ברן – הבדלי גרסאות

ב-[[5 במרץ]] [[1798]] נכבשה ברן יחד עם שווייץ כולה על ידי ה[[צרפת]]ים, והמשטרו[[המשטר הישן]] התמוטט. ב-[[12 באפריל]] 1798 הוכרזה [[הרפובליקה ההלווטית]], והקנטונים וספיחיהם הפיאודליים בוטלו. אולם הרפובליקה ההלווטית לא האריכה ימים וב-[[1803]] היא בוטלה ותחתיה קמה [[היסטוריה של שווייץ#תקופת נפוליאון|מדינה פדרלית]] שחולקה שוב לקנטונים עצמאיים. ב-[[1831]] בוטלה שליטתה של העיר בקנטון ברן, אך היא שמרה על חשיבותה הכלכלית ומבחינה דמוגרפית הלך חלקה של אוכלוסיית העיר בכלל אוכלוסיית הקנטון וגדל בהתמדה. ב-[[1834]] נוסדה בעיר [[אוניברסיטת ברן]], והחל תהליך פירוקם של ה"שאנצן", ביצורי העיר שהוקמו ממערב לחומתה. התהליך שהוסדר בחוק ב-[[1832]] הסתיים ברובו ב-[[1846]], והושלם באופן סופי בתחילת [[המאה ה-20]]. הקמת גשר נידג שנחנך במזרח העיר ב-[[1844]], הביא לתחילת התפשטותה של ברן אל הגדה הימנית של הארה.{{הערה|שם=:0|{{קישור כללי|הכותב=Bruno Fritzsche|כתובת=http://www.hls-dhs-dss.ch/textes/f/F209.php|כותרת=berne: XIXe et XXe siècles: Economie et société|אתר=Dictionnaire historique de la suisse|תאריך=}}}} חוסר יציבות ומאבקים בין הקנטונים הביאו לבסוף לקבלת חוקה חדשה ב-[[22 בנובמבר]] [[1848]], וזו ביטלה את עצמאות הקנטונים והפכה את ברן לעיר הפדרלית של שווייץ. ארבע שנים לאחר מכן, ב-[[1852]], החלה בנייתו של הארמון הפדרלי. [[מסילת רכבת|מסילת הרכבת]] הראשונה הגיעה אל בסמוך לברן ב-[[1857]] והסתיימה מצפון לעיר העתיקה ולארה. ב-[[1860]] נחנכה תחנת הרכבת המרכזית במקום בו ניצב השאנצה הגדול, וקו הרכבת חצה את העיר והמשיך דרומה לכיוון [[פריבור]]. בשנים שלאחר מכן נסללו קווי רכבת שהובילו מהעיר גם ל[[תון]] במזרח ול[[ביל/ביין]] במערב, וברן החלה מבססת את מעמדה כצומת מסילות ברזל. בעיר החלו קמים מפעלים ל[[תעשייה קלה]] ולתעשייה [[מטלורגיה|מטלורגית]], ואלה נסמכו על רשת ה[[חשמל]] שהחלה נפרסת ברחבי ברן החל ב-[[1891]]. בתקופה זו הוקמו ה[[מונומנט|מבנים המונומנטליים]] החשובים ברחבי העיר, וביניהם אגפיו האחרים של הארמון הפדרלי, המוזיאון לאומנות, המוזיאון ההיסטורי של ברן, הבניין המרכזי של אוניברסיטת ברן, התיאטרון העירוני והקולטור-קזינו.