבלה במזיד לרכב, היזק לרכוש במזיד ואיומים. הקב"ט חשוד בעבירות של ירי במקום מגורים, תגרה ואיומים, ואביו חשוד בתקיפה סתם ותגרה.{{הערה|{{ynet|אילנה קוריאל|"התלהמות של שני הצדדים": הקב"ט שירה באוויר בחצרים שוחרר למעצר בית|news/article/bj2e47pq3|25 ביולי 2023}}}}
בשלהי יולי דווחו מפגינים על עלייה ברף האלימות המשטרתית ועל כך ששוטרים החלו להשתמש בקסדות על-מנת למנוע את זיהויים והגשת תלונה נגדם.{{הערה|{{הארץ|יהושע (ג'וש) בריינר ובר פלג|עדויות מפגינים משרטטות דפוס פעולה של שוטרים: לחבוש קסדה כדי לא להזדהות - ולפרוק כל עול|00000189-9230-d00f-a7db-b3bbb1d60000|{{כ}}26 ביולי 2023}}}}{{הערה|{{כלכליסט|עמיר קורץ|"הורגשה הסלמה, השוטרים באו במטרה לשבור עצמות"|local_news/article/bkqypwp52|26 ביולי 2023}}}}{{הערה|{{mako|משה נוסבאום|החוק הראשון עבר, המשטרה השתנתה? מאחורי ההתנהלות בהפגנות|97c6575a9cb8981026|news-politics/2023_q3|25 ביולי 2023}}}} המוחים תלו
בעקבות תלונות המפגינים חקרה [[מח"ש]] באזהרה מספר שוטרים מיחידת יס"מ ת"א (כולל מפקד היחידה יאיר חנונה).{{הערה|{{כלכליסט|עמיר קורץ|חניקות, אגרופים, בעיטות: הוגשו עשרות תלונות נגד שוטרים|local_news/article/s1ycshrj2|{{כ}}1 באוגוסט
השוטרים זכו לתמיכה מחבריהם וחלק מהציבור{{הערה|{{ערוץ7||המפקד התייצב לחקירה במח"ש מלווה בחבריו שקראו: "חנונה המלך"|609678|2 באוגוסט 2023}}}} וגם [[המשרד לביטחון לאומי#השר לבטחון לאומי|השר לביטחון לאומי]] [[איתמר בן גביר]] גיבה את השוטרים, וטען כי עיניו ראו הפעלת כוח סביר וביקר את מח"ש על החקירה. מצד שני ביקר
מטעם הפרקליטות נטען כי יש בביקורת משום הטלת דופי בעבודתם, אך הדבר לא ישפיע על החקירה.{{הערה|{{ynet|סיון חילאי ולירן לוי|בן גביר תקף את מח"ש לצד אנשי היס"מ, הפרקליטות: "מטיל דופי" - זו גרסת חנונה|news/article/sjiiyrds2|{{כ}}2 באוגוסט 2023}}}}{{הערה|{{ynet|לירן לוי ואיתי אילנאי|בכיר מח"ש מבהיר, בצל מתקפות בן גביר: "אנחנו אטומים לרעשים מבחוץ" - בלעדי|news/article/byf79n00o3|{{כ}}3 באוגוסט 2023}}}}
בעקבות התיעוד ברשת זימנה [[המחלקה לחקירות שוטרים]] שני צעירים כדי להגיש תלונה נגד מפקד יס"מ תל אביב יאיר חנונה שנראה בצילומים מכה באגרוף מוחה כבן 18
ב-[[9 בספטמבר]] התרחש אירוע דריסה נוסף באיילון דרום{{הערה|{{ynet|אדם קוטב|נהג דרס מפגינים שחסמו את נתיבי איילון, 5 נפצעו {{!}} תיעוד דרמטי|news/article/rkcxqucan|9 בספטמבר 2023}}}} – נהג האיץ את רכבו לעבר מפגינים כאשר הכביש היה חסום ופגע ב־5 מהם. מספר מפגינים הובאו לבית החולים והיתר טופלו במקום. הנהג נעצר לחקירה, ובה אמר כי לחץ בטעות על דוושת הגז במקום על דוושת הבלם.<ref name=":0" />
== מימון ==
שורה 257 ⟵ 256:
}}
{{הפניה לערך מורחב|משבר המילואים בצה"ל (2023)}}
ב-[[19 במרץ]], [[הפרקליטות הצבאית]] הודיעה על פרשנותה ל[[פקודות מטכ"ל]], כי אין מניעה ל[[חייל]]ים עד דרגת [[סא"ל]] להשתתף בהפגנות בתנאי שיעשו זאת בלבוש אזרחי בלבד<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.acri.org.il/post/__895|כותרת=השתתפות חיילים בהפגנות|אתר=[[האגודה לזכויות האזרח בישראל]]|תאריך=20 במרץ 2023}}</ref>.
