אלתר לוין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור להלשנה |
ללא קשר מה הדעות הפולטיות שלכם, מבחינה הסטורית לפני הקמת המדינה היתה פלסטין המנדטית (המנדט הבריטי), כמו כן חליל אל-סכאכיני היה משורר פלסטיני מוכר, ולא ״משורר ערבי״. ויקיפדיה אמורה להיות מקור למידע אמין ולא לשנות או למחוק חלק מההיסטוריה כי היא ״לא נעימה״. תגיות: חשד למילים בעייתיות שוחזרה עריכה חזותית |
||
שורה 21:
===פעילותו במהלך מלחמת העולם הראשונה===
ב-[[1991]], כשישים שנה לאחר מותו, מצא פרופ' [[אליעזר טאובר]] ספר נשכח, שהתגלה כיומנו של ראש המודיעין הטורקי של הארמייה הרביעית ה[[עות'מאנים|עות'מאנית]], [[עזיז ביי]]. מהיומן התברר כי לוין שימש כ[[מרגל]] החשוב ביותר נגד הטורקים, שסייע לבריטים בכיבוש
על פי עזיז ביי, עם הגעתו
עזיז ביי מתאר בזיכרונותיו את הרשת של לוין כ"חזקה ברשתות הריגול הבריטי-ציוני בארץ ישראל", כיוון שהשפעתו של לוין אצל ג'מאל פאשה העניקה לו ולסוכניו חסינות מפני כל חשד בהם, וכך יכול היה להפעיל את אנשיו מבלי שיחשוד בהם איש. הוא מנה כמה הישגים חשובים של לוין במהלך המלחמה, כשהראשון היה העברת תוכניות מסע המלחמה הטורקי הראשון לסואץ לידי הבריטים, "שידעו את כל האמצעים שנקטו הטורקים כאשר תקפו ב[[תעלת סואץ]]", ומידע זה הוא שגרם לכישלון המערכה. עזיז ביי טען שהגנרל הגרמני [[פרידריך קרס פון קרסנשטיין|קרס פון קרסנשטיין]] אישר בזיכרונותיו שלוין נכח בטקס סקירת הכוחות הנעים לסואץ "והשקיף על ענייניהם". פון קרסנשטיין האשים את הטורקים בכך שנתנו אמון בלוין. בספרו של קרס פון קרסנשטיין (שתורגם לעברית על ידי מיכאל גוגנהיימר ונערך על ידי פרופ' [[יגאל שפי]]) אין לדברים האלה – או למצער לשמו של לוין – זכר<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002232772/NLI|הכותב=[[יגאל שפי]]|כותרת=עם התורכים אל תעלת סואץ/פרידריך פרייהר קרס פון קרסנשטיין|אתר=[[משרד הביטחון – ההוצאה לאור|הוצאת משרד הבטחון]]|מידע נוסף=מתרגם: מיכאל גוגנהיימר|תאריך=2002}}</ref>.
שורה 41:
===המעצר וההגליה לדמשק===
עם הצטרפותה של ארצות הברית למלחמה, עזב ה[[קונסול דיפלומטי|קונסול]] האמריקאי, ד"ר [[אוטיס אלן גלייזברוק]] את ארץ ישראל והוּצא צו גירוש נגד כל בעלי האזרחות האמריקאית. לוין, בעל האזרחות האמריקאית, ירד למחתרת והסתתר מפני השלטונות. בהזדמנות אחת נעצר, אך התחמק ממאסר באמצעות [[מתן שוחד]]. לבסוף מצא מקלט אצל ידידו
===תקופת המנדט הבריטי===
עם חזרתו של לוין לירושלים מצא את בנות משפחתו במצב בריאותי קשה מאוד בעקבות העינויים שספגו מהטורקים וכן בשל הלחץ הנפשי שבו היו נתונות בתקופת מעצרו. לוין שלח את אשתו ושלוש בנותיו להבראה במוסדות באירופה, שם נפטרה בתו הבכורה, רבקה דבורה בת ה-22.{{הערה|{{הר הזיתים|רבקה-דבורה-לוין|רבקה דבורה לוין}}}} בארץ ישראל חזר לעשות חיל בעסקים, ובעיקר בעסקי הביטוח. על פי [[אורי קיסרי]], אלתר לוין נהג להציג את עצמו בתור "מלך החיים והמוות".{{הערה|{{דואר היום|אורי קיסרי|גורלו של אסף הלוי|19331103|26}}}} עם הקמת שכונת [[רוממה]], הקים בה [[רוממה#בית אלתר לוין|בית]] מפואר. בין היתר מסופר שלוין היה פטרון גדול של אמנות, ובבית זה היה אוסף של למעלה מ-200 יצירות אמנות. לוין היה חבר בתקופה זו בחוג בית אותו ארגן [[גד פרומקין]], שהפגיש אישי ציבור יהודים
===מותו===
| |||