אנדרייאן ניקולאייב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
הרחבה |
||
שורה 14:
'''אנדרייאן גריגורייביץ' ניקולאייב''' (ב[[רוסית]]: '''Андриян Григорьевич Николаев ''') {{כ}} ([[5 בספטמבר]] [[1929]] - [[3 ביולי]] [[2004]]) טייס [[ברה"מ|סובייטי]], בן לעם ה[[צ'ובאשים|צ'ובאשי]], שהתפרסם כ[[קוסמונאוט]] הרביעי.
אנדרייאן ניקולאייב נולד בכפר שורשלי שב[[צ'ובשיה|רפובליקה האוטונומית הצ'ובאשית]] כאחד מששת ילדיה של [[משפחה|משפחת]] [[איכר|איכרים]].
Шуршăл
Шоршелы(
התחיל לימודים בבית ספר סניטרי אך עזב כדי להרשם לפי דוגמת אחיו איוואן, שהיה יערן, לבית הספר לתעשיית היערות באזור הולדתו, מרינסקי – פוסאד (סנטרבארי) . בהמשך נסע להיות לטכנאי יערן ב[[קרליה]] בין השנים [[1947- 1950]]. כשגוייס לצבא הסובייטי התקבל ליחידת נ. מ. ולאחר מכן בין אוגוסט 1951 -1954 לאקדמיה הצבאית של חיל האויר " פרונזה" , ב[[הרי טיאן – שאן]] שם סיים כקצין טיס . מאוחר יותר למד באקדמיה להנדסה אווירית ע"ש "נ. ז'וקובסקי אותה סיים בשנת [[1968]] . בין השנים [[ 1955]] – [[ 1960]] שרת בכמה יחידות שונות של חיל האוויר באזור מוסקבה.
במרץ [[1960]] נבחר לקבוצה הראשונה של [[טייס חלל|טייסי חלל]] במסגרת תכנית החלל הסובייטית. השתתף בשני פרויקטים עיקריים של טיסה בחלל: [[ווסטוק 3 ]] , ומאוחר יותר
[[סיוז 9 ]] . היה לטייס הראשון שבילה יותר מיממה בחלל.
ב [[ 11 באוגוסט|11 ]] – [[14 אוגוסט]] [[1962]] נשלח לחלל ב[[חללית]] "ווסטוק 3" ושהה בחלל יותר מ4 ימים תוך ביצוע 64 סיבובים מסביב לכדור הארץ. זאת היייתה גם טיסת החלל הראשונה שממנה שודרו תמונות בטלויזיה.
יום אחריו נשלחה גם החללית ווסטוק 4 מאוישת על ידי הקוסמונאוט פאבל פופוביץ'.
ימים אחדים אחרי חזרתם לארץ שניהם קיימו מסיבת עתנואים מפורסמת שבה השתתפו חמשת אלפים עיתונאים. החל משנת 1966 התחיל להתאמן במסגרת התכנית לטיסה לירח. כעבור 3 שנים ב [[1 ביוני|1]] – [[19 ביוני]] [[1970]] טס שנית בחלל כחבר בצוות של "סאיוז 9" יחד עם [[ויטלי סבסטיאנוב]]. בהזדמנות זו נשאר בחלל 18 יום, באותם הימים שיא להישארות בתנאי [[חוסר כוח משיכה]].
אחרי הנחיתה לכדור הארץ סבל מתשישות עם קושי בהליכה. מצב זה של קושי להסתגל בחזרה לתנאי כדור הארץ כונה "האפקט ניקולייב". מניעת אפקט שה הפכה ליעד חשוב בתכניות הבאות לאיוש תחנות חלל.
בשידוך שנכפה למטרה תעמולתית על ידי השליט הסובייטי ניקיטה חרושצ'וב נשא ניקולאייב ב[[מוסקבה]] ב[[3 בנובמבר]] [[1963]] לאשה את הקוסמונאוטית הראשונה [[ולנטינה טרשקובה]] . אחרי החתונה המתוקרשת בשם "החתונה הקוסמית", הזוג הטרי קיבל מפחתחות לדירת פאר בפרוספקט קוטוזובסקי היוקרתי . בשנת [[1964]] נולד לו בת ילנה, לימים רופאה. חיי הנישואין לא עלו יפה אך הזוג נפרד רשמית רק בשנת [[ 1982]].
