בני ברק – הבדלי גרסאות

 

בשכונת [[פרדס כץ]], בצפון-מערב מהעיר, הוקמה [[מעברה]] גדולה, שבה התגוררו בעיקר עולים יוצאי [[תימן]], [[פולין]] ו[[עיראק]]. שכונות נוספות הוקמו על ידי [[חסידות ויז'ניץ|חסידי ויז'ניץ]], בדרום העיר, בה מתגורר האדמו"ר מויז'ניץ, ושכונת [[נוה אחיעזר]] של [[פועלי אגודת ישראל]]. [[ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל|הסתדרות הכללית]] הקימה שכונות לחבריה בעיר, בהן "שיכון ההסתדרות". העיר הייתה מוקד חשוב לפעילות "העובד הדתי" – סיעה של פועלים דתיים בהסתדרות.

עם חגיגות הכרזתה כעיר ה-13 בישראל, במרץ 1950, הקיף שטח השיפוט של בני ברק 7,000 דונמים ומספר תושביה עמד על 12,100.{{הערה|{{מעריב||בני־ברק חוגגת היותה לעיר|19500319|5}}. {{מעריב||העיר הי"ג בישראל|19500322|25}}}}{{הערה|{{דבר||בני־ברק - העיר ה־13 בישראל|19500320|19}}}} בשנה זו עברו משרדי העירייה שהיו עד אז בבתים פרטיים ל[[בית עיריית בני ברק|בית העירייה החדש]] שהוקם בתוך הגן העירוני "בית ונחלה" ([[גן עקיבא גור]]) על מורדותיו הדרומיים של "[[הר שלום (בני ברק)|הר שלום]]".{{הערה|{{הצופה||עיריית בני-ברק חונכת ביתה|19510108|71}}}} תקציב העיר עמד על חצי מיליון [[לירה ישראלית|ל"י]].{{הערה|{{חרות||תקציב בני ברק חצי מיליון ל"י|19500630|120}}}}