ב-[[7 בפברואר]]
ב-[[16 בפברואר]], קבוצת "לוחמי [[מלחמת יום הכיפורים|כיפור 1973]]" המונה למעלה ממאה לוחמים לשעבר בגילאי 70 ו-80, בהם עטורי [[עיטור העוז|עיטורי העוז]] ו[[עיטור המופת|המופת]], העמיסה טנק [[צנטוריון|שוט]] מ[[תל סאקי#הקרב בתל סאקי|אנדרטת תל סאקי]] על [[מוביל טנקים]], ויצאה עמו למסע מחאה, עד שנעצרו ע"י המשטרה ב[[גשר הפקק]].{{הערה|{{מעריב אונליין|אנה ברסקי, אלון חכמון, טל לב רם, מתן וסרמן|מחאה חריגה נגד הרפורמה: לוחמי שיריון ממלחמת יום כיפור גנבו טנק מאתר הנצחה בגולן|news/israel/Article-981310|19 בפברואר 2023}}}} ארגון [[מפקדים למען ביטחון ישראל]], הכולל מאות בכירים לשעבר ממערכת הביטחון, פרסם מכתב לנשיא המדינה, שבו הוא מכנה את הרפורמה "מהפכה משטרית שתביא לבכייה לדורות" וטוען כי כרוכים בה "סיכונים ממשיים לחוסן הלאומי, למעמדה בקרב העמים, לביטחונה, לכלכלתה ולחיבור החיוני
במסגרת המחאה נשמעו קריאות לא להתנדב למילואים כתגובה למהלכי הממשלה האנטי-דמוקרטיים, לדעת המוחים. על מכתבים כאלה חתמו מאות אנשי [[מערך המבצעים המיוחדים]],{{הערה|{{ynet|אתי אברמוב|"לא נתנדב לדיקטטורה": יוזמי מכתב אנשי מערך המבצעים המיוחדים מדברים|62769860|26 בפברואר 2023}}}} יוצאי [[היחידה הטקטית לחילוץ מיוחד (669)]], 130 קצינים ולוחמים במילואים של יחידת [[יהל"ם]]{{הערה|{{ynet|קורין אלבז-אלוש|יהל"ם, 669, שלדג, 8200, בקרה אווירית - עוד ועוד מילואימניקים מתריעים: "נתקשה לשרת"|news/article/r1jtzuyjn|3 במרץ 2023}}}} ויותר מ-200 רופאות ורופאים.{{הערה|{{ynet|אדיר ינקו|יותר מ-200 רופאים: "לא נשרת עוד במילואים אם תימשך החקיקה הדורסנית"|news/article/s1gvl5x12|6 במרץ 2023}}}} בנוסף, 400 מבוגרי [[יחידת מגלן]], בהם משרתים פעילים במילואים, כתבו במכתב לשר הביטחון [[יואב גלנט]] כי {{""|במידה והרפורמה המשפטית תעבור לא נוכל לעמוד מנגד בחיבוק ידיים}}.{{הערה|{{וואלה|אורי סלע|מאות בוגרי מגלן לגלנט: במידה והרפורמה המשפטית תעבור - לא נעמוד מנגד|3564146|8 במרץ 2023}}}}
ב-[[1 במרץ]] אמר בראיון ב[[ערוץ 12]] הרמטכ"ל ומפקד חיל האוויר לשעבר [[דן חלוץ]], כי אם תעבור החקיקה כפי שהיא, לא יתייצב בשעת מלחמה. הוא הוסיף: {{""|חיילים וקצינים שיזהו שיש כאן דיקטטורה – הם לא באו להיות שכירי חרב של דיקטטור}}.{{הערה|{{וואלה||הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ: "אם החקיקה תעבור כפי שהיא - לא אתייצב בשעת מלחמה"|3562510|1 במרץ 2023}}}}
ב-[[5 במרץ]], 37 מתוך 40 [[טייס קרב|טייסי קרב]] של [[טייסת 69]], הודיעו כי יפסיקו את התנדבותם לשירות מילואים, ולא יתייצבו לאימונים, במחאה על הרפורמה שלטענתם עלולה לחשוף אותם לתביעות פליליות בין-לאומיות ב[[בית הדין הבין-לאומי בהאג]].{{הערה|{{ynet|יוסי יהושוע|37 טייסים בטייסת קרב הודיעו: לא נתייצב לאימוני מילואים במחאה על המהפכה המשפטית|62815880|5 במרץ 2023}}}} [[מפקד חיל האוויר]] עדכן את [[ראש המטה הכללי|הרמטכ"ל]] [[הרצי הלוי]], שהזהיר את [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] ו[[שר הביטחון]] מפגיעה בכשירות [[צבא הגנה לישראל|צה"ל]] למלחמה.{{הערה|{{כאן|רועי שרון, גילי כהן, איתי בלומנטל וכרמלה מנשה|מכתב הטייסים: אזהרת הרמטכ"ל והטיפול של צה"ל בקצינים|147041|05 במרץ 2023|item}}}} ב-[[8 במרץ]], בשיחה עם הרמטכ"ל טענו כ-20 נציגי אנשי מילואים של חיל האוויר, כי מכל הטייסות עולה רוב משמעותי האומרים בצורה מפורשת כי לא ימשיכו לטוס אם הרפורמה תעבור בצורתה הנוכחית.{{הערה|{{מעריב אונליין|טל לב רם|נציגי הטייסים לרמטכ"ל: רבים יפסיקו לטוס אם הרפורמה תעבור|news/israel/Article-986578|8 במרץ 2023}}}} על רקע זה השעה מפקד חיל האוויר [[תומר בר]] את הטייס [[גלעד פלד]], אל"ם במילואים, אך החזירו לשירות בהמשך.{{הערה|{{מעריב אונליין|טל לב רם|יחזור לטוס: מפקד חיל האוויר ביטל את השעיית הטייס הבכיר|news/israel/Article-987010|10 במרץ 2023}}}} ב-19 במרץ 180 טייסים ונווטים במילואים, למעלה מ-50 בקרי טיסה וכ-40 מפעילי [[כלי טיס בלתי מאויש|כלי טיס מופעלים מרחוק]] הודיעו ליחידותיהם כי לא יתייצבו לאימונים שנקבעו לאותו שבוע ויקדישו את זמנם למאבק נגד החקיקה.{{הערה|{{הארץ|עמוס הראל|מאיומים לסרבנות פעילה: טייסים במיל' הודיעו - לא נתייצב השבוע לאימונים|00000186-f851-df90-a19e-f9ff76930000|19 במרץ 2023}}}} מפקד [[בסיס פלמחים]],
