אנטי-ציונות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכה של בן שושן אלבר (שיחה) לעריכה האחרונה של Gilgamesh
שחזור לגרסה 38634483 מ־09:47, 13 במאי 2024 מאת Guycn2 שחזור לגרסה יציבה
תגית: שוחזרה
שורה 10:
בעולם הלא-יהודי התקיימו מגוון נרחב של ארגונים, תנועות, זרמים אינטלקטואליים ואף מדינות האוחזות באנטי ציונות תכופות עם סטריאופטים על הציונות או על היהודים עם גוון מובהק של אנטישמיות. לעיתים קרובות הטענות נגד הציונות השתנו לפי אופיה הנתפס של הציונות והאידאולוגיה הדומיננטית באותו מרחב. לדוגמה בשנות ה-20-50 של המאה ה-20 האשימו גורמים ערבים וכן אנטי-ציונים יהודים את הציונות בכך שהיא נציגה של הקומוניזם העולמי או של האתאיזם. מאוחר יותר, בעקבות תהליכי התקרבות בין ברית המועצות למדינות ערב, ואופי דתי יותר של הציונות ושל מדינת ישראל, האשימו גורמים ערבים את הציונות כסוג של פאשיזם יהודי או סוג של אימפראליזם מערבי או אמריקאי.
 
החל מ-[[1881]] גורמים ערבים ומוסלמים במזרח התיכון ביטאו תפיסה אנטי-ציונית ששולבה לעיתים קרובות בטענות ופעולות אנטישמיות. אחד הנימוקים המרכזיים לכך היא תפיסת הציונות כביטוי של [[אימפריאליזם|אימפראליזם]] או [[קולוניאליזם|קולונאליזם]] מצד גופים זרים. לטענת הערבים, היהודים הציונים הם לא מי שהם מתיימרים להיות אלה נציגים של אימפריה זרה או קבוצה נסתרת (כמו [[הפרוטוקולים של זקני ציון|זקני ציון]]), שמנסים להשתלט על [[המזרח התיכון]] או העולם כולו. פליטים יהודים שברחו מ-[[הסופות בנגב|הפרעות ברוסיה]] של [[1881]] תוארו כנציגים של [[האימפריה הרוסית]], היריבה הראשית של [[האימפריה העות'מאנית]] באותה תקופה. "מלחמת השפות" בטכניון בשנים 1913-1922 (שאלה אם ללמד במוסד בגרמנית או עברית) הובילה לטענה מצד העיתונות הערבית בישראל כי היהודים הם נציגים של [[הקיסרות הגרמנית|האימפריה הגרמנית]]. מאוחר יותר, בזמן הקמת מדינת ישראל ב-1948 טענה מצרים בהכרזת המלחמה שלה נגד ישראל, כי הזיקה של ישראל לכוחות אתאיסטים וסוציאליסטים (לדוגמה הקיבוצים, מפלגות כמו מפא"י, [[מפ"ם]]) והתמיכה מצד ברית המועצות בהקמת המדינה נובעים מכך שישראל היא נציגה של הקומוניזם העולמי ובת ברית של ברית המועצות.{{הערה|[https://www.youtube.com/watch?v=CVBc_MKROsI&t=401s Colonizers? Communists? Czarists?], שיחה עם העיתוני Haviv Rettig Gur, Israel: State of a Nation with Eylon Levy, 2024}}. מאוחר יותר הציונות הוצגה בעולם המוסלמי והערבי כ"שטן הקטן" - נציגה באזור של "השטן הגדול"- ארצות הברית. הסנטימנט האנטי ציוני לא נשאר בגדר מילים בלבד. אלה היווה רקע לפוגרומים, פיגועי טרור ומלחמות החל משנות ה-80 של המאה ה-19. החל מ[[ההתקפה על פתח תקווה (1886)|התקפת פתח תקווה ב-1886]], וביתר שאת מאז [[שנות ה-20 של המאה ה-20]] - ב[[מאורעות תר"פ]], [[מאורעות תרפ"א]] ו[[מאורעות תרפ"ט]].
 
