קריית טבעון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: \1יישוב\2, ]] |
אין תקציר עריכה תגיות: חשד למילים בעייתיות שוחזרה nowiki עריכה חזותית |
||
שורה 30:
כביש חיפה-[[נצרת]] ([[כביש 75]]) חוצה את קריית טבעון; בצפונו טבעון (לשעבר), ובדרומו קריית עמל, אלרואי וקריית חרושת (לשעבר). גבולות קריית טבעון: במערב – קיבוץ [[שער העמקים]] וכביש ג'למי-מגידו; בדרום – שדות העמק ומושב [[כפר יהושע]]; במזרח – [[קיבוץ]] [[אלונים]] והמושב [[שדה יעקב]]; בצפון – היישובים [[בסמת טבעון]] ו[[נופית]].
בתחום קריית טבעון נמצא [[גן לאומי|הגן הלאומי]] ו[[אתר מורשת עולמי|אתר המורשת העולמי]] [[בית שערים]], מושב ה[[סנהדרין]] ומקום קבורתו של [[רבי יהודה הנשיא]], וכן פסלו של החלוץ הציוני [[אלכסנדר זייד]], שהתגורר במקום זה עם משפחתו, אך גם
טבעון הוא אחד היישובים הירוקים בישראל, 33% משטח היישוב מכוסה [[עצים עתיקים בארץ ישראל|עצים]], מה שהופך אותו ליישוב
== תולדות המקום ==
שורה 43:
גדול ה[[תנאים]] מהעיירה הוא [[רבי מאיר]], אשר נזכר כי קרא [[מגילת אסתר|מגילה]] ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] במקום: {{ציטוטון|מעשה ברבי מאיר שקראה '''בבית הכנסת בטבעין''' מיושב והיו בני הכנסת יושבין}}{{הערה|[[תוספתא]], מגילה, ב, ב.}}. כן נזכר כי כאשר רבי מאיר ישב בעיירה [[ערדסקין]] הסמוכה לטבעון (כיום ח'רבת קוסקוס, מצפון לטבעון) הורה בה לעניין [[עירוב תחומין]] של בני טבעון: {{ציטוטון|פעם אחת שבת רבי מאיר בערדיסקא ובא אדם אחד לפניו אמר לו רבי, '''עירבתי בבצלים לטיבעין''', והושיבו רבי מאיר בארבע אמות שלו}}{{הערה|[[תלמוד בבלי|בבלי]], [[מסכת עירובין|עירובין]], כ"ט ע"א, וכן [[תוספתא]], עירובין, פ"ו ה"ב.}}.
שם היישוב הקדום השתמר עד ימינו בשם החורבה הסמוכה ליישוב החדש, ח'רבת טַבְּעוּן, אשר נסקרה בידי חוקרי המאה ה-19, ובכלל זה במסגרת [[הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל|הקרן הבריטית לחקר מדינה ישראל]].
בתקופת [[האימפריה העות'מאנית|השלטון העות'מאני]], הוקמו במקום היישובים שייח' אבריק (בשטח [[גבעות זייד]]) וחארת'יה. אדמות אלו נרכשו על ידי [[קק"ל]] ובמקום התיישבו בשנת [[1924]] קבוצות של חסידים (נחלת יעקב, עבודת ישראל), אך לא הצליחו להאחז בקרקע, נטשו והקימו את [[כפר חסידים]]. משכשל ניסיון ההתיישבות של קבוצות חסידים אלו, עלו על אדמות שייח אבריק בשנת [[1926]] אנשי "קבוצת הרועים" והזמינו את [[אלכסנדר זייד]] עם רעייתו ציפורה להצטרף אליהם. הקבוצה עסקה ב[[כיבוש העבודה]] ושמירה במקום, במסגרת [[אגודת השומרים]]. על הלחימה העיקשת והנחישות להיאחז בקרקע, כתב [[אליעזר שמאלי]] את ה[[רומן]] "אנשי בראשית". אלכסנדר זייד נרצח ב-10 ביולי 1938 על ידי ערבים מקומיים מן ה[[מארב]], סמוך לקברות השומרים של היום.
שורה 90:
===קריית עמל===
אל מול מצב של חוסר תעסוקה, הגה [[דב פטישי]] ב-[[1936]] את רעיון השיכון העצמי של מחוסרי-עבודה וארגן קבוצה של בעלי מלאכה לבנות יחדיו בתים בזול{{הערה|{{דבר|דב פטישי|מפעל השיכון העצמי|19360603|40}}}}{{הערה|{{דבר||לקראת שיכון העצמי|19360701|134}}}}. הקבוצה הופנתה לגבעות [[חרתיה]] והקימה את היישוב "קריית עמל"{{הערה|{{דבר||שכונה ע"ש בילינסון|19361127|11}}}}. פטישי ביקש להקים 1,500 יחידות דיור{{הערה|{{דבר|דב פטישי|מפעל השיכון העצמי בחרתיה|19370617|37}}}}, אולם בשלב ראשון הוקמו 100 בתים{{הערה|{{דבר|דב פטישי|הבנין בקרית עמל|19380403|305}}}} ובשלב שני, בתחילת 1939 נוספו עוד 50 בתים{{הערה|{{דבר||שיכון מרחיב את קריית עמל|19390331|50}}}}. ליד כל בית
בתחום קריית עמל נמצא בית הקברות של [[אגודת השומרים]].