בתגובה פורסם ב-[[9 במרץ]] מכתב נגד סרבנות, שעליו חתמו הרמטכ"לים לשעבר [[שאול מופז]] ו[[גבי אשכנזי]] ו-34 אלופים לשעבר, אך הסתייגו מההשתלחות בחיילי המילואים.{{הערה|{{הארץ||36 רמטכ"לים ואלופים לשעבר חתמו על עצומה נגד סרבנות: "לשמור את צה"ל מעל למחלוקת הפוליטית"|00000186-c6a8-d069-a3df-c6b89e4a0000|9 במרץ 2023}}}}
ב-[[25 במרץ]] כינס [[שר הביטחון]] [[יואב גלנט]] [[מסיבת עיתונאים]] ובה קרא לעצור את חקיקת המהפכה המשפטית עד אחרי [[יום העצמאות]], והזהיר מפני השלכות קידום החקיקה לאור תופעת הסרבנות. ב-[[26 במרץ]] הודיע ראש הממשלה על פיטורי גלנט מתפקיד שר הביטחון.{{הערה|{{ynet|מורן אזולאי|נתניהו פיטר את גלנט אחרי שהתריע מפני סכנות המהפכה המשפטית|news/article/hyatd110e2|26 במרץ 2023}}}} ב-[[27 במרץ]] קבע גלנט ב[[ועדת החוץ והביטחון|וועדת החוץ והביטחון]] של הכנסת כי השפעות הוויכוח החודרות לצה"ל מסכנות את [[ביטחון המדינה]].{{הערה|{{ynet|יואב זיתון, מורן אזולאי, סיון חילאי|גלנט בדיון סגור בכנסת, אחרי שפוטר: "אנחנו במשבר חריף וחסר תקדים"|news/article/hkvt72ren|27 במרץ 2023}}}}
ב-[[11 ביולי]] [[שר הביטחון]] [[יואב גלנט]] הודיע שהסרבנות [[צבא הגנה לישראל|בצה"ל]] משרתת את אויביה של מדינת ישראל עקב מאות אנשים שהודיעו שיפסיקו להתנדב [[שירות המילואים בישראל|במילואים]]{{הערה|{{ynet|אלישע בן קימון|גלנט: "הקריאות לעידוד סרבנות והפסקת התנדבות - פרס לאויבינו"|news/article/rkfvnbifh|11 ביולי 2023}}}}
נכון ל-[[16 ביולי]], כ-4,000 אנשי [[שירות המילואים בישראל|מילואים]] הודיעו עד כה כי יפסיקו את שירותם במידה וחוק צמצום [[עילת הסבירות]] יעבור [[קריאה שנייה ושלישית|בקריאה שנייה ושלישית.]]{{הערה|{{mako|אדר גיציס ניר דבורי|כ-4,000 אנשי מילואים כבר הצהירו: נפסיק להתנדב אם החקיקה החד-צדדית תימשך|485589ebdbd5981026|news-military/2023_q3|16 ביולי 2023}}}}
ב-[[19 ביולי]] פורסם סרטון מבוים המראה מצב של חייל פצוע שמבקש סיוע
ביולי 2023 חתמו כעשרת אלפים איש על מכתב המצהיר כי יפסיקו להגיע ל[[שירות המילואים בישראל]],{{הערה|שם=הפסקה}} וכמאה ראשי [[המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים|מוסד]], ראשי [[שירות הביטחון הכללי|שב"כ]], [[ראש המטה הכללי|רמטכ"לים]], אלופים וראשי אגפים במוסד ובשב"כ בדימוס שלחו מכתב לראש הממשלה נתניהו, שבו הודיעו על השעיית התנדבותם בכל המערכות, אם לא תיעצר חקיקת חוקי הרפורמה.{{הערה|שם=כמאה רמטכ"לים}}
לאחר
=== חומת מגן לדמוקרטיה ===
[[קובץ:חומת המגן לדמוקרטיה.jpg|ממוזער|250x250 פיקסלים|סמל הקבוצה "חומת מגן לדמוקרטיה"]]
'''חומת מגן לדמוקרטיה''' (השם הקודם: "מחאת האלופים") הוא שם שניתן לקבוצת בכירים ביותר, לשעבר, במערכת הביטחון הישראלית שהצטרפו למחאה נגד
הקבוצה קוראת לעצירת
בראש הקבוצה עומדים: האלופים במיל' [[דן הראל]] ו[[נעם תיבון|נועם תיבון]],
=== אקדמאים ===
ב-[[13
ב-[[24 בינואר]] [[2023]] פרסמו 198 חברי וחברות סגל בכיר בפקולטות למשפטים בישראל גילוי דעת, בו הכריזו שהם "מתנגדים נחרצות למהפך שמבקשת הממשלה לעשות בשיטת המשטר בישראל, במסווה של "רפורמות".<ref>[https://www.lawprofsforum.org/post/lawprofs_statement גילוי דעת של 198 מרצות ומרצים למשפטים], 24 בינואר 2023.</ref> פעילותם נמשכת במסגרת [[פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה]].
