רב (אמורא) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קטגוריה:עולים מבבל לארץ ישראל בעת העתיקה באמצעות HotCat |
מחיקת מקפים מיותרים, אשה=>אישה, תיקון כתיבת טווחים, פישוט קישורים פנימיים, אחידות מיקום הערות השוליים, החלפת מקף בקו מפריד כשנדרש, אמו=>אימו, אמא=>אימא, URL Decoding, שמים=>שמיים, תיקון כתיבת שנים עבריות ולועזיות, מחיקת רווחים מיותרים |
||
שורה 26:
|סיום פעילות=דור המעבר וראשון ל[[אמוראים]]}}
'''אבא בר אייבו''' ({{קישור לשנה עברית|3935}}, [[175]] (לערך){{הערה|הערכה של ההיסטוריון [[צבי גרץ]]}} – [[247]]; נודע גם בשמות: '''רב''', '''אבא אריכא, רבינו'''<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.sefaria.org.il/Berakhot.44b.1?lang=he&p2=Steinsaltz_on_Berakhot.44b.1&lang2=he&w2=all&lang3=he|כותרת=ברכות, מד, ב|אתר=ספריא}}</ref>){{הערה|רבי איבו אביו הוא '''רבי איבו בר אחא''', להבדיל מ[[רבי איבו]] שהיה אמורא ארץ ישראלי בדור השלישי (אמנם יש המזהים את אביו של רב עם רבי איבו. ראו למשל: [[אהרן מגיד]], '''בית אהרן''', בערכו).{{ש}}בנו של '''רב''' נקרא גם הוא איבו ומוזכר ב[[מסכת פסחים]] דף קיג עמוד א'.}} היה חכם [[תלמוד|תלמודי]] מחשובי ה[[אמוראים]], ומייסד [[ישיבת סורא]]. היה מאחרוני ה[[תנאים]], ומראשוני [[אמוראי בבל]]. חזרתו מ[[ארץ ישראל]] לבבל נחשב כאירוע רב חשיבות
למד תורה מפי [[רבי יהודה הנשיא]], וכן מפי דוֹדוֹ, [[רבי חייא]]. רב נזכר פעמים רבות ב[[תלמוד]] במחלוקותיו עם [[שמואל (אמורא)|שמואל]], נחשב כמחמיר בהלכה{{הערה|א"א אורבך, ההלכה מקורותיה והתפתחותה, גבעתיים 1984, עמ' 192; עמ' 308, הערה 41.}} ותרם תרומה משמעותית לחיבור התפילות{{הערה|ראו: [[י"מ אלבוגן]], [[התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית]], תל אביב תשל"ב, עמ'
==קורות חייו==
שורה 35:
רב נולד בעיר כפרי בבבל, לאייבו בר אחא כרסלא (לפי כת"י: בר סלא){{הערה|1=בבלי, [[מסכת סנהדרין|סנהדרין]], ה, א}}, סבו היה [[אבא בר אחא בר סלא מכפרי]]. הוא הצטרף אל דודו, [[רבי חייא]] הגדול, כשעלה ל[[ארץ ישראל]]. רבי חייא הצטרף לבית מדרשו של רבי יהודה הנשיא ב[[ציפורי (יישוב עתיק)|ציפורי]] או ב[[בית שערים]].