בשנות ה-30 וה-40, ההתנגדות לציונות וליהדים בכלל הובילה לגל של [[יחסי גרמניה הנאצית עם העולם הערבי|תמיכה באידאולוגיה ובשלטון הנאצי]] במוקדים שונים במזרח התיכון, כולל עיראק וערבים בישראל. שני הפוליטיקאים הערבים הבולטים ביותר ששיתפו פעולה עם הנאצים היו "[[מופתי גדול|המופתי הגדול]] [[המופתי של ירושלים|של ירושלים]]", [[אמין אל-חוסייני]],<ref>{{Cite book|title=Nazi Palestine: The Plans for the Extermination of the Jews in Palestine|last=Mallmann|first=Klaus-Michael|last2=Martin Cüppers|publisher=Enigma Books|others=Krista Smith (translator)|year=2010|isbn=978-1-929631-93-3}}</ref><ref>{{Cite web|url=http://www.jewishvirtuallibrary.org/jsource/History/muftihit.html|title=The Mufti and the Führer|accessdate=2010-09-14|publisher=JVL}}</ref> ו[[ראש ממשלת עיראק]] [[רשיד עאלי אל-כילאני]].<ref>{{Cite book|url=https://books.google.com/?id=gA0fAAAAMAAJ&dq=rashid|title=Curt Prüfer, German diplomat from the Kaiser to Hitler|last=McKale|first=Donald M.|publisher=Kent State University Press|year=1987|isbn=978-0-87338-345-5|page=168}}</ref><ref>{{Cite web|url=http://www.ushmm.org/wlc/en/article.php?ModuleId=10007277|title=The Farhud|accessdate=2010-09-14|publisher=United States Holocaust Memorial Museum}}</ref>. בהמשך התנגדו נציגי הערבים בישראל ומדינות ערב להקמת מדינת ישראל וניסו לחסל אותה במהלך [[מלחמת העצמאות]] בשנים 1947–1949. על רקע התנגדות לציונות עלתה הפופולריות של [[אנטישמיות בעולם הערבי|אנטישמיות במזרח התיכון]] ו[[אנטישמיות מוסלמית]] והדבר הוביל ל[[פליטים יהודים ממדינות ערב|טיהור אתני]] של כמעט כל היהודים מהמזרח התיכון, בו היגרו, גורשו או ברחו כ-850 אלף יהודים, לאחר שמשפחותיהן חיו במרחב זה במשך מאות ולפעמים אלפי שנים.
שורה 74:
|-
|'''[[אסלאם]] פונדמנטליסטי'''
|מאמינים כי ארץ ישראל (פלסטין) היא חלק מ'[[חלוקת העולם על פי האסלאם#דאר אל-אסלאם|ארץ האסלאם]]'. מדינת ישראל מצויה בתוך מרחב מוסלמי ולכן השלטון בה חייב להיות מוסלמי. לצד אלו המאמינים כי ארץ פלסטין צריכה להיות נקייה מיהודים{{הערה|ג'יהאדיסטים וקבוצות אחרות שמאמינות בפרשנות דומה ל[[חדית' העצים והאבנים]]}}, ישנם גם כאלו שסוברים כי יהודים יכולים לחיות בארץ כ'עם הספר' ([[ד'ימי]]) ולשמור על אמונתם הדתית, אך לקבל את השלטון המוסלמי על הארץ.
|-
|'''[[נאו-נאציזם]]/[[עליונות לבנה]]'''
שורה 81:
|}
 
== אנטי-ציונות זרה כאנטישמיות ==
{{הפניה לערך מורחב|ערכים= [[האנטישמיות החדשה]]''', '''[[מבחן שלושת ה-D-ים לאנטישמיות]]''', '''[[אנטישמיות בתקופת מלחמת חרבות ברזל]]}}
 
{{הפניה לערך מורחב|האנטישמיות החדשה}}
בתחילת [[המאה ה-21]] פרץ גל של אנטישמיות בחלקים נרחבים בעולם שהתבטא ב[[רטוריקה]] [[הסתה|מסיתה]] נגד [[ישראל]] ופעולות [[אלימות]] נגד יהודים ברחבי העולם, בהם תנועת ה-[[BDS]]. הרטוריקה נגד ישראל קיימה את תנאי [[מבחן שלושת ה-D-ים לאנטישמיות]] – דה-לגיטימציה (Delegitimization) דמוניזציה (Demonization) ו[[מוסר כפול]] (Double standards) – ושללה את זכותה של [[ישראל|מדינת ישראל]] להתקיים ואת זכותו של [[העם היהודי]] ל[[הגדרה עצמית]]. גל זה של אנטישמיות, שהגדיר את עצמו כ"אנטי-ציונות" כונה [[האנטישמיות החדשה]], ולובה עם התלקחות מחודשת של [[הסכסוך הישראלי-פלסטיני|הסכסוך הפלסטיני–ישראלי]] בשנים אלו.
 
