הסכסוך הישראלי-פלסטיני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תיקון קישור (דרך WP:JWB)
במסגרת המיתוסים על הסכסוך, וכן מיתוסים אנטישמיים המייחסים כוח ייתר ואחריות יתר לישראל או מיתוסים גזעניים שמייחסים פרימיטיביות, ילדיות וחוסר סוכנות לפלסטינים, צרם לי לראות את הניתוח הזה. גם אם נניח שישראל עשתה שיווק טוב לחמאס ותמכה בחמאס, זה בכלל לא משנה. ביום שהיא יצאה מעזה הפלסטינים בחרו את גורלם. תיאורטית, הם *יכלו* לעשות סינגפור.
תגיות: שוחזרה עריכה חזותית מערכת בדיקת עריכה (הערות שוליים) הופעלה מערכת בדיקת עריכה (הערות שוליים) – נדחה (ידוע לכול) עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 212:
==== בחברה הישראלית ====
ביחס ל[[תוכנית ההתנתקות]], רווח בקרב הציבור הישראלי "מיתוס סינגפור", הישראלים מאמינים שההתנתקות הייתה מהלך של רצון טוב שהעניק לפלסטינים הזדמנות לשגשג ואף "להפוך את עזה לסינגפור". המסר הדידקטי במיתוס מבקש לראות בתוצאות תוכנית ההתנקות אישוש לסברה לפיה הפלסטינים אינם מעוניינים בשלום, אלא מנצלים כל הזדמנות על-מנת להסלים את הסכסוך. בפועל, ההתנתקות בוצעה כמהלך חד-צדדי ובמנותק מההסכמים המדיניים שקדמו לו, ומבלי תיאום מול הרשות הפלסטינית בראשות עבאס. ההתנתקות נתפסה בציבור הפלסטיני, בהתאם, כהישג למאבק המזוין של תנועת החמאס, על פני דרך המשא ומתן של אש"ף והרשות, והחלישה את התמיכה בדרך זו בהתאמה. ההיסטוריון [[שאול אריאלי]] מסביר כי בתנאים אלו, ניצחון חמאס בבחירות ברצועה היה צפוי, וכי ישראל אף הקלה על חמאס את העבודה בסנקציות שהטילה על הרשות, שהותירו את אנשיה בלא יכולת להתמודד מול חמושי הארגון האסלאמי.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://telem.berl.org.il/9431/|הכותב=ziv|כותרת="מיתוס סינגפור" מונע מהישראלים להבין את הגורמים ל-7 באוקטובר {{!}} ד"ר שאול אריאלי|אתר=תלם|תאריך=2024-02-28|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2024-02-28}}</ref> אריאלי סבור כי מטרתה של ההתנתקות הייתה ליצור בידול בין רצועת עזה לבין הגדה המערבית, על-מנת לאפשר בבוא העת את התנאים לסיפוח הגדה המערבית.
 
עם זאת, תפיסה כזו היא גזענית ומסירה אחריות מהפלסטינים עצמם לגורלם. בפועל ישראל יצאה מעזה, וגם אם כוונותיה היו לטובתה של ישראל ולא לרווחת העזתים, יכלו העזתים שלא לבחור בחמאס ולעשות מעזה סינגפור, לו היו מעוניינים בכך.
 
== עלות כלכלית ==