בצעירותו למד אצל גדולי התנאים: [[רבי אלעזר ברבי שמעון]]{{הערה|{{בבלי|זבחים|קב|א}} "האי דינא מרבי אלעזר ברבי שמעון גמירנא"}}, רבי [[ישמעאל ברבי יוסי]]{{הערה|{{בבלי|פסחים|קיב|א}}, לפי גרסת [[רבינו חננאל]] ורק"ס שהוא ציווה את רב שלושה דברים, וב{{בבלי|כתובות|קד|א}} "אמר רב העיד רבי ישמעאל ברבי יוסי לפני רבי בשם אביו". וראו גם הערה הבאה}} ו[[רבי אליעזר ברבי יוסי|רבי אלעזר ברבי יוסי]]{{הערה|{{בבלי|ברכות|כז|א}} "בצד עמוד זה התפלל ר"י ברבי יוסי, כי אתא עולא אמר לא רבי ישמעאל ברבי יוסי אלא רבי אלעזר ברבי יוסי"}}, רבי [[אלעזר ברבי צדוק]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43956&st=&pgnum=48 תולדות תנאים ואמוראים בערך "רב"].}}, רבי [[חנינא בן עקיבא]]{{הערה|{{בבלי|שבת|פג|א}}, וכן כתב בתולדות תנאים ואמוראים שם והרב אהרון היימן במחקרו}}, [[רבי יוסי איש הוצל]]{{הערה|שם=פסחיםקיג|1={{בבלי|פסחים|קיג|ב}}.}} והתנא מבוג{{הערה|{{בבלי|זבחים|ט|ב}}.}}. [[רב מובהק|רבו המובהק]] הראשון היה ככל הנראה רבי [[יצחק בר אבדימי]]{{הערה|אהרן היימן, על פי {{בבלי|חולין|קי|א}}, ובניגוד לגרסה השגויה לדעתו ב{{בבלי|בבא מציעא|פז|א}}.}}, גם [[רב כהנא רבה]] שקיימת דעה ששמו היה רב כהנא בר מלכיו נמנה עם רבותיו{{הערה|{{בבלי|עירובין|ח|ב}}.}}. כמו כן למדו רב ובן דודו, [[רבה בר חנה]], בישיבתו של דודם, רבי חייא, בטבריה, שם שימש גם כמתורגמנו של רבי חייא{{הערה|שם=יומא}}. לאחר מכן הצטרפו לבית מדרשו של [[רבי יהודה הנשיא|רבי]], ולמדו גם מפי ה[[נשיא הסנהדרין|
=== הירידה לבבל ===
שורה 44:
בתקופת שלטון הפרסים נגרמו צרות לעם היהודי בגלל דת כהני הדת ה[[זורואסטריות|זורואסטרית]] ("חברים" בלשון התלמוד), דת שכפתה את אורחות חייה על תושבי בבל{{הערה|{{בבלי|גיטין|יז|א}}.}}. על משטר זה התבטא רב '...תחת ישמעאל ולא תחת גוי. תחת גוי ולא תחת חבאר{{הערה|{{בבלי|שבת|יא|א}}. הערוך, ערוך השלם, עמ' 340, ערך חבר2, מפרש: '...ולא תחת חבר... שאף על פי שחבר מציר הרבה יש לו אימת ממשלה. והליסטין ופריצי העם יראין ממנה וכו' '. ושם, עמ' 339 הוא מפרש: 'תחת סתם[!] גוי ולא תחת חבר. שהיו פרסיים קורין לכומרין חברין. והיו אותן חברין רעים מאוד ומצרין לישראל'..}}.
באותה תקופה היו יישובים רבים שבהם רבו [[עם הארץ|עמי הארצות]], שלא ידעו גם מושגים הלכתיים בסיסיים. רב הגיע ליישוב כזה בשם 'טטלפוש', ושמע שם
באותה תקופה הרבה רב לעסוק בחשיבות [[מצוות תלמוד תורה]]{{הערה|1=[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=20344 הרקע המדיני ופעילותו של רב בבבל: דרשותיו של רב בשבח התורה מוריה ותלמידיה], משה בר}}, ואף התבטא: "גדול תלמוד תורה יותר מבנין [[בית המקדש]]"{{הערה|{{בבלי|מגילה|טז|ב}}}}. במיוחד הרבה לזרז את תלמידי החכמים להפיץ תורה, ואמר: 'כל המונע [[הלכה]] מפי תלמיד, כאילו [[גזל (משפט עברי)|גוזלו]] מ[[ירושה (משפט עברי)|נחלת אבותיו]]'{{הערה|{{בבלי|סנהדרין|צא|ב}}}}.