בתחילת [[המאה ה-21]] פרץ גל של אנטישמיות בחלקים נרחבים בעולם שהתבטא ב[[רטוריקה]] [[הסתה|מסיתה]] נגד [[ישראל]] ופעולות [[אלימות]] נגד יהודים ברחבי העולם, בהם תנועת ה-[[BDS]]. הרטוריקה נגד ישראל קיימה את תנאי [[מבחן שלושת ה-D-ים לאנטישמיות]] – דה-לגיטימציה (Delegitimization) דמוניזציה (Demonization) ו[[מוסר כפול]] (Double standards) – ושללה את זכותה של [[ישראל|מדינת ישראל]] להתקיים ואת זכותו של [[העם היהודי]] ל[[הגדרה עצמית]]. גל זה של אנטישמיות, שהגדיר את עצמו כ"אנטי-ציונות" כונה [[האנטישמיות החדשה]], ולובה עם התלקחות מחודשת של [[הסכסוך הישראלי-פלסטיני|הסכסוך הפלסטיני–ישראלי]] בשנים אלו.
 
קוטלר מגדיר "אנטישמיות קלאסית או מסורתית" כ"הפליה כנגד, שלילת זכויות או תקיפת יהודים ושלילת זכותם לחיות כחברים שווי-זכויות בקרב החברה בה הם גרים", ואת "האנטישמיות החדשה" כ"הפליה כנגד זכותו של העם היהודי לחיות כאומה שווה זכויות בקרב משפחת העמים - שלילת ותקיפה אף של זכותו של העם היהודי לחיות - כאשר ישראל היא בעצם היהודי הקולקטיבי בקרב האומות."{{הערה|Irwin Cotler,[http://www.jpost.com/Opinion/Op-EdContributors/Article.aspx?id=133685 Making the world 'Judenstaatrein'], [[The Jerusalem Post]], Feb. 22, 2009|כיוון=שמאל}}
 
==הפרשנות הציונית לטענות והפרכתן==
ה[[פובליציסט]] [[בן-דרור ימיני]] מרבה לכתוב, מאז פרוץ [[האינתיפאדה השנייה]], על האנטישמיות החדשה ונגד מה שהוא רואה כ[[הסתה]] נגד ישראל בעולם מצד [[פלסטינים]], פעילי [[שמאל רדיקלי]] ואחרים. הוא מכנה זאת "[[תעשיית השקרים]]"{{הערה|בן-דרור ימיני, "[http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/571/620.html The trap of self-delusion]", {{כ}} [[nrg]] (המאמר ב[[אנגלית]]).}} ו"[[אנטישמיות]] במסווה של אנטי-ציונות" או "אנטישמיות [[תקינות פוליטית|פוליטיקלי קורקט]]".{{הערה|שם=תשובה-לנעמי-לויצקי|[[נעמי לויצקי]] ובן-דרור ימיני, [https://www.makorrishon.co.il/nrg/app/index.php?do=blog&encr_id=f2b4c1b55be76d1e6d7b777256ea0370&id=1173 בן-דרור, תרגיע], [[nrg]] {{כ}}, 30.4.210. ציטוט: "עמדת המוצא שלי היא שהאנטי-ציונות, בחלקה הגדול, היא אנטישמיות פוליטיקלי-קורקט."}} לטענתו, השנאה לישראל והאנטי-ציונות הקיצונית שנהפכו לרווחות בעשור האחרון, הן למעשה ביטוי חדש לאנטישמיות הקלאסית, והשנאה המסורתית ליהודים מתועלת לשנאה כנגד ישראל (שנחשבת ללגיטימית יותר לעומת האנטישמיות המסורתית שנתפשת כ[[גזענות]] לא-לגיטימית בעקבות זוועות [[השואה]]). כשם שהאנטישמיות הישנה השתמשה ב[[עלילות דם]] כדי להסית לרצח יהודים, כך גם האנטישמיות החדשה משתמשת בעלילות דם ושקרים רבים כדי להסית ולעורר שנאה כלפי ישראל והיהודים.{{הערה|פעילת [[שמאל רדיקלי]] בשם ברברה לובין טענה שבמהלך [[מבצע עופרת יצוקה]] חיילים ישראלים נכנסו לבית ובו אמא עם 10 ילדים, והורו לה לבחור 5 ילדים כ"מתנה לישראל" ולא יבחרו בשבילה, ואחר כך רצחו 5 ילדים, טענה שמהר מאוד הוכחה כשקר [https://www.makorrishon.co.il/nrg/app/index.php?do=blog&encr_id=f2b4c1b55be76d1e6d7b777256ea0370&id=1157 על ידי] בן-דרור ימיני.}}
 
