אנטי-ציונות – הבדלי גרסאות

בעולם הלא-יהודי התקיימו מגוון נרחב של ארגונים, תנועות, זרמים אינטלקטואליים ואף מדינות האוחזות באנטי ציונות תכופות עם סטריאופטים על הציונות או על היהודים עם גוון מובהק של אנטישמיות. לעיתים קרובות הטענות נגד הציונות השתנו לפי אופיה הנתפס של הציונות והאידאולוגיה הדומיננטית באותו מרחב. לדוגמה בשנות ה-20-50 של המאה ה-20 האשימו גורמים ערבים וכן אנטי-ציונים יהודים את הציונות בכך שהיא נציגה של הקומוניזם העולמי או של האתאיזם. מאוחר יותר, בעקבות תהליכי התקרבות בין ברית המועצות למדינות ערב, ואופי דתי יותר של הציונות ושל מדינת ישראל, האשימו גורמים ערבים את הציונות כסוג של פאשיזם יהודי או סוג של אימפראליזם מערבי או אמריקאי.

 

 

בשנות ה-30 וה-40, ההתנגדות לציונות וליהדים בכלל הובילה לגל של [[יחסי גרמניה הנאצית עם העולם הערבי|תמיכה באידאולוגיה ובשלטון הנאצי]] במוקדים שונים במזרח התיכון, כולל עיראק וערבים בישראל. שני הפוליטיקאים הערבים הבולטים ביותר ששיתפו פעולה עם הנאצים היו "[[מופתי גדול|המופתי הגדול]] [[המופתי של ירושלים|של ירושלים]]", [[אמין אל-חוסייני]],<ref>{{Cite book|title=Nazi Palestine: The Plans for the Extermination of the Jews in Palestine|last=Mallmann|first=Klaus-Michael|last2=Martin Cüppers|publisher=Enigma Books|others=Krista Smith (translator)|year=2010|isbn=978-1-929631-93-3}}</ref><ref>{{Cite web|url=http://www.jewishvirtuallibrary.org/jsource/History/muftihit.html|title=The Mufti and the Führer|accessdate=2010-09-14|publisher=JVL}}</ref> ו[[ראש ממשלת עיראק]] [[רשיד עאלי אל-כילאני]].<ref>{{Cite book|url=https://books.google.com/?id=gA0fAAAAMAAJ&dq=rashid|title=Curt Prüfer, German diplomat from the Kaiser to Hitler|last=McKale|first=Donald M.|publisher=Kent State University Press|year=1987|isbn=978-0-87338-345-5|page=168}}</ref><ref>{{Cite web|url=http://www.ushmm.org/wlc/en/article.php?ModuleId=10007277|title=The Farhud|accessdate=2010-09-14|publisher=United States Holocaust Memorial Museum}}</ref>. בהמשך התנגדו נציגי הערבים בישראל ומדינות ערב להקמת מדינת ישראל וניסו לחסל אותה במהלך [[מלחמת העצמאות]] בשנים 1947–1949. על רקע התנגדות לציונות עלתה הפופולריות של [[אנטישמיות בעולם הערבי|אנטישמיות במזרח התיכון]] ו[[אנטישמיות מוסלמית]] והדבר הוביל ל[[פליטים יהודים ממדינות ערב|טיהור אתני]] של כמעט כל היהודים מהמזרח התיכון, בו היגרו, גורשו או ברחו כ-850 אלף יהודים, לאחר שמשפחותיהן חיו במרחב זה במשך מאות ולפעמים אלפי שנים.

|-

|'''[[אסלאם]] פונדמנטליסטי'''

|-

|'''[[נאו-נאציזם]]/[[עליונות לבנה]]'''

|}

 

 

 

קוטלר מגדיר "אנטישמיות קלאסית או מסורתית" כ"הפליה כנגד, שלילת זכויות או תקיפת יהודים ושלילת זכותם לחיות כחברים שווי-זכויות בקרב החברה בה הם גרים", ואת "האנטישמיות החדשה" כ"הפליה כנגד זכותו של העם היהודי לחיות כאומה שווה זכויות בקרב משפחת העמים - שלילת ותקיפה אף של זכותו של העם היהודי לחיות - כאשר ישראל היא בעצם היהודי הקולקטיבי בקרב האומות."{{הערה|Irwin Cotler,[http://www.jpost.com/Opinion/Op-EdContributors/Article.aspx?id=133685 Making the world 'Judenstaatrein'], [[The Jerusalem Post]], Feb. 22, 2009|כיוון=שמאל}}

 

==הפרשנות הציונית לטענות והפרכתן==

 

 

בעקבות גל תקריות אנטישמיות ב[[צרפת]] ב-[[2019]] אמר [[נשיא צרפת]] [[עמנואל מקרון]] שצרפת "תגדיר אנטי-ציונות כצורה מודרנית של אנטישמיות".{{הערה|{{ynet|ynet|מקרון: "אנטי-ציונות היא אנטישמיות מודרנית"|5467394|21 בפברואר 2019}}.}} ב-[[3 בדצמבר]] [[2019]] אישר [[הפרלמנט הצרפתי]] החלטה הקובעת שאנטי-ציונות ושנאת מדינת ישראל הן סוג של אנטישמיות.{{הערה|{{ישראל היום|דן לביא|החלטה היסטורית של הפרלמנט הצרפתי: אנטי ציונות היא אנטישמיות|712629|3 בדצמבר 2019}}.}}

במאי 2019 אישר ה[[בונדסטאג]] ב[[גרמניה]] החלטה המגדירה את ארגון ה-[[BDS]] כארגון אנטישמי. ההחלטה קוראת למשרדים ממשלתיים לא לשתף פעולה ואף לעצור כל מימון לארגונים המקדמים חרמות או דה-לגיטימציה של ישראל.

 

 

== ראו גם ==

==לקריאה נוספת==

* [[אלחנן יקירה]], '''פוסט-ציונות, פוסט-שואה''', הוצאת עם-עובד, תל אביב, 2006.{{הערה|1=[http://www.am-oved.co.il/htmls/page_1569.aspx?c0=17211&bsp=13483 פוסט-ציונות, פוסט שואה] באתר הוצאת עם-עובד}}

 

'''מאמרים'''