שורה 50:
את המשך קיום העם היהודי ייחס ל[[תינוקות של בית רבן]] ולישיבות, אותם כינה בתוארים מיוחדים "משיחי ו"נביאי": "אל תגעו במשיחי"{{הערה|{{תנ"ך|תהלים|קה|טו}}.}} אלו תינוקות של בית רבן. "ובנביאי אל תרעו" אלו תלמידי חכמים'{{הערה|{{בבלי|שבת|קיט|ב}}.}}. הוא הרבה לדאוג לחינוך הקטנים{{הערה|ראו בארוכה: מ' אברבך, החינוך היהודי בתקופת המשנה והתלמוד, ירושלים, תשמ"ג.}}.
ר' [[אהרון היימן]] משער על פי כמה מאמרים ב[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]] שלאחר הגעתו של רב לבבל הוא שימש תקופה מסוימת כמפקח על ענייני הלכה בבית מדרשו של [[אחי ברבי יאשיה|רבי אחי ברבי יאשיה]]{{הערה|{{תולדות תנאים ואמוראים|א|ר' אחי בר' יאשיה}}}}. כמו כן, סופר שלאחר שהגיע לבבל מונה רק להיות [[אגורנומוס]] בשווקים על ידי [[ראש הגולה]]
==== ראש ישיבת סורא ====
שורה 57:
לפרנסתו קיבל את העבודה שהטיל עליו הריש גלותא, ופיקח על החנויות ותעשיית המסחר בעיר שתעשה על פי כללי האמת והיושר, במיוחד השגיח על המשקולות שתהיינה כראוי.
כאשר רב שילא נפטר, הוצע לרב למלא את מקומו, אך רב סירב לשמש כ[[ראש ישיבה]] ובכך לפגוע במעמדו של שמואל שהתגורר במקום, והציע לכבד בתפקיד את שמואל{{הערה|שם=סדר הדורות}}. הוא עצמו הלך ל[[סורא|סוּרא]] וייסד בה את [[ישיבת סורא]], שבמרוצת הזמן ישבו בה 1,200 תלמידים, והחזיקה מעמד כשמונה מאות שנה. סורא גם הייתה שוממה מישיבות ומתלמידי חכמים ורב הגיע אליה במטרה מוצהרת להרים את קרן התורה שבעיר{{הערה|שם=סדר הדורות|1=[http://books.google.com/books?id=FgBFAAAAYAAJ&pg=RA1-PA6&lpg=RA1-PA6&dq=רב+רב+שילא+מתורגמן&source=bl&ots=zBFRigEvH9&sig=vxH68nGdz0X_E_IJsFk1VaYyJwM&hl=en&ei=OR62Trq-D8bz0gHporzRBw&sa=X&oi=book_result&ct=result&resnum=9&sqi=2&ved=0CF8Q6AEwCA#v=onepage&q=רב%20רב%20שילא%20מתורגמן&f=false סדר הדורות] בערך רב}}. ישיבה זו ו[[ישיבת נהרדעא]], שייסד שמואל ב[[נהרדעא]], פתחו תקופה חדשה בתולדות היהדות, תקופה שבה הייתה בבל מרכז ה[[יהדות]]. החל מאותה תקופה שבה בא לבבל החלה פריחת הישיבות בבבל, ומעמדה של בבל התחזק. בתלמוד קיימת דעה כי לעניין [[גיטין]] שבה מפורש כי המביא מחוץ לארץ
== ידע ביוגרפי אודותיו ==
שורה 64:
נודע ב[[תלמוד]] בפשטות בכינוי '''רב'''.
