קוסקוס – הבדלי גרסאות

'''קוסקוס''' (ב[[ערבית]]: '''كسكس''', תעתיק מדויק: כֻסְכֻס) הוא מאכל צפון אפריקאיטוניסאי העשוי מגרגרי [[סולת]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.milononline.net/do_search.php?Q=%25F7%25E5%25F1%25F7%25E5%25F1|כותרת=קוסקוס פירוש: מילים נרדפות, ביטויים ועוד {{!}} מילון אבניאון|אתר=www.milononline.net|תאריך_וידוא=2023-12-17}}</ref> העוברים התפחה על ידי [[מים]] בתהליך של [[אידוי]]. למרות שהבסיס הנפוץ ביותר להכנתו הוא סולת, ניתן להכין קוסקוס גם מלחם מיובש (או מ[[מצה]]), וכן מ[[דוחן]], [[תירס]] [[טפיוקה]] ועוד. הקוסקוס מוגש לרוב בתוספות מאכלים שונים, דוגמת מרקי בשר כבש, בשר בקר, בשר עוף, דגים או [[ירקות]].

ב[[לוב]] ובדרום-תוניסיה ובמרוקובעיקר וגם במרוקו מגישים את הקוסקוס לעיתים עם תבשיל הנקרא [[טביחה]] או [[דְבִּיך]], המבושל בנפרד, ולו גרסאות שונות. בצלחת אישית עורמים את הקוסקוס בצורת "גבעה" קטנה ומעליה שמים את כל מרכיבי ה"טביחה"; בצדי הצלחת ישנן שתי תוספות קבועות: [[צ'ירשי]]- סלט תפו"א ודלעת פיקנטי, ו[[מסייר]] - מגוון ירקות שורש [[החמצה|מוחמצים]] ביתיים. ב[[דרום איטליה]] מוגש הקוסקוס בגרסה מקומית, הכוללת בין השאר דגים ו[[פירות ים]]. ככל הנראה הגיע הקוסקוס לדרום איטליה ב[[ימי הביניים]] עם הכובשים הערבים.

ארוחות קוסקוס נחשבות לארוחות חגיגיות בקרב יהודי צפון אפריקהטוניס{{הערה|{{ynet||האו"ם אישר: הקוסקוס - מורשת תרבותית|news/article/H1FERNt3D|17 בדצמבר 2020}}}} מ[[לוב]] ועד [[תוניס]], ולכן הן מוגשות בדרך כלל ב[[ערב שבת|ערבי שבת]] ו[[חגי ישראל ומועדיו|חג]]ים, ולעיתים גם בארוחת צהריים בימי שישי, ובקהילות מסוימות כמו קהילת [[יהודי לוב]], מקובל, לפי מסורת, להגישו ב[[יום שישי|ימי שישי]] בצהריים ובארוחת הערב של [[יום שלישי|ימי שלישי]]. מסורת זו היגרה ל[[ישראל]] עם [[עלייה|עולי]] תפוצות אלו, וישנן [[מסעדה|מסעדות]] ו[[חדר אוכל|חדרי אוכל]] מוסדיים שתפריטם כולל קוסקוס, המגישים מנה זו בימי שלישי ושישי. בקהילות לוב וחלק מתוניס נהגו שבחודש תשרי מוסיפים לקוסקוס גרגירי רימון.