שבעה עשר בתמוז – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
החזרת מידע שנמחק בדרך
שחזור עמוק
שורה 2:
{{חג
| סוג = צום
| סוג מועד = מועד
| תאריך התחלה = [[י"ז בתמוז]] ה'תשפ"ד
יום שלישי, 23 ביולי 2024
| תמונה = File[[קובץ:Esteban March - The Golden Calf - Google Art Project.jpg|300px|מרכז]]
| כיתוב = ציור משה משבר את [[לוחות הברית|הלוחות]] למראה [[חטא העגל|עגל הזהב]]
}}
'''י"ז בתמוז (שִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז)''' הוא אחד מארבעת ימי ה[[תענית]] שנקבעו ב[[יהדות]] לזכר [[חורבן בית המקדש|חורבן בתי המקדש]]. תענית זו מציינת את היום שבו הובקעה [[חומות ירושלים|חומת ירושלים]] וה[[מצור]] על העיר הגיע לסופו, שבועות ספורים לפני החורבן. לכל הדעות, נבקעה חומת ירושלים בתאריך זה לפני [[המצור על ירושלים (70)|חורבן בית המקדש השני]] נבקעה חומת ירושלים ביום זה. באשר ל[[המצור על ירושלים (588 לפנה"ס)|חורבן בית המקדש הראשון]], על פי המקרא וה[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] נבקעה החומה ב[[ט' בתמוז|תשעה לחודש תמוזבתמוז]],{{הערה|{{תנ"ך|ירמיהו|לט|ב}}; אך{{תנ"ך|ירמיהו|נב|ז|ללא=ספר}}}} בבעוד שלפי ה[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]] נטעןהתאריך שגםהיה בבית הראשון נפרצו החומות ב[[י"ז בתמוז|שבעה עשר בתמוז]], אלא שבשל המצב הקשההמצור טעו בספירהבספירת הימים.{{הערה|שם=ירושלמי|1={{ירושלמי|תענית|ד|ה}}}} לפי [[חז"ל]], אירעו בי"ז בתמוז כמה אסונות נוספים שפגעו בכבודה של ה[[תורה]].
 
[[צום]] שבעה עשר בתמוז נקרא{{הערה|{{תנ"ך|זכריה|ח|יט}}}} גם '''צום הרביעי''', מכיוון ש[[תמוז]] הוא החודש הרביעי בשנה המקראית. הצום נמשך מ[[עלות השחר]] ועד [[צאת הכוכבים]]. ביום זה מתחילים [[ימי בין המצרים]], הנמשכים עד [[תשעה באב]]. בימים אלו נוהגים מנהגי [[אבלות (יהדות)|אבלות]] ההולכים ומחמירים ככל שמתקרבים לתשעה באב.{{הערה|שלושת השבועות המתחילים ב-[[י"ז בתמוז]], תשעת הימים המתחילים בראש חודש אב, השבוע שחל בו תשעה באב, ערב תשעה באב (אחר חצות), ותשעה באב עצמו.}}
 
בדרך כלל תאריך הצום חופף בתחילתו או אמצעו של חודש [[יולי]]. לעיתים נדירות הצום חל בסופו של חודש [[יוני]].
שורה 52 ⟵ 53:
ישנן מספר השערות לגבי זהותו של אפוסטמוס {{אנ|Apostomus}}. לפי אחת מהן הכוונה ל[[אנטיוכוס הרביעי|אנטיוכוס אפיפנס]], מימי ה[[חשמונאים]], כמתואר ב[[ספר מקבים א'|ספר החשמונאים]]: {{ציטוטון|וספרי התורה אשר מצאו קרעו וישרפו באש}},{{הערה|חשמונאים א' פרק א' נ"ו}} אלא שהשם אפיפנס השתבש לאפוסטמוס.
 
יש המזהים אותו עם פוסטמיוס, פקיד רומי בכיר במינהל נציבות סוריה במאה השנייה, ואם אכן כך הדבר, הקשר הוא ככל הנראה ל[[מרד בר כוכבא]].<ref>{{צ-ספר|מחבר=דביר רביב ונתנאל אלינסון|שם=המדריך למטייל בשומרון|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=|שנת הוצאה=2014}}</ref>
 
יש המבקשים לקשור מעשה זה עם סיפורו של [[יוסף בן מתתיהו]] בספרו "[[מלחמות היהודים]]"{{הערה|פרק י"ב אות ב}} על חייל רומי שמצא לא הרחק מ[[בית חורון]] [[ספר תורה]], קרע אותו לקרעים והשליכו לתוך האש. היהודים נזדעזעו מ[[חילול הקודש]] ודרשו מיד מהמשגיח הרומי בקיסריה להעניש את הפורע, {{ציטוטון|1=כי מוכנים הם למסור את נפשם מלראות תורת-אבות מחוללת באופן כזה}}.{{הערה|[[יוסף נדבה]], [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/nedava-1.htm גזרות על ספרים עבריים], [[מחניים (כתב עת)|מחניים]] ק"ו, תשכ"ו, באתר [[דעת (אתר אינטרנט)|דעת]]. ראו גם [http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=12477 שיעורו] של הרב [[אורי שרקי]] באתר [[מכון מאיר]] התומך בהשערה זו.}} השערה זו נתמכת בדברי דעת רבי אחא בירושלמי{{הערה|{{תלמוד ירושלמי|תענית|ד|ה}}}} הטוען כי מעשה השריפה אירע "במעברתא דלוד", שכן בית חורון שוכנת בדרך המעבר מ[[לוד]] ל[[ירושלים]]. אמנם, לדעת חכמים, המעשה אירע במקום אחר, "במעברתא דטרלוסה".
 
===העמדת פסל במקדש===