מכוּנה גם '''אבא אריכא'''{{הערה|1={{בבלי|חולין|קלז|ב}}. לפי {{בבלי|יבמות|נז|ב|מפרש=רש"י}}, השם 'אבא' מורה גם על מעמדו החשוב}}, משום שהאריך ימים או משום שהיה גבוה{{הערה|1="רב ארוך בדורו הוה"
=== גיל ===
שורה 78:
===ייחוס===
רב היה בן למשפחה נכבדה. לפי מסורת אחת, היה מבני שפטיה בן [[אביטל (דמות מקראית)|אביטל]], בנו של [[דוד]] המלך{{הערה|1={{ירושלמי|תענית|ד|ב|דף כ|ב}}}}. אם כי, ב[[תלמוד בבלי]] מובאת גרסה אחרת סותרת, ולפיה רבי חייא, אחיו של אביו ואחיו של
אביו היה אחיו של רבי חייא מאב ולא מאם ונשא את אחותו החורגת, ומנישואין אלו נולד רב. ב[[מסכת סנהדרין]] ישנה דעה שגם
החוקר [[אליעזר שמשון רוזנטל]]{{הערה|במאמר "רב בן-אחי ר’ חייה גם בן-אחותו? (פרט אחד לתולדות הנוסח של הבבלי)" בספר חנוך ילון (תשכ"ג) עמ'
===סמכות הלכתית===
שורה 98:
[[רב כהנא (הראשון)]] היה נחשב תלמידו של רב בקבלת השמועות מהדורות הקודמים אך לא ב[[סברה (הלכה)|סברה]]. כאשר רב בא מארץ ישראל לבבל למד ממנו רב כהנא שמועות שקיבל מחכמי הדור הקודם שהיו בארץ ישראל, כמו [[רבי יהודה הנשיא]] ו[[רבי חייא]], אך מכיוון שלא קנה ממנו את דרך הסברה ורק היה זקוק לשמועותיו הוא לא נחשב לתלמידו{{הערה|{{בבלי|סנהדרין|לו|ב}}.}}. יחד עם חברו [[רב אסי]] (שהיה צעיר ממנו ושמו מוזכר תמיד אחרי רב כהנא), היו דנים עם רב בהלכה. שיטת לימודם הייתה אחרת מרב והם לא קיבלו את דעתו, ולכן פעמים רבות הם שאלו את רב שאלות בסברה, ורב שתק מכיוון שסבר שלא ניתן להסביר להם הלכות המנוגדות לסברתם. כך למשל הם נחלקו בדין ה[[מחיצה (הלכה)|מחיצה]] השלישית בהלכות [[סוכה]], שמקובל כ[[הלכה למשה מסיני]] שדי ב[[טפח]] אחד. חכמי הגמרא נחלקו היכן להעמיד דופן זו, באופן שתיראה כחלק מהסוכה, ותשלים את מראה כדירת עראי במידת האפשר. בעוד שרב סבר שיש להעמידה ליד סיומה של אחת מהדפנות כדי שתיראה בבירור שהיא המשך של הסוכה, הקשו רב כהנא ורב אסי שיש להעמידה בקצה המקביל, בדיוק מול המקום בו נפגשות שתי הדפנות באלכסון. כאשר הקשו רב כהנא ורב אסי שאלה זו לרב, הוא שתק. לפי הסבר התוספות הסיבה לשתיקתו היא מכיוון שלא ידע מה להשיב להם{{הערה|{{בבלי|בבא בתרא|סב|א|מפרש=תוספות}}.}}.