[[גרשוןמופרכות הכהן]], חבר תנועת הימין "[[הביטחוניסטים]]", טוען שההשוואה ביןהטענה 'ציונות=קולוניאליזם' לקולוניאליזם מופרכת,נעוצה משוםבעובדה ש[[מנדט חבר הלאומים|שמשטרמשטר המנדטים]] מבוססהמבוסס על סעיף 22<ref>[https://benyehuda.org/read/4553 "אהבת-אדם של סעיף 22" בפי [[חיים ארלוזורוב]]]
</ref> לאמנת היסוד של [[חבר הלאומים]], השואב השראתו מ-[[14 הנקודות של וילסון]], המגדיר את חבר הלאומים כאנטי-[[קולוניאליזם|קולוניאלי]]{{הערה|[ https://school.kotar.cet.ac.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=101102944#131.0.0.default ואלה תולדות מסורת ומודרנה בעת החדשה בתולדות העמים ובתולדות ישראל], מט"ח, 2014, עמ' 130}}, מצהיר בפתיחבחר לפתוח את ל[[כתב המנדט|'המנדט על פלשתינה']], בהכרתהכרת [[המשפט הבין-לאומי הפומבי|משפט העמים]] בזכותו ההיסטורית של [[העם היהודי]] לשוב ולבנות [[בית לאומי לעם היהודי|בית לאומי]] במולדתו ההיסטורית ולהתיישב בה מן הירדן לים, כמתואר ב[[הצהרת בלפור]], הפרו-ציונית<ref>[[גרשון הכהן]], [https://theliberal.co.il/%D7%9E%D7%90%D7%94-%D7%A9%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%9E%D7%A1%D7%9E%D7%9A-%D7%91%D7%9C%D7%A4%D7%95%D7%A8-%D7%92%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%9B%D7%94%D7%9F/ '''מאה שנה למסמך בלפור'''], [[ליברל]], 12.2.17</ref>.
 
בעקבות גל תקריות אנטישמיות ב[[צרפת]] ב-[[2019]] אמר [[נשיא צרפת]] [[עמנואל מקרון]] שצרפת "תגדיר אנטי-ציונות כצורה מודרנית של אנטישמיות".{{הערה|{{ynet|ynet|מקרון: "אנטי-ציונות היא אנטישמיות מודרנית"|5467394|21 בפברואר 2019}}.}} ב-[[3 בדצמבר]] [[2019]] אישר [[הפרלמנט הצרפתי]] החלטה הקובעת שאנטי-ציונות ושנאת מדינת ישראל הן סוג של אנטישמיות.{{הערה|{{ישראל היום|דן לביא|החלטה היסטורית של הפרלמנט הצרפתי: אנטי ציונות היא אנטישמיות|712629|3 בדצמבר 2019}}.}}
שורה 98 ⟵ 99:
במאי 2019 אישר ה[[בונדסטאג]] ב[[גרמניה]] החלטה המגדירה את ארגון ה-[[BDS]] כארגון אנטישמי. ההחלטה קוראת למשרדים ממשלתיים לא לשתף פעולה ואף לעצור כל מימון לארגונים המקדמים חרמות או דה-לגיטימציה של ישראל.
 
בדצמבר 2023 אישר [[בית הנבחרים של ארצות הברית]] את החלטה HR-894שקובעת שמגנהשאנטי בתוקף את העלייה באנטישמיות בארצות הברית וכן מצהירה באופן חזק וברור שאנטי-ציונות היא אנטישמיות.{{הערה|{{ערוץ7||ברוב של 311 נגד 14: בית הנבחרים האמריקני אישר החלטה שקובעת - אנטי ציונות היא אנטישמיות|964701|6 בדצמבר 2023|flashes}}}}
 
== ראו גם ==
שורה 111 ⟵ 112:
==לקריאה נוספת==
* [[אלחנן יקירה]], '''פוסט-ציונות, פוסט-שואה''', הוצאת עם-עובד, תל אביב, 2006.{{הערה|1=[http://www.am-oved.co.il/htmls/page_1569.aspx?c0=17211&bsp=13483 פוסט-ציונות, פוסט שואה] באתר הוצאת עם-עובד}}
* [[אוריה שביט]], [[אופיר וינטר]], '''אויבי, מורי: הציונות וישראל במשנתם של אסלאמיסטים וליברלים ערבים''', [[בני ברק]]: הקיבוץ המאוחד, 2013.
 
'''מאמרים'''