ב-[[26 בינואר
ב-[[2 במרץ
ב-[[3 במרץ
ב-[[4 במרץ]], 28 ראשי אוניברסיטאות לשעבר חתמו על גילוי דעת נגד הרפורמה, וטענו כי תאפשר לממשלה לפגוע שלא כדין בזכויות אדם, ובכלל זה לנקוט מדיניות פסולה של פגיעה חמורה בחופש הביטוי והמחקר, הפלית אזרחים ערבים, נשים ולהט"ב והגבלת חופש הביטוי. הם כתבו כי {{""|אם תמומש התוכנית להשתלטות הממשלה על בית המשפט ועל מערך הייעוץ המשפטי לממשלה וביטול עצמאותם, לא יהיו מעצורים לכוחה של הממשלה לפעול בדרך שתחסל את הדמוקרטיה הישראלית}}.{{הערה|ר{{אייס||ראשי האוניברסיטאות לשעבר מאוחדים: עצרו את הרפורמה המשפטית|942540|4 במרץ 2023}}}}
ב-[[19 במרץ]], הסנאט של [[אוניברסיטת בן-גוריון בנגב|אוניברסיטת בן-גוריון]] חיזק את נשיא המדינה על הצגת המתווה שהציע, והזמין את כלל קהילת האוניברסיטה להצטרף ליום השיבוש של ארגוני המחאה. כמו כן קרא לכלל המוסדות להשכלה גבוהה להודיע כי במידה וחקיקת הרפורמה תימשך, תושבת הפעילות בהם ללא הגבלת זמן.{{הערה|"{{מעריב אונליין|ארנולד נטייב|המוסדות להשכלה גבוהה יושבתו? האולטימטום של אוניברסיטת בן-גוריון|news/Education/Article-989305|19 במרץ 2023}}}} נשיא [[אוניברסיטת תל אביב]] [[אריאל פורת]] כתב במכתב לסגל האוניברסיטה כי אי-ציות הממשלה או רשויות ציבור אחרות לפסיקת בג"ץ תהיה שקולה בחומרתה
לאחר הודעת ראש הממשלה על פיטורי שר הביטחון בליל [[26 במרץ]], השביתו [[אוניברסיטת בר-אילן]], [[אוניברסיטת תל אביב]], [[האוניברסיטה העברית בירושלים|האוניברסיטה העברית]], [[אוניברסיטת בן-גוריון בנגב]], [[הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל|הטכניון]], [[אוניברסיטת חיפה]], [[מכון ויצמן
ב-[[27 במרץ]], יממה לאחר פיטורי
בנוסף לפעילות המאורגנת מתקיימת פעילות של יחידים באקדמיה הנואמים בהפגנות ובאמצעי התקשורת. דוגמאות:
* פרופ' [[יניב רוזנאי]] נואם{{הערה|[https://twitter.com/roznaiy/status/1684279250520535045 נאום של יניב רוזנאי], [[טוויטר]], 26 ביולי 2023}},
* פרופ' [[קרין נהון]] מובילה קבוצות עדכונים בנושא המחאה,{{הערה|{{מוסף כלכליסט||המחאה ואני: מסע בין שלל יוזמות המחאה של הישראלים שהחליטו להתעורר|02-03-23/m01}}}} מרבה להתראיין בתקשורת בנושא זה<ref>{{אנשים ומחשבים|יוסי הטוני|"ההיי-טק הוא אחד המובילים של המחאה נגד המהפכה המשפטית"|390925|23 ביולי 2023}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://103fm.maariv.co.il/programs/media.aspx?ZrqvnVq=JFIFJF&c41t4nzVQ=EF|כותרת=פרופ' קרין נהון: אי אפשר לשנות את כללי המשחק בצורה חד צדדית|אתר=[[103FM]]|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-08-01}}</ref><ref>{{ynet|מאיר תורג'מן, אדם קוטב|מאות מפגינים צועדים מת"א לירושלים: "נבנה את האומה מחדש מתוך השבר"|news/article/hjczownc2|19 ביולי 2023}}</ref> ונואמת בהפגנות.{{הערה|{{יוטיוב|8sqW7Nbk-Vo|שם=פרופ' קרין נהון בהפגנה בקפלן נגד ההפיכה המשטרית 8.4.23|אורך=06:09|ערוץ=אור-לי ברלב Or-ly Barlev}}}}
=== הייטק ===
{{ערך מורחב|מחאת ההייטק}}
ב-[[15 בדצמבר]] [[2022]], לאחר שהתבהרו הדרישות של חברות הקואליציה, הופץ "מכתב ההייטקיסטים",
תוך 3 ימים צבר המכתב כ-120 חתימות בקרב הבכירים ביותר בתעשיית הייטק הישראלית: מנהלי [[קרן הון סיכון|קרנות הון סיכון]], יזמים ומנכ"לים של חברות. במקביל החלו להתגבש קבוצות של עובדי הייטק שהבינו את גודל האיום על הכלכלה הישראלית בכלל ותעשיית הייטק בפרט. כך נולד מטה ההייטק הישראלי למען הדמוקרטיה. למעשה, זו הפעם הראשונה שבה ההייטק התארגן בצורה גורפת לפעולה אזרחית של מחאה.{{הערה|{{גלובס|אורן דורי|100 מבכירי המשק מצטרפים למכתב ההייטקיסטים לנתניהו|1001433303|20 בדצמבר 2022}}}}