[[רב כהנא (השני)]] נחשב ל[[רב מובהק|תלמידו המובהק]]. ב[[מסכת ברכות]]{{הערה|{{בבלי|ברכות|סב|א}}.}} מסופר שרב כהנא הסתתר מתחת מיטתו של רב בעת שזה עסק ב[[תשמיש המיטה]]. כאשר רב שם לב לכך, נזף בו שאין זו דרך ארץ. ענה רב כהנא: {{ציטוטון|תורה היא, וללמוד אני צריך}}{{הערה|1=להרחבת הדיון באירוע זה ראו: [[דניאל בויארין]], "הבשר שברוח
[[אלעזר בן פדת|רבי אלעזר]] למד אצלו בצעירותו לפני שעבר רב לבבל, ואף מסר מספר מאמרים בשמו. אחד מהם הוא בנוגע ל[[מאכל בן דרוסאי]] המצוטט בהקשר של הלכות [[השהיה (שבת)|השהיה]], לאחר ה[[משנה]] שבה מצוין שאפשר להשהות בתנאי שהמאכל מבושל:
שורה 110:
==משפחתו==
בנו היה [[חייא בר רב]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43957&hilite=d2cfc4c7-ffd5-45a7-b3ad-eec3a4a40bf6&st=רב+חנן&pgnum=30 מאמרו של היימן] אודותיו.}}, כאשר
בן אחר שלו היה איבו. עליו מסופר כי רב ניסה ללמדו תורה אך התברר שהוא אינו כשיר ללימוד התורה, ולכן
חתנו היה [[רב חנן בר רבא]], שהוא היה חותנו של [[רב חסדא]], שעל צאצאיו נמנו עשרות אמוראים{{הערה|1=אחד עשר בניו, חתניו: [[רמי בר חמא]] שהיה חותנו של [[רב אשי]] שלפי דעה אחת היה אביו של [[מר בר רב אשי]], חתן נוסף
==פטירתו==
רב נפטר בשנת [[247]]. כאשר נפטר רב גזר [[רבי יצחק בר ביסנא]] שלא יביאו הדס לשמחת [[חתן]] ו[[חתונה|כלה]] כנהוג, במשך כל השנה הראשונה. אדם שעבר על התקנה נעקץ על ידי נחש ומת. השמועה על פטירתו של רב הגיעה לאוזני [[רבי יוחנן]] שקרע עליו שלושה עשר בגדי משי יקרים באומרו "אוי לי, הלך לו האיש שיראתו השפיעה עלי", ושמואל קרע שנים עשר בגדי משי. [[רב אדא בר אהבה]] ששהה בשעת הקבורה, קרע את בגדו מדין [[קריעה (אבלות)|קריעה]], כתלמיד לרבו{{הערה|סדר הדורות, ראו שם}}. מעפר קברו השתמשו כרפואה סגולית למחלות שונות{{הערה|סנהדרין מז ב}}.
פטירתו של רב, גרמה בעקיפין לפטירתם של שניים מגדולי תלמידיו, שילא בר אבינא ו[[רב אסי]]. על כך מסופר בתלמוד{{הערה|{{בבלי|נדה|לו|ב}}.}}, כי [[שילא בר אבינא]] מגדולי תלמידיו של רב, נהג לפסוק כמותו בפסק מסוים בהלכות [[נדה]]. לפני פטירתו של רב, שהה רב אסי ליד מיטתו, ורב אמר לו כי הוא חוזר בו מפסקו זה, אלא ששילא בר אבינא תלמידו עדיין נוהג כמותו, ולכן
לאחר פטירתו של רב הוחלט כי [[רב הונא]] ימלא את מקומו בראשות [[ישיבת סורא]]. אם כי, מפאת כבודו של גדול הדור [[שמואל (אמורא)|שמואל]] לא מינו אותו לעמוד רשמית בראשות הישיבה בשבע השנים הבאות עד פטירתו של שמואל{{הערה|1=[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/689235 "רב הונא"] באתר בית חב"ד.}}, ובאותה תקופה, עלתה קרנה של [[ישיבת נהרדעא]] שבראשה עמד שמואל.
