החזית הסורית במלחמת ששת הימים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 38876852 של 192.114.7.2 (שיחה) |
|||
שורה 113:
אף על פי שלפני המלחמה נראה היה כי צה"ל לא יזום פעולה התקפית מול הסורים, עם סיום הקרבות בגדה המערבית ובסיני נשמעו קולות הקוראים לניצול ההזדמנות כדי להסיר את האיום הסורי מעל יישובי אצבע הגליל. למעשה, המתנגד העיקרי למהלך כזה היה שר הביטחון משה דיין.
כאמור, ב-7 ביוני בשעות הערב הורה שר הביטחון דיין כי התקפה מול הסורים מותרת רק עד קו הגבול הבינלאומי. ב-8 ביוני בשעה 10:00 הוצגה לדיין תוכנית ההתקפה של פיקוד צפון אך הוא לא אישר אותה. הרמטכ"ל רבין עדכן את דדו בשיחת טלפון על הוראת שר הביטחון. עם סיום השיחה עזב דדו את הפיקוד ויצא לתל אביב כדי להשיג אישור לביצוע המתקפה. בשעה 12:15 נפגש דדו עם רבין בבניין המטכ"ל ורבין הסביר כי אינו יכול לאשר את התוכנית כיוון ששר הביטחון מתנגד לה. רבין הסדיר פגישה בין ראש הממשלה [[לוי אשכול]] לאלעזר, והשניים נפגשו בשעה 13:20. בפגישה הקצרה הסביר אלעזר כי יש בידו כוחות מספקים להתקפה. נראה היה כי אשכול תומך בעמדתו אולם הוא לא התחייב לפעולה כלשהי מלבד ההבטחה: "נשתדל".{{הערה|[[#מייזל|מייזל]], עמ' 226}} כשיצא אלעזר מהפגישה פגש את [[מרים אשכול]], אשת ראש הממשלה, אשר אמרה לו: "יש לי בקרוב יום הולדת ואני רוצה את הבניאס". אלעזר השיב לה: "מרים, אני אעשה הכל כדי שיהיה לך בניאס, אבל תעשי גם את".{{הערה|[[#מייזל|מייזל]], עמ' 227}} אלעזר המתין לדיין אולם זה היה בסיור באזור חברון ואלעזר חזר לבסוף למפקדתו מבלי שהשניים נפגשו.[[קובץ:Israeli tanks passing through Tiberias on their way into action on the Syrian border. June 1967. D327-094.jpg|ממוזער|250px|טנק ישראלי ברחוב בטבריה, בדרכו לקרבות ברמת הגולן]]באותו הבוקר קיבלו יישובי אצבע הגליל את ההודעה כי ההתקפה שתוכננה בוטלה. משלחת שכללה שלושה נציגים מהיישובים הגיעה ל[[תל אביב-יפו|תל אביב]] כדי לפגוש את שרי [[ממשלת ישראל|הממשלה]] ולשכנעם בנחיצות המתקפה. בשעה 19:10 התכנסה בתל אביב [[הקבינט המדיני-ביטחוני|ועדת השרים לענייני ביטחון]] לדון בהתקפה בחזית הסורית. באופן חסר תקדים אישר ראש הממשלה לוי אשכול למשלחת להופיע בפני ועדת השרים, אולם עמדתו של דיין לא השתנתה. דיין חשש מפתיחת חזית נוספת, ומכך שברית המועצות תצטרף למלחמה אם סוריה תותקף על ידי ישראל.
בינתיים, בלילה שבין 8 ו-9 ביוני החליטה ממשלת סוריה לקבל את [[הפסקת אש|הפסקת האש]] והודעה על כך שודרה על ידי רדיו דמשק ב-9 ביוני לפנות בוקר.{{הערה|[[#מייזל|מייזל]], עמ' 232}} באותו בוקר התקבלו ידיעות מ[[אגף המודיעין|אמ"ן]] ומטיסות סיור על נסיגת הצבא הסורי. לעומת זאת, בפיקוד הצפון תמונת המצב הייתה שאומנם הכוחות הסוריים נמצאים במצב קשה אולם המוצבים הסוריים לא פונו. דיין שהה באותו בוקר בחמ"ל ב"[[מוצב הפיקוד העליון|בור]]" וקיבל את הידיעות על נסיגת הסורים. זמן קצר לפני השעה 7 בבוקר התקשר דיין ישירות לאלעזר והורה לו להתחיל במתקפה. ראש הממשלה והרמטכ"ל עודכנו בהתפתחות זמן קצר מאוחר יותר. באוטוביוגרפיה שלו הסביר דיין כי הסיבה לתפנית בעמדותיו הייתה הודעת [[נשיא מצרים]] על קבלת הפסקת האש ו"הנמכת הטונים" מצד הסובייטים לגבי התערבות בלחימה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://naamoush.wordpress.com/2018/07/18/הבעתי-את-דעתי-נגד-הפעולה/|כותרת=כיבוש הרמה הסורית מתוך ספרו האוטוביוגרפי של משה דיין "אבני דרך"|אתר=אתר "נעמוש"}}}}
| |||