ב-[[26 בינואר]] הודיעה היזמית [[עינת גז]], מנכ"לית [[פאפאיה גלובל]], כי לאור הכוונה לשנות את המשטר בישראל היא תוציא את כספי החברה מישראל. צעד זה קיבל תגובות תומכות בתעשייה, ומאז כבר הלכו בעקבותיה חברות נוספות, ביניהן [[Wiz (חברה)|ויז]] של [[אסף רפפורט]] וסקאי של יואב יזהר-פרטו.{{הערה|{{הארץ|קורין דגני|חברות הייטק נוספות מוציאות את הכסף מישראל ─ מה הן מנסות להשיג?|00000186-361e-df6e-a3be-ffdfa8c40000|9 בפברואר 2023}}}}
מטה ההייטק התחבר עד מהרה למטה המרכזי של המחאה נגד
במטה ההייטק חברים ופועלים היום מנכ"לים ויזמים מהמובילים בישראל וכמו כן מנהלי קרנות ההון סיכון. מטה העובדים כולל אלפי עובדים השותפים במחאה – ושני אלו עובדים בשיתוף פעולה מלא ביניהם הן בפעילות שטח והן בפעילות מטה. למחאת ההייטק מגוון פעילויות: נוכחות
=== סטודנטים ===
בתחילת ינואר 2023 התגבש גוף בשם "מחאת הסטודנטים", שנזכר לראשונה בהפגנה ליד משכן הבימה ב-[[14 בינואר
=== אנשי רפואה ===
ב-[[15 במרץ]] שיגרו 750 רופאים בכירים, בכללם מנהלי מחלקות וראשי איגודים וחברות של [[ההסתדרות הרפואית בישראל]], מכתב
לאחר פיטורי שר הביטחון ב-[[26 במרץ]] קרא יו"ר ההסתדרות הרפואית [[ציון חגי]] לראש הממשלה לעצור את החקיקה. לפני כן נמנעה ההסתדרות הרפואית מלהביע עמדה נחרצת עקב התפיסה שזהו נושא פוליטי וכי בקרב ציבור הרופאות והרופאים המיוצגים על ידי הארגון ישנן מגוון דעות בסוגיה. אולם במשאל שערך הארגון בקרב החברים בו נמצא שכ-90% מהם תומכים בהבעת עמדה.{{הערה|{{הארץ|עידו אפרתי|יו"ר ההסתדרות הרפואית: "הגענו לקו האדום, קורא לנתניהו לעצור את החקיקה"|00000187-1d86-d7c4-ab8f-fda66c940000|26 במרץ 2023}}}} עשרות רופאים מבתי חולים בארץ, בעיקר
ב-[[27 במרץ]], לאחר הודעת יו"ר ההסתדרות [[ארנון בר-דוד|ארנון בר דוד]] על [[שביתה]] כללית במשק, הודיעה גם ההסתדרות הרפואית על הצטרפותה לשביתה.{{הערה|שם=מעכשיו}} בנוסף הצטרפה לשביתה [[הסתדרות האחיות]] בכלל מערכת הבריאות: בבתי החולים, בקהילה ובבריאות הציבור.{{הערה|שם=אחיות}}
ב-[[19 ביולי]], לקראת ההצבעה בקריאה שנייה ושלישית על צמצום [[עילת הסבירות]], הכריזה ההסתדרות הרפואית על שביתת אזהרה בת שעתיים.<ref>{{ynet|אדיר ינקו|הבוקר שביתת הרופאים: מכבי ומאוחדת לא ישלמו לשובתים|health/article/bkjuo7vqh|19 ביולי 2023}}</ref>
ב-[[25 ביולי]], לאחר ההצבעה על [[עילת הסבירות]], [[ההסתדרות הרפואית בישראל|ההסתדרות הרפואית]] פתחה בשביתה שהייתה אמורה לארוך 24 שעות,{{הערה|{{ynet|אדיר ינקו|הרופאים משביתים היום את מערכת הבריאות, בירושלים עובדים כרגיל|health/article/rkkmkjh5n|25 ביולי 2023}}}} אך זו הופסקה לאחר שעות ספורות בהוראת [[בית הדין לעבודה]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/health/article/hjm97bhch|הכותב=אדיר ינקו|כותרת=בית הדין לעבודה הורה לרופאים לשוב לעבודה מיד: "לצמצם את הפגיעה במטופלים"|אתר=[[ynet]]|תאריך=25 ביולי 2023}}</ref>.
=== כלכלנים ===
בינואר 2023 פרסמו [[נגיד בנק ישראל|נגידי בנק ישראל]] לשעבר [[יעקב פרנקל]] ו[[קרנית פלוג]] מאמר שבו הזהירו כי הרפורמה המשפטית עלולה לגרום להורדת [[דירוג אשראי|דירוג האשראי של ישראל]], כפי שירד דירוג האשראי של [[פולין]], [[טורקיה]] ו[[הונגריה]] בעקבות רפורמות משפטיות שהתבצעו בהן.{{הערה|{{ynet|פרופ' יעקב פרנקל ופרופ' קרנית פלוג|אזהרת הנגידים: כך המהפכה המשפטית יכולה לפגוע בדירוג האשראי - ובכלכלה|economy/article/sydcvb9io|22 בינואר 2023}}}}
ב-[[8 במרץ]] פרסם [[מיכאל שראל]], הכלכלן הראשי של [[פורום קהלת]], [[נייר עמדה]] שבו ביקר את הרפורמה המשפטית על סכנותיה לדמוקרטיה בישראל, בניגוד לעמדה הרשמית של הפורום.{{הערה|[https://www.israelhayom.co.il/business/article/13777743 כלכלן פורום קהלת על הרפורמה: "חושש שתכרסם באופן משמעותי בעקרונות הדמוקרטיה"], [[ישראל היום]], 8/3/2023}} ב-[[16 במרץ]] התפטר מן הפורום כלכלן נוסף, תום שדה, עקב חילוקי הדעות בנושא.{{הערה|{{גלובס|עידן ארץ|הכלכלן שהתפטר ומחיקת המסמכים: הרפורמה מפלגת את פורום קהלת|1001441551|16 במרץ 2023}}}}