שורה 128:
לכלל [[רוב (הלכה)|רוב בהלכה]] הוא נתן חשיבות מיוחדת. הוא נחלק עם שמואל האם הולכים ב[[דיני ממונות]] אחר הרוב, ובניגוד לשמואל שפסק ש"אין הולכין בממון אחר הרוב" מכיוון שהוא העדיף את הכלל [[המוציא מחבירו עליו הראיה]], סבר רב שהרוב נחשב להכרעה גמורה וניתן להוציא על פיו בדיני ממונות{{הערה|{{בבלי|בבא קמא|כז|ב}} ובתוספות.}}. הוא סבר שמותר לקנות מגזלן אם רוב הדברים שאצלו הם שלו{{הערה|{{בבלי|בבא קמא|קיט|א}}.}}, וכן מכריע במקומות רבים לפי הרוב{{הערה|{{בבלי|שבת|כ|א}}, {{בבלי|בבא מציעא|קטז|ב}}, {{בבלי|זבחים|עד|א}}.}}, ואף לא חשש לדעת יחיד בניגוד לדעת הרבים, אף לחומרא (להחמיר מספק), בניגוד לשמואל{{הערה|{{בבלי|מגילה|יח|ב}}.}}.
רב היה מתרחק מוויכוחים עם גויים בענייני אמונה, וייחס לוויכוחים כאלו רק רע{{הערה|שבת קטז א}}, התרחק משתיית משקאות ששהו בבית גוי מכיוון שאינם זהירים בדין [[מים מגולים]]{{הערה|{{בבלי|עבודה זרה|ל|א}} לפי לישנא קמא}}, ואסר לשבח את מעשיהם{{הערה|עבודה זרה כ א}}. עם זאת, לרב היה [[גוי]] שהיה ידידו בלב ונפש, וכאשר נפטר אמר רב: "נתפרדה החבילה"
מהנהגותיו{{הערה|1=מתוך [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31560&st=&pgnum=173 ספר האורה] לרש"י}}: לא הציץ מחוץ לארבע אמותיו, לא הלך מעולם בגילוי ראש, הקפיד על קיום מצוות [[סעודת שבת|שלוש סעודות שבת]], מעולם לא אכל בסעודת הרשות (כי אם ב[[סעודת מצווה]]. חולין צה, ב), וכל מי שהקניטו
שניים מהמקרים המיוחדים שבהם נהג [[לפנים משורת הדין]] וחיזר אחרי ה[[שלום]], מצוטטים בתלמוד. מקרה אחד
מקרה אחר<ref name=":0" /> התרחש כאשר שימש כמתורגמן בבית מדרשו של רבי יהודה הנשיא. לאחר שהחל את הדרשה, נכנס [[רבי חייא]], חזר רב והתחיל את הדרשה מחדש. כך עשה גם כאשר נכנסו לבית המדרש [[בר קפרא]], ו[[רבי שמעון ברבי|רבי שמעון]] בנו של [[רבי יהודה הנשיא|רבי]], כל אחד בנפרד. כאשר לאחר מכן נכנס רבי [[חנינא בן חמא]] אמר רב: וכי לכל אחד שיכנס אחזור לתחילת הדרשה? והמשיך הלאה את הדרשה. רבי חנינא בר חמא הקפיד על רב. רב נכנס אליו לאחר מכן שלוש עשרה שנה בערב יום כיפור, אך הוא לא הסכים להתפייס. בתלמוד מוסבר כי רב החמיר על עצמו אף על פי שלפי ההלכה אין צריך לבקש סליחה יותר משלוש פעמים, ורבי חנינא שלא מחל הייתה לו כוונה נסתרת: הוא ראה בחלום כי הגיעה שעתו של רב לשמש כראש הישיבה, וחשש שהוא
==פסקיו==
שורה 141:
קיימת מחלוקת בין רב לשמואל בדין [[מודה בקנס]] פטור: שונה חוב של קנס מחוב של ממון. בממון הודאת בעל חוב מחייבת אותו גם ללא כל הוכחה נוספת, ואילו בקנס אם הודה על המעשה שעשה פטור. למדו זאת מהפסוק 'אשר ירשיעון אלוהים{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כב}}.}} ולא המרשיע את עצמו{{הערה|{{בבלי|בבא קמא|סד|ב}}.}}, אם באו עדים להעיד על המעשה אחרי שמודה בקנס, מחלוקת בין האמוראים רב ו[[שמואל (אמורא)|שמואל]], שמואל סבר חייב ולדעת רב פטור וכך נפסק להלכה{{הערה|{{שולחן ערוך|חושן משפט|א}}}}.
