גאולוגיה – הבדלי גרסאות

היסודות המדעיים של הגאולוגיה טמונים ב[[יוון העתיקה]], ששם אף נמצאו העדויות הראשונות לניסיון מעמיק למצוא ולתעד הסברים על תופעות הטבע הנצפות הקשורות בכדור הארץ, כבר החל מה[[המאה ה-6 לפנה"ס|מאה ה־6 לפנה"ס]]: [[פיתגורס]] ראה אניות מתקרבות והבחין כי את תורניהן ניתן לראות לפני הגוף, ומכך הסיק כי [[כדור הארץ|צורת הארץ כדורית]], זאת בתקופה בה האמינו כי הארץ שטוחה; [[קסנופנס]] תיעד [[מאובן|מאובנים]] שמצא בהרים וכמוהו גם ה[[פילוסוף]] הנודע [[הרודוטוס]]; ו[[אמפדוקלס]] השאיר תיאור מפורט ראשון של התפרצות [[הר געש|הר הגעש]] [[אטנה]].

 

 

[[אריסטו]] פיתח מודל, בהתבססו על ארבעת היסודות של אמפדוקלס, שלפיו שולטות בעולם ארבע תכונות: חום וקור, יובש ולחות, שצירופיהן יוצרים את ארבעת היסודות: חום ויובש יוצרים את האש; חום ולחות יוצרים את האוויר; קור ויובש יוצרים את האדמה; קור ולחות יוצרים את המים. ההבדלים בין חומרים הוסברו על ידי שוני ביחסים הכמותיים שבין התכונות. [[תאוריה]] זו הסבירה, למשל, כיצד חימום של מים הופך אותם ל[[אדים]] (אוויר) ומשאיר כלי ריק (אדמה). בתאוריה זו מופיעים הניצנים הראשונים ל[[מדעי הטבע]] – חיפוש גורם משותף למספר רב של תופעות והתבססות על [[תצפית (מדע)|תצפיות]]. אריסטו גם גרס כי הבנת העולם ניתנת להשגה רק באמצעות חשיבה [[לוגיקה|לוגית]] המבוססת על מידע שנרכש באמצעות ה[[חושים]], כל כמה שידע זה עשוי להיות פגום. הוא היה, ככל הנראה, הראשון לבסס [[תאוריה מדעית]] על בסיס תצפיות, למשל, לאחר שהבחין בסימנים של [[סחף]] ו[[הרבדה]] באדמה – הסיק שכדור הארץ משתנה ובקצב מאוד איטי, כל כך איטי שאינו ניתן להבחנה במהלך חייו של אדם אחד.