למעלה מ-300 כלכלנים בכירים, ביניהם חתן [[פרס נובל לכלכלה]] [[אריק מסקין]], חתן [[פרס ישראל]] [[מנחם יערי]], [[מנואל טרכטנברג]], [[יוג'ין קנדל]], [[אבי בן בסט]], [[אסף רזין]] ו[[עומר מואב]], חתמו על גילוי דעת המזהיר את ממשלת ישראל כי הרפורמה עלולה להביא לפגיעה חריפה בכלכלה.{{הערה|{{חדשות 13|אביעד גליקמן|מאות כלכלנים נגד הרפורמה המשפטית: "נזק חסר תקדים"|item/news/economics/economists-protest-903406015/|25 בינואר 2023}}}}{{הערה|{{כלכליסט|שלמה טייטלבאום|המחאה מתרחבת: גם זוכה פרס נובל וחתן פרס ישראל הצטרפו לאזהרות|local_news/article/syopt8bni|27 בינואר 2023}}}}
ב-[[23 במרץ]] קרא [[נגיד בנק ישראל]] [[אמיר ירון]] להיזהר בחקיקת הרפורמה, ולעשותה בהסכמה רחבה תוך שקיפות, שכן לטענתו יש לה השלכות עצומות. ראשי פורום מנהלי ובעלי חברות גדולות ישראל, פרסמו הודעה שבה גיבו את אמירת הנגיד.{{הערה|{{mako|מתן סלומון|נגיד בנק ישראל בריאיון ב-CNN נגד המהפכה המשפטית: "הליך חפוז וללא הסכמה, עלולה להחליש את המוסדות"|0a95d4ceaf3e681026|news-money/2023_q1|15 במרץ 2023}}}}
=== אישי ציבור נוספים ===
קולות המביעים חשש מפגיעה קשה בדמוקרטיה של ישראל נשמעים בעיקר מצד אישי ציבור
[[שר הביטחון]]
סגן ה[[ראש המטה הכללי|רמטכ"ל]] ו[[חבר הכנסת]] לשעבר [[יאיר גולן]] צייץ ב[[טוויטר]]: {{""|כנגד ממשלת הזדון והרשע יש רק דרך אחת – [[מרי אזרחי]] רחב היקף}}<ref>{{ציוץ|YairGolan1|יאיר גולן|1612736584041828354}}</ref>. בריאיון
עורך הדין [[דוד חודק]] התפטר ממשרדו לאחר שנפתחה נגדו חקירת משטרה על דבריו: "אם מישהו יכריח אותי לחיות בדיקטטורה ולא תהיה לי ברירה לא אהסס לפתוח באש חיה".{{הערה|שם=אחרי שאמר ש"יילחם באש חיה" - עו"ד דוד חודק התפטר|{{mako|לי נעים|אחרי שאמר ש"יילחם באש חיה" - עו"ד דוד חודק התפטר|aa6ff80dc3f4681027|news-law/2023_q1|14 בפברואר 2023}}}} ראש הממשלה לשעבר [[אהוד אולמרט]] כתב: {{""|זמן לעבור למלחמה – קרב פנים אל פנים}}. בתגובה, כתב ראש הממשלה נתניהו כי דברי אולמרט מהווים {{""|דברי הסתה מסוכנים. אני קורא לראשי האופוזיציה: גנו את ההסתה ותפסיקו לדרדר בכוונה את המדינה לאנרכיה}}.{{הערה|שם=אחרי שאמר ש"יילחם באש חיה" - עו"ד דוד חודק התפטר}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/newshttps://www.israelhayom.co.il/news/politics/article/13695214|כותרת=אולמרט: "זמן לעבור לשלב המלחמה - לא בנאומים אלא קרב פנים אל פנים"|אתר=ישראל היום|תאריך=2023|שפה=עברית}}}}
ראש עיריית [[תל אביב-יפו]] [[רון חולדאי]] אמר במהלך הפגנה: {{""|דיקטטורות חוזרות להיות דמוקרטיות רק בשפיכות דמים}}. בציוץ שכתב לאחר מכן ניסה להסביר את עצמו: {{""|בריאיון דיברתי על אמת היסטורית כואבת. האחריות למניעת שפיכות דמים היא על אלו שמחליטים בכנסת והופכים את ישראל לדיקטטורה. עליהם החובה להפסיק את תהליך החקיקה, להגיע להידברות ולמנוע זאת}}. עוד הוסיף בראיון
אל"ם במילואים [[זאב רז]], בעל [[צל"ש הרמטכ"ל]] על [[תקיפת הכור הגרעיני בעיראק]], זומן לחקירה משטרתית בעקבות פוסט שפרסם
ההיסטוריון [[יובל נח הררי]] צייץ בטוויטר כי הרפורמה המשפטית היא איום על הדמוקרטיה הישראלית<ref>{{ציוץ|harari_yuval|יובל נח הררי|1623678552573984774}}</ref>, ונאם שלוש פעמים בהפגנה המרכזית ב[[מחלף קפלן]]<ref>{{יוטיוב|x3EO5nP-dvc|שם=יובל נח הררי בנאום נגד ההפיכה המשטרית - 4.3.23 - קפלן, תל אביב|ערוץ=Yuval Noah Harari|תאריך=4 במרץ 2023}}</ref><ref>{{יוטיוב|gKVk2B29Yeo|ערוץ=Yuval Noah Harari|שם=יובל נח הררי בנאום שני נגד ההפיכה המשטרית - 25.3.23 - קפלן, תל אביב|תאריך=25 במרץ 2023}}</ref><ref>{{יוטיוב|nsR3fHC4y3o|שם=יובל נח הררי בנאום שלישי נגד ההפיכה המשטרית - 8.7.23 - קפלן, תל אביב|ערוץ=Yuval Noah Harari|תאריך=8 ביולי 2023}}</ref>.