[[אין הולכין בממון אחר הרוב]]: נחלקו רב ו[[שמואל (אמורא)|שמואל]] במסכת בבא בתרא
===באיסורים===
שורה 150:
הוא טבע יסודות הלכתיים רבים בהלכות [[עירובין]]. אחד מאלו הוא כלל [[תיקון חצרות ומבואות]], שבה הוא נחלק עם שמואל בדין [[מבוי עקום]]. מוסכם כי העיקול באמצע המבוי הוא משמעותי, והוא מחלק את המבוי מבחינה הלכתית לשני מבואות. אך ישנה מחלוקת בגמרא בין רב ל[[שמואל (אמורא)|שמואל]] בשאלה האם העיקול נחשב כמקום סתום, ועל כן הוא מחלק את המבוי לשני מבואות סתומים הפתוחים כל אחד מצד אחד לרשות הרבים, או שהוא נחשב כפתח, ולכן הוא מחלק את המבוי לשני מבואות מפולשים. על פי שיטת רב שהעיקום הופך את המבוי לשני מבואות מפולשים, על מנת להתיר את הטלטול בהם יש לעשות [[צורת הפתח]] במקום העיקום ולחי או קורה בפתחם של שני המבואות לרשות הרבים. לעומת זאת, לשיטת שמואל שהעיקום נחשב למקום סתום, די בעשיית לחי או קורה בפתח המבואות לרשות הרבים, ואין צורך בתיקון נוסף. לפי הסבר אחרי בדברי שמואל, די בלחי או קורה במקום העיקום כתחליף לתיקון במקום החיבור לרשות הרבים.
מחלוקת אחרת בין רב לשמואל בהלכות עירובין היא בנוגע לטלטול בין [[גג]] של רשות היחיד אחת לרשות היחיד אחרת, האסור מדברי חכמים. ברור, כי [[משפט העברי|משפטית]], הגג שייך לבעל הבית שמתחתיו, שהוא בעליו של הבית. השאלה היא האם גג של שתי רשויות שמתחתיהם ישנם שני בתים, נחשבות לשתי רשויות או לא{{הערה|{{בבלי|ערובין|פט|א|ללא=שם}}.}}. לפי שיטת רוב התנאים, {{ציטוטון|כל אחד ואחד רשות בפני עצמו}}. נחלקו רב ושמואל, מה דינו של גג כזה, לפי שיטת החכמים האומרת כי כל גג של בית נחשב לרשות בפני עצמה, וממילא אסור לטלטל מאחת לשנייה. השאלה היא האם מותר לטלטל באותה רשות עצמה באופן חופשי, או שמא גם באותו גג עצמו אסור לטלטל. רב קובע כי מכיוון שכל חלק מהגג נחשב כרשות בפני עצמה, הרי היא כרשות היחיד שפרוצה לגמרי לרשות האסורה לה
דיון זה התקיים בגגות שונים שמעל בניין אחד, לפי שיטת חכמים. דיון דומה מתקיים בין רב לשמואל, לפי שיטת רבי מאיר המחשיב את כל הגגות כרשות אחת, במקרה שישנן בניינים שונים שלהם גגות הסמוכים זה לזה. במקרה כזה קיימת מחלוקת האם מותר לטלטל בכל אחת מהגגות, אך הדעות הפוכות: רב שאסר את הטלטול במקרה הקודם ולא התיר את הטלטול מדין "גוד אסיק מחיצתא", סובר שבמקרה כזה בו מחיצות הבית גלויות וניכרות ניתן לומר גוד אסיק מחיצתא, ואילו שמואל אומר שכאן אסור לטלטל לפי רבי מאיר שמחשיב את כל הגג כרשות אחת, וממילא אנו מחשיבים את כל השטח המוקף כשטח אחד, [[קרפף יותר מבית סאתיים שלא הוקף לדירה|שהוא אסור בטלטול אם יש בו שטח גדול יותר מבית סאתיים]].
