תוכנית החלוקה – הבדלי גרסאות

'''תוכנית החלוקה''' היא תוכנית שהציעה [[ועדת אונסקו"פ]] מטעם [[האו"ם]] לחלוקת [[ארץ ישראל]] ממערב ל[[נהר הירדן]] לשתי מדינות, יהודית וערבית, ולשטח בינלאומי. התוכנית התקבלה ברוב קולות ב[[העצרת הכללית של האו"ם|עצרת הכללית של האו"ם]] ב-[[29 בנובמבר]] [[1947]] וקיבלה את השם הרשמי: "החלטה מספר 181 של [[העצרת הכללית|העצרת הכללית של האו"ם]]". בישראל היא מכונה לעיתים קרובות "החלטת [[כ"ט בנובמבר]]".

 

 

קבלת הצעת תוכנית החלוקה בעצרת הכללית של האו"ם נחשבת לאחד האירועים החשובים בתולדות ה[[ציונות]], זכתה לאישורה של [[הסוכנות היהודית]] אשר תפקדה כממשלה בפועל של [[היישוב]] ונדחתה על ידי הנהגת [[ערביי ארץ ישראל]]. גם הנהגת הימין הישראלי דחה את התוכנית. היא לא יושמה במלואה בסופו של דבר, אולם קבלתה סללה את הדרך לסיום [[המנדט הבריטי]] והקמתה של [[ישראל|מדינת ישראל]]. ההחלטה מוזכרת ב[[מגילת העצמאות]], בה נכתב כי "הכרה זו של האומות המאוחדות בזכות העם היהודי להקים את מדינתו אינה ניתנת להפקעה" ובכל מקרה היא אינה מקור הזכות אלא הכרה ב[[זכות היסטורית]] מוסרית הקיימת ממילא{{הערה|1=כבר ביום 20 במרץ 1948 אמר בן-גוריון במסיבת עיתונאים: {{ציטוטון|הקמת המדינה היהודית לא הייתה נתונה למעשה בהחלטת האו"ם מיום 29 בנובמבר – אם כי להחלטה ההיא היה ערך מוסרי ומדיני רב – אלא באפשרות הכרעתנו בכוח בארץ. על ידי כוחנו אנו – אם נרצה לגייסו במלוא יכולתנו – תקום המדינה גם עכשיו}}. ר' [http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_7.1.pdf קטע מיומני בן-גוריון] מובא על ידי אביהו בר-איל}} הנזכרת במגילה בתחילתה.

 

== מקור התוכנית ==

{{הפניה לערך מורחב|ועדת אונסקו"פ}}

בראשית הייתה [[הצהרת בלפור]] ([[1917]]) שאושרה על ידי [[מנדט חבר הלאומים]] עבור ארץ ישראל ([[1922]]) כפי שנוסח ב[[ועידת סן רמו]] ([[1920]]), [[אמנת מונטווידאו]] ([[1933]]) שאשררה את משטר המנדטים והאו"ם שירש את חבר הלאומים ומחויבויותיו. [[סעיף 80 פרק 12 למגילת האומות המאוחדות]], שנוסח בוועידת סן פרנסיסקו ב-1945 בהשפעתן של המשלחות הציוניות, מאשר את רצף התקפות של הזכויות הטריטוריאליות והאחרות שב[[כתב המנדט]], הגירה, התיישבות צפופה, הנחת יסודות לבנייה מחדש של [[בית לאומי לעם היהודי]] בארץ ישראל שממערב לירדן ואת תקפותם של הכלים הבינלאומיים הכוללים זכויות אלו ב-1946. הרעיון לחלק את ארץ ישראל המערבית למדינה יהודית וערבית עלה בכתב לראשונה בהמלצות ועדות חקירה בריטיות לארץ ישראל כ[[ועדת פיל|וועדת פיל]] ([[1937]]), ו[[ועדת וודהד]] ([[1938]]). עוד קודם לכן העלה את הרעיון [[ויקטור יעקובסון]], הנציג הציוני הראשון ל[[חבר הלאומים]].{{הערה|1=מאיר חזן, '''מתינות''', [[עם עובד]] 2009, עמוד 208}}