ב[[יולי]] [[2023]] הכריז ראש עיריית [[תל אביב-יפו]], [[רון חולדאי]], על שינוי שמו של [[מחלף קפלן]], הצומת המהווה את מוקד המחאה, ל[[כיכר הדמוקרטיה]].
== נושאים נוספים ==
עוד לפני ההכרזה על הרפורמה נערכו הפגנות נגד נושאים שנויים במחלוקת המופיעים בקווי היסוד של [[ממשלת ישראל השלושים ושבע]].
ב[[מרץ]] [[2023]] פרסם מטה המאבק [[שלט חוצות|שלטי חוצות]] בערים רבות ובהם חוזר ה[[סלוגן]] "חובה להתנגד" עם תמונת [[אגרוף מונף]], כשהמשך הסלוגן מקיף את הנושאים המשמשים למחאה, בהם: חובה להתנגד ל[[דיקטטורה]], חובה להתנגד להרס ההייטק, חובה להתנגד
=== התוכנית לסגירת תאגיד השידור הציבורי ===
עם השבעת הממשלה, מונה [[שלמה קרעי]] לתפקיד [[שר התקשורת]] והעלה הצעת חוק להפרטת ופירוק [[תאגיד השידור הישראלי]] "כאן",{{הערה|[https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=lawsuggestionssearch&lawitemid=2196837 הצעת חוק הפרטת תאגיד השידור הציבורי הישראלי, התשפ"ג-2022]}} ובעיקר חטיבת החדשות של ערוץ [[כאן 11]].{{הערה|{{mako|עמית סגל|התוכנית של הליכוד: סגירת תאגיד השידור הישראלי|e28213bb64ab481026|news-politics/2022_q4|27 בנובמבר 2022}}}} אוֹמנים, יוצרים, אנשי הפקה וטכנאים מחו נגד המהלך. ב-[[25 בינואר]] נערכה הפגנה של מאות אנשי תקשורת בכירים בהובלת [[ארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל|ארגון העיתונאים והעיתונאיות]] נגד התוכנית של קרעי, המוחים חסמו את התנועה ב[[רחוב קפלן]] ב[[תל אביב]].{{הערה|{{וואלה|שגיא בן נון|תעשיית הטלוויזיה בכנס חירום: "האיום על התאגיד הוא מלחמה נגד הציבור"|3553948|25 בינואר 2023}}}}
ב-[[2 בפברואר]]
ב-[[22 במרץ]]
=== מחאת הקהילה הגאה ===
[[קובץ:ברית הלביאות בהפגנת קו אדום לשנאה.jpg|ממוזער|שמאל|חברי ארגון המשפחות
ב-[[29 בדצמבר]] [[2022]] התקיימה מחאה ב[[מגדל היובל|קריית הממשלה בתל אביב]] כנגד חברותה של [[מפלגת נעם]] בממשלה, העברת סמכויות
נוהלי משרדי ממשלה המיטיבים עם [[קהילת הלהט"ב]] לא בוטלו לדרישתו של מעוז.{{הערה|{{ynet|מורן אזולאי|אבי מעוז מתפטר מהממשלה: "אשרת את הציבור מהכנסת"|news/article/h11110oqcs|27 בפברואר 2023}}}} מסיבה זו ומסיבות אחרות ב-[[27 בפברואר]] [[2023]] התפטר מעוז מתפקידו כסגן שר בממשלה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.inn.co.il/news/593816|כותרת=אבי מעוז התפטר מתפקידו כסגן שר|אתר= ערוץ 7|תאריך=2023 |שפה=עברית}}}} ב-[[21 במרץ]] התקיימה עצרת מחאה לציון 35 שנים ל[[זכויות להט"ב בישראל#חקיקה|ביטול האיסור על יחסי מין הומוסקסואליים]], שבה הובעו התנגדויות לרפורמה וליוזמות נוספות של הממשלה.{{הערה|{{מעריב אונליין|יובל בגנו|35 שנה לביטול האיסור על משכב זכר: הקהילה הגאה קיימה עצרת מחאה נגד הרפורמה|news/israel/Article-989758|21 במרץ 2023}}}}{{הערה|{{ישראל היום||רן דנקר בעצרת המחאה של קהילת הלהט"ב: "קורא למנהיגי ישראל להתאפס"|culture/stage/article/13857270|21 במרץ 2023}}}} ב-23 במרץ אמרה [[האגודה למען הלהט"ב]] כי {{""|הסכנה לקהילה הגאה ולזכויות הפרט לא הוסרה מן השולחן}} וכי המחאה תימשך.{{הערה|{{ציוץ|AgudaIsraelLGBT|האגודה למען הלהט"ב בישראל|1638989100114911232|23 במרץ 2023}}}} ב-[[27 במרץ]] התפרסם נייר עמדה של [[פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה]], המנמק את החששות לפגיעה בזכויות להט"בים בעקבות חקיקה צפויה של הממשלה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.lawprofsforum.org/post/הפגיעה-בזכויות-להט-בים-ות-בעקבות-השינויים-המשטריים-נייר-עמדה-37|כותרת=הפגיעה בזכויות להט״בים.ות בעקבות השינויים המשטריים - נייר עמדה #37|אתר=פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה|תאריך=27 במרץ 2023|שפה=עברית}}}}