שורה 96:
===טבעון===
[[קובץ:Tivon-18.JPG|250px|ממוזער|מרכז טבעון באזור כיכר בן-גוריון]]
דב פטישי לא הסתפק בהקמת קריית עמל והמשיך להגות רעיונות התיישבות בקנה מידה גדול. ב-[[1940]] הוא פרסם את תוכניתו להקמת עיר-גנים בת 2,000 תושבים ב[[גבעות חרתיה]], [[שייח' אבריק]] ו[[קוסקוס – טבעוּן]]. לשם כך פנה ל[[קק"ל]] וזאת הפגישה אותו עם [[ליאופולד שן]] כדי לשתף פעולה בהקמת עיר הגנים עבור [[יהדות אנגליה|יהודי אנגליה]]. פטישי, בהזמנת שן, אף נסע בימי [[מלחמת העולם השנייה]] ל[[ממלכה המאוחדת]]{{הערה|{{על המשמר||60 בניינים נחנכו בקריית עמל|19450128|48}}}}, וארגן יחד עם שן כ־200 נרשמים ראשונים להקמת עיר הגנים שנקראה בשם בית שערים הצפונית שיועדו למכירה/להשכרה למחוסרי דיור
באוגוסט 1947 הוחלף שמה של השכונה ל'טבעון' בהמלצת [[יעקב אריכא]] מזכיר ועדת השמות של קק"ל{{הערה|''דבר'', 28 באוגוסט 1947}}.
שורה 104:
טבעון הוקמה בתוך חורש אלונים. המתיישבים בחלקם הגדול היו בעלי מקצועות חופשיים וזאת בניגוד לתושבי קריית-עמל אשר ברובם היו עובדי כפיים.
שמה של טבעון נישא כעיר הגנים היפה ביותר
===רמת טבעון===
{{ערך מורחב|שכונת רמת טבעון}}
[[קובץ:רחוב תמר קריית טבעון.jpeg|ממוזער|רחוב תמר
השכונה הרשמית הראשונה בקריית טבעון הוקמה החל משנות ה-90 ונמצאת בקצה הצפוני של היישוב, צפונית לרמת הדסה, בסמיכות
[[שכונת ===אלרואי===
[[קובץ:אבישי טייכר 184.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תחנת הרכבת אלרואי]]]]
[[קובץ:Alroy spring 006.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שכונת אלרואי]]
מקור השם: [[דוד אלרואי]] שעמד בראש תנועה משיחית ב[[כורדיסטן]], עיראק ופרס במחצית השנייה של ה[[המאה ה-12|מאה ה-12]]. היישוב נוסד בשנת [[1935]] על ידי תושבים שמקורם מכורדיסטן ומכאן שמו. התושבים היו יהודים כורדים שעלו ל[[ארץ ישראל|מדינה ישראל]] בשלהי המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20. הם היו מאוגדים בארגון בשם "ארגון הכורדים מסג'רה למושב עובדים" שבאו מ[[חיפה]], חלקם יוצאי [[קמישלי]] ([[סוריה]]), חלקם יוצאי קהילת [[נציבין]] שב[[טורקיה]]. חלק מהמשפחות הללו התגוררו בעבר בחוות סג'רה ומשם עברו לאילניה ועזבו{{הערה|{{nrg|דובי זכאי|הצימרים הכי טובים בישראל|087/796|30 במרץ 2010|55|2}}}}.
הקמת היישוב במיוחד ליוצאי כורדיסטן התקבלה לאחר מאבק שקיים "ארגון הכורדים בחיפה" מול המוסדות המיישבים. במסגרת המאבק, החליטו פעילי הארגון לעלות ל[[ירושלים]] ולקיים שביתת שבת במשרדי [[הקרן הקיימת לישראל]]. בעיצומה של השביתה הגיעו הדברים לכדי תגרת ידיים ואחדים מן השובתים נעצרו. הם הזעיקו לעזרתם את יוצאי כורדיסטן תושבי ירושלים, בני השכונות [[זיכרון יוסף]] ושערי רחמים ([[נחלאות]]) אשר עלו לבניין הקק"ל ודרשו בתוקף את שחרור העצורים. [[מנחם אוסישקין]], יו"ר הקק"ל, התערב ופנה למשטרה בבקשה לקיים הליך שיפוט מהיר. כל העצורים נקנסו בסך חצי לירה (הקנס שולם על ידי המוסדות המיישבים) ושוחררו בו בלילה. מספר ימים לאחר מכן התקבלה הודעה מהקק"ל, כי הוחלט להקים יישוב ליהודים הכורדים אנשי חיפה באדמות חרתיה, סמוך לטבעון. בני היישוב בנו במו ידיהם צריפים למגוריהם, ועיבדו לידם חלקות אדמה כמשקי עזר. כמו כן, עסקו בגידול [[צאן]] ו[[בקר]] ומשקי בית כגון גידול [[תרנגולת|תרגולות]] ו[[ברווז]]ים. עד מהרה נאלצו לחסל את גידולי הבקר, בשל חוסר ניסיון וחוסר הדרכה חקלאית והחלו לעבוד מחוץ ליישוב. תושבים רבים עבדו ב[[נשר מפעלי מלט ישראליים|בית חרושת "נשר"]] הסמוך.