;[[הוצאה מרשות לרשות]]
בגדר הוצאת חפצים לרשות הרבים בשבת: חז"ל גזרו שאף על פי שהוצאת תכשיט לרשות הרבים אינה נחשבת למלאכה, אסור לצאת ב[[חוט]]י [[צמר]] ו[[פשתן]] וכן ברצועות העשויות לקלוע בהם את השיער, אף על פי שהם עשויים ליופייה של
==מאמרותיו באגדה==
*הנותן [[מתנה]] לחבירו
*לעולם אל ישנה אדם בנו בין הבנים, שבשביל משקל שני [[סלע]]ים מילת [=צמר משובח] שנתן [[יעקב]] ל[[יוסף]] יותר משאר בניו
*כל עיר שגגותיה גבוהין מ[[בית כנסת|בית הכנסת]]
*כל [[מחלה|חולי]]
*אם יהיו כל ה[[ים|ימים]] [[דיו]], ואגמים
*[[משה]] תיקן להם לישראל שמונה [[משמרות כהונה|משמרות]]. ארבעה מ[[אלעזר הכהן|
*אסור לאדם שיעמוד על שדה חבירו בשעה שהיא עומדת בקמותיה, שמא יזיקנו ב[[עין הרע]]{{הערה|{{בבלי|בבא בתרא|ב|ב}}.}}.
שורה 173:
==לקריאה נוספת==
*אברהם דודוביץ, "בית רבנו שבבבל", '''סיני''', ק"מ,
*גדליה קדמון, סירובו של ר’ חנינא להתפייס עם רב, '''[[שמעתין]]''', 170, תשס"ח, עמ' 100–109.
*[[יוסף תבורי]], פתיחות רב ושמואל למדרש "מגילת אסתר", '''תורה לשמה''', תשס"ח, עמ' 381–399.
*יהודה נאמן, גישות חינוכיות במשנתם של רב ורב שמואל בר שילת, '''במשעולי עבר יהודי''', תשס"ו, עמ' 115–125
*יואל פלורסהים, רב ושמואל בירושלמי נזיקין, '''סיני''', קכ"ב,
*[[מנחם כהנא]], '''שלוש מחלוקות מוחלפות בבתי-מדרשותיהם של רב ושמואל''', בתוך: '''מחקרי תלמוד''', ב, תשנ"ג, עמ' 302–333.
*[[משה בר]], '''הרקע המדיני ופעילותו של רב בבבל''', בתוך: '''[[ציון (כתב עת)|ציון]]''', נ', תשמ"ה, עמ' 155–172.
* מ"א טננבלט, רב מקים מרכז רוחני מחוץ לארץ-ישראל, '''ספר היובל מוגש לכבוד ד"ר נ.מ. גלבר''', תשכ"ג, עמ' 57–77.
* {{חכמים|שער שני: יהדות בבל בימי המהפכה הסאסאנית (
==קישורים חיצוניים==
שורה 187:
* {{תולדות תנאים ואמוראים|א|ר' אבא בר איבו (רב)|ר' אבא בר איבו (רב)}}
* {{אנצ דעת|2876}}
* {{היברובוקס|[[אליקים כרמולי]]|'''אבא אריכא'''|30708|בתוך: '''תולדות גדולי ישראל''', מיץ: אפרים הדאמר, תקפ"ח. עמ'
* [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/707053 רב], באתר [https://he.chabad.org/ בית חב"ד] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20160322025447/http://www.he.chabad.org/ |date=2016-03-22 }}
* {{HebrewBooks|[[יוסף אומנסקי]]|חכמי התלמוד
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007312801505171|רב אמורא}}
|