ניקולאייב מילא תפקידים בכירים בתכנית החלל הסובייטית –בין השנים 1963 – 1968 ניהל את יחידת טייסי החלל ו בין [[1968]] – ספטמבר [[1992]] היה סגן מנהל המרכז לאימוני הקוסמונאוטים ע"ש [[יורי גגארין]] (משנת [[1974]] סגן - מנהל ראשון ).
ב [[22 בינואר]] [[1969]] קצין בשם ויקטור אילין ירה ב[[קרמלין]] על הרכב שבו נמצאו ניקולאייב , אשתו טרשקובה והעמיתים הקוסמונאוטים [[אלקסיי לאונוב]] ו[[גיורגי ברגובוי]] .
המתנקש חשב שיורה ברכבו של [[לאוניד ברז'נייב]], המנהיג דאז של המפלגה הקומניסטית הסובייטית.
נהג הרכב נהרג בעוד היושבים האחרים ניצלו. ניקולאייב עצמו נפצע קל מאוד בגבו.
היה חבר בסובייט העליון של ברית המועצות בקדנציות ב6 עד 11. כמו כן
בין השנים [[1990]]– [[1993]] נבחר ניקולאייב לחבר בפרלמנט הסובייטי החדש -
קונגרס נבחרי העם של ברה"מ שהפך ב1991 לקונגרס נבחרי העם של [
[[הפדרציה הרוסית]].
ניקולאייב הגיע לדרגת [[מייג'ור – ג'נרל]] , קיבל פעמיים את התואר גיבור ברית המועצות וכמו כן הוענקו לו העיטורים "לנין" ו"הכוכב האדום". כמו כן קיבל עיטורים גבוהים ביותר של [[מונגוליה]], [[בולגריה]] ו[[וייטנאם]] ומדליות של ארצות נוספות. היה אזרח כבוד של הרפובליקה הצ'ובאשית.
כמו כן מכתש על הירח נקרא ניקולאייב לכבודו.
קיבל בין השאר את הפרס ע"ש דניאל ופלורנס גוגנהיים. , את הפרס לנין בשנת 1981.
כמו כן היה חבר באקדמיה הבינלאומית לאסטרונאוטיקה.
בשנת 1999 כשמלאו לו 70 יוצר מותג חדש של וודקה על שמו.
הוא נפטר ב[[3 ביולי ]] [[2004]] מהתקף לב בזמן שהנחה ארוע ספורטיבי בעיר צ'בוקסרי, בירת מולדתו, צ'ובשיה. מיוזמת נשיא צ'ובשיה, ניקולאי פיודורוב, הקוסמונאוט, אחד האישים הבולטים של העם הצ'ובאשי, נקבר בטכס ממלכתי בכפרו שורשלי . זאת בניגוד לרצון בתו היחידה , ילנה מיורובה, תושבת מוסקבה, שביקשה שייטמן ב"עיירת הכוכבים" של הקוסמונאוטים בבירת רוסיה.
ב[[25 ביוני ]] [[2005 ]] נחנך על קברו של ניקולאייב קפלה בעלת גובה של 16 מ' , בטכס ממלכתי ודתי [[נצרות אורתודוכסית|נוצרי אותודוכסי]].
בשנת 2001 נחנך בכפר גם מוזיאון טיסות החלל המהווה כיום חלק מקופמלקס הכולל את הקפלה, את "דרך הקוסמונאוטים", בית הוריו של ניקולאייב ופארק ציבורי שנקרא על שמו .
אנדריאו ניקולאייב כתב שני ספרים ."חוזרים למסלול" , ו "הקוסמוס – דרך אינסופית" .
בשנת 1963 נישא לקוסמונאוטית [[ולנטינה טרשקובה]] וב-1982 התגרשו. מנישואין אלו נולדה בת בשם ילנה.
בדומה לכל הקוסמונאוטים בני זמנו, גם ניקולאייב היה [[טייס]]. הוא שוגר לחלל ב-[[11 באוגוסט]] [[1962]] בחללית "ווסטוק-3", במשימה זוגית עם [[פאבל פופוביץ']]. טיסתו ארכה 95 שעות.
| |||