שורה 152 ⟵ 154:
===חינוך פורמלי וחינוך משלים===
ביישוב 17 גני ילדים (טרום
תנועת [[הצופים העבריים]] ותנועת [[הנוער העובד והלומד]] הן תנועות הנוער הגדולות ביותר בקריית טבעון, ובהם חברים למעלה מ-720 ו-120 בני נוער, בהתאמה. בשאר התנועות (חילוניות ודתיות) חברים עוד כ-100 בני נוער. אחוז בני הנוער הפעילים בתנועות נוער הוא גבוה מאוד באופן יחסי.
'''מוסדות חינוך נוספים'''
* "[[אורנים - המכללה האקדמית לחינוך]]" - מכללה אקדמית לחינוך.
* "מכינת רבין" - [[מכינה קדם צבאית|מכינה קדם-צבאית]] היושבת בתוך [[מכללת אורנים]].
* [[בית הספר התיכון ע"ש חיים גרינברג]] - ש
* "[[כפר הנוער רמת הדסה|רמת הדסה]]" -
* "[[כפר תקווה]]" - כפר סגור לאוכלוסייה בעלת [[צרכים מיוחדים]], הכולל גם בית ספר ייעודי. תושבי הכפר משתלבים בחיי הקהילה הן באירועים ציבוריים והן בהעסקה.
===תרבות, פנאי וספורט===
שורה 167 ⟵ 170:
ביישוב [[בית קולנוע]], שתי [[בריכת שחיה|בריכות שחייה]] שבאחת מהן משחקת קבוצת הכדורמים של היישוב [[הפועל קריית טבעון (כדורמים)|הפועל קריית טבעון]] ומגרשי [[כדורגל]] ו[[כדורסל]]. [[קונסרבטוריון]] למוזיקה ובית ספר למחול פועלים ביישוב ומהווים חלק מרכזי בטקסים ממלכתיים שנערכים ביום העצמאות ובימי הזיכרון, בנוסף לרסיטלים שמתקיימים בחודשי הקיץ.
את היישוב מקיף מסלול נסיעה מסודר ל[[אופניים]], אשר סומן על ידי המועצה בשם "סובב טבעון"{{הערה|[http://www.eyarok.org.il/map_files/tivon.pdf "סובב טבעון"]}}. אורך המסלול כ-30 ק"מ. אחת לשנה מתקיים במסלול אירוע [[ספורט עממי]]. באירוע משתתפים כמאות רוכבים מרחבי
===קונסרבטוריון===
===פארקים ואנדרטאות ===
*הגן הלאומי והאתר הארכאולוגי "[[בית שערים]]" הגובל עם שכונת קריית עמל. בבית שערים מקיים היישוב מסורת של טקס קבלת התורה לכיתות ב'.
*.[[אנדרטת אלכסנדר זייד]], המנציחה את החלוץ הלוחם והציוני [[אלכסנדר זייד]] ואת פועלו (ממיקמי ארגון "[[השומר]]").[[אנדרטת יד לבנים לחללי קריית טבעון|'''אנדרטת יד לבנים לחללי קריית טבעון''']], תוכננה על-ידי [[יחיאל ערד]] ונחנכה בשנת [[1970]].
* [[רכבת העמק]] תחנת אלרואי - שיחזור של רכבת העמק ושל אחת מהתחנות העתיקות.
* [[מעיין אלרואי]] - גן מטופח עם מעיין מים במרכזו, הזורם אל נחל הקישון.
* [[הספרייה ומרכז ההנצחה קריית טבעון|'''הספרייה ומרכז ההנצחה קריית טבעון''']] - מבנה בו נמצאות גלריות, אולם קולנוע קטן, מרכז הנצחה ו[[הספרייה הציבורית של קריית טבעון|ספרייה]].
* מעיין [[עין חזין]].
== ערים תאומות ==
* {{עיר תאומה|קומפיין|צרפת|מתאריך=1988}}
* {{עיר תאומה|בראונשווייג|גרמניה}}
|