בתחילת חודש [[מאי]] פורסמה הוראה חדשה ממשרד ראש הממשלה שבנוסף לטפסים שנכתב בהם "הורה 1" ו"הורה 2", בכל מוסדות המדינה יימצאו גם טפסים רשמיים שרישום ההורות בהם יהיה תחת הכותרת "אבא" ו"אמא", כחלק מקיום ההסכמים הקואליציוניים בין הממשלה למפלגת נעם. פרסום זה גרר ביקורות מארגונים להט"בים.{{הערה|{{מעריב אונליין|אנה ברסקי|אבא ואמא יוחזרו לטפסים הרשמיים - כך הגיב ח"כ אבי מעוז|news/politics/Article-1002918|1 במאי 2023}}}}{{הערה|{{ynet||מכתב רשמי לשרים, לדרישת אבי מעוז: ודאו שיש לא רק טפסי "הורה 1" ו"הורה 2"|news/article/syjloxamh|1 במאי 2023}}}}
שורה 389 ⟵ 390:
===אי-גיוס בני ישיבות===
{{הפניה לערך מורחב|גיוס בני ישיבות}}
רבים מהמוחים התייחסו לאי-גיוס בני הישיבות, ורבים מהם גם טוענים כי חלק מהרצון להעביר את הרפורמה היא בשביל להסדיר את אי-גיוסם של בני הישיבות באופן חוקי. אנשי ארגון [[אחים לנשק (תנועת מחאה)|אחים לנשק]], שמשתתפים באופן פעיל במחאה, התייחסו לסוגיה בסיסמה "בלי גיוס אין פיוס". רבים מהם גם החליטו למחות
חלק מהמפגינים מוחים גם כנגד הצעת חוק יסוד: לימוד תורה, שיקבע ויסדיר באופן חוקתי את הפטור משירות צבאי של בני הישיבות.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.nevo.co.il/law_html/law04/24_lst_599336.htm|כותרת=הצעת חוק-יסוד: לימוד תורה}}}}
=== חוק קרן הארנונה===
{{הפניה לערך מורחב|קרן הארנונה}}
ראשי [[השלטון המקומי]] ביקרו את הצעת החוק וטענו כי הגם
ביקורת נוספת על הצעת החוק מתמקדת בסעיף לפיו {{""|רשות מקומית ב[[יהודה ושומרון]] לא תעביר בפועל כסף לקרן – גם אם הסכום שהרשות הייתה צריכה להפריש, יעלה על הכספים שמוקצים לה באותה שנה – היא לא תפריש כספים לקרן}}. כלומר, רשויות ביהודה ושומרון לא יעבירו כספים לקרן הארנונה, אך יהיו זכאיות לקבל ממנה את המענקים עבור היתרי הבנייה שיינתנו שם.{{הערה|{{כלכליסט|שלמה טייטלבאום|אפליה נוסח סמוטריץ': רשויות ביו"ש יקבלו פטור מהעברת כספים לקרן הארנונה|local_news/article/s1pxzxvnh|7 במאי 2023}}}} המבקרים סעיף זה מציינים שאין סיבה מהותית שכל הרשויות בישראל – גם החלשות והעניות ביותר – יחויבו להפריש לקרן כחלק מהעלייה שלהן בארנונה העסקית, ואילו הרשויות
במחאה על קידום החוק, פתחו הרשויות המקומיות בשביתה ביום שני, [[15 במאי]] [[2023]].{{הערה|{{סרוגים|יעל שרה רפ|ממחר: שביתה מלאה בשלטון המקומי כולל מערכת החינוך|794204-שביתה-מלאה-בשלטון-המקומי-כולל-מערכת-הח|14 במאי 2023}}}} השביתה נמשכה גם למחרת, אך [[מערכת החינוך]] הוחרגה ממנה.{{הערה|{{כלכליסט|שלמה טייטלבאום|בלי חינוך ופינוי אשפה: הבוקר - שביתה ברוב הערים הגדולות במחאה על קרן הארנונה|local_news/article/rjg8br04h|15 במאי 2023}}}}
שורה 406 ⟵ 407:
קובץ:המחאה נגד ההמהפכה המשפטית, מיצג בכיכר דינזגוף, 13 בפברואר 2023.jpg|ממוזער|מיצג נשים לבושות כשפחות מהסדרה "[[סיפורה של שפחה (סדרת טלוויזיה)|סיפורה של שפחה]]", תל אביב, 13 בפברואר 2023.
קובץ:Demonstrating against judicial reform 130223 03.jpg|מחאה בירושלים, 13 בפברואר 2023
קובץ:ההפגנה הגדולה נגד המהפכה המשפטית 13 בפברואר 2023.jpg|[[יהדות חרדית|חרדי]] נושא שלט ב[[יידיש]]: "'''[[אונדזער שטעטל ברענט!]]'''". ירושלים, 13 בפברואר 2023
קובץ:Flags of Israel.jpg|ההפגנה בתל אביב ב-19 בפברואר 2023
קובץ:Demonstrating against judicial reform 280123 06.jpg|מחאה בתל אביב, 28 בינואר 2023
קובץ:Demonstrators wear Rolex.jpg|מפגינים מניפים ציורים של שעוני [[רולקס]], בעקבות אמירתו של השר [[דודי אמסלם]] שהמפגינים עונדים שעוני רולקס (תוך כדי שהוא עצמו עונד שעון שעולה כ-25 אלף שקלים)<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.israelhayom.co.il/news/politics/article/13696020|הכותב=יהודה שלזינגר|כותרת=אחרי נאום הרולקסים: כמה עולה השעון של השר אמסלם?|אתר=[[ישראל היום]]|תאריך=14 בפברואר 2023}}</ref>
קובץ:הפגנה בחיפה נגד ממשלת ישראל השלושים ושבע והרפורמה המשפטית והכלכלית, כיכר חורב 11 בפברואר 2023 134.jpg|הפגנה ב[[חיפה]], [[כיכר חורב]] 11 בפברואר 2023
קובץ:Habima Square protest against judicial reform.jpg|[[כיכר התזמורת ע"ש ליאונרד ברנשטיין|כיכר הבימה]], 14 בינואר 2023
</gallery>
|