המלחמות הסוריות – הבדלי גרסאות

|תוצאה=ניצחון סלווקיסלאוקי

'''המלחמות הקואלה-סוריות''' הםהן 6שש מלחמות בין [[בית סלאוקוס]] ל[[בית תלמי]] על השליטה ב[[קואלה סוריה]], שהתרחשושהתחוללו בין השנים [[275 לפני הספירהלפנה"ס]] ל-[[200 לפני הספירהלפנה"ס]].

לאחר מותו של [[אלכסנדר הגדול]], עברההתחלפה השליטה על [[קואלה סוריה]] מספרכמה ידייםפעמים ובסופו של דבר היא הייתה לנחלתו של [[בית תלמי]], מלכי [[מצרים התלמיית|מצרים]]. המלכים הסלאוקים טענו שהארץ הובטחה להם מכוח הסכמים שנכרתו בינם לתלמיים, אך למרות זאת התלמיים סירבו לוותר על הארץחבל ארץ זה. בעת היפרדות בתי סלאוקוס ו[[בית תלמי|תלמי]] בשנת [[301 לפנה"ס]], נותרו שטחי [[ארץ ישראל]] שאלה פתוחה. הארץ הייתה תחת שלטון בית תלמי, אולם הסלאוקים המשיכו לטעון לבעלות. כתוצאה מכך פרצו 6שש מלחמות בין הסלאוקים לתלמיים.

בשנת [[275 לפנה"ס]] הובילה השאלה על בעלות ארץ ישראל ל[[המלחמה הקואלה-סורית הראשונה|מלחמה הקואלה-סורית הראשונה]]. [[תלמי השני]] חדר לממלכה הסלוקיתהסלאוקית עד לצפון סוריה, אולם לאחר הניצחון של [[אנטיוכוס הראשון]] על הגאלטים, הוא הצליח לסלק את התלמים מצפון סוריה וליצבולייצב מחדש את שלטונו. המלחמה לא שנתהשינתה באופן מהותי את גבולות שתי הממלכות, למעט אולי שינויי בעלות על ערי גבול כמו [[דמשק]] ואזורי חוף באסיה הקטנה.

לאחר שב[[המלחמה הקואלה-סורית הראשונה|מלחמה הקואלה-סורית הראשונה]] לא נוצר שינוי מהותי בין [[האימפריה הסלאוקית]] ל[[מצרים התלמיית]], שיתף אנטיוכוס השני פעולה עם אנטיגונוס גונאטס מלך מוקדון, וכן עם עמים נוספים מאסיהמ[[אסיה הקטנה]] ומאיי [[הים האגאי]], כמו [[רודוס]], שרצו לבלום את ההתפשטות של הממלכה התלמית לאורך חופי אסיה הקטנה. ב[[המלחמה הקואלה-סורית השנייה|מלחמה הקואלה-סורית השנייה]] התרחשו רוב העימותים התרחשו בזירה הימית של הים האגאי. ביבשה, [[אנטיוכוס השני]], הצליח להעתיק את קו הגבול דרום לאזור בין בירות[[ביירות]] לצידוןל[[צידון]]. לבסוף, בשנת [[252 לפני הספירהלפנה"ס]] נחתם הסכם שלום, שבו [[בריניקה]], בתו של [[תלמי השני]], נישאה ל[[אנטיוכוס השני]]. הסכם זה לא החזיק מעמד בגלל מאבקי החצר ב[[האימפריה הסלאוקית|אימפריה הסלאוקית]]. [[אנטיוכוס השני]] מת במסתוריותבאופן מסתורי בזמן ביקור באחוזה של אשתו הראשונה, לאודקי. היא במהרה הכריזה על בנה [[סלווקוססלאוקוס השני]], למלך על אסיה הקטנה, וכןוהיא היא שיכנעשכנעה את אנשי החצר באנטיוכיהב[[אנטיוכיה]] להרוג את ברינקהבריניקה ואת בנה הקטן, ולהכתיר את בנה [[סלווקוססלאוקוס השני]] כמלך [[האימפריה הסלאוקית]], אירועים אלו הביעו לפרוץ [[המלחמה הקולאההקואלה-סורית השלישית]]

[[המלחמה הקואלה-סורית השלישית]] פרצה כש[[תלמי השלישי]] פלש לשטחי האימפריה הסלווקיתהסלאוקית, בזמן ש[[סלאוקוס השני]] היה באסיה הקטנה בכדי לבסס את שלטונו. תלמי השלישי פלש לצפון סוריה והשתלטתוהשתלט על אנטיוכיה הבירה. סלווקוססלאוקוס השני המליחהצליח לגרש את התלמיים מהבירה והאזור. אולם התלמיים הצליחו להחזיק בעיר הנמל סלוקיהסלאוקיה. בזמן העימות פרץ כלגל של מרידות במזרח האימפריה, הארצות ממזרח ליםל{{ה|ים הכספי}} התנתקו מהאיפריהמהאימפריה הסלווקיתהסלאוקית ועברו לשלטונם של הפרתיםה[[פרתים]]. סלווקוססלאוקוס השני הקדיש את כל מרצו לדכא את המרידות מזרחבמזרח.

בשנת 219 לפנה"ס, הכריז [[אנטיוכוס השלישי]] על מלחמה נוספת עם מצרים התלמיית. ההחלטה לפתוח במלחמה זו, המכונה "המלחמה הקואלה-הסורית הרביעית", נתגבשה לאחר שבחצר אנטיוכוס נוצר הרושם כי תלמי עומד מאחורי [[אכאיוס]], דודו של אנטיוכוס, אשר הכריז עצמו למלך על הטריטוריות של האימפריה הסלאוקית ב[[אסיה הקטנה]] (טורקיה של ימינו) ושאף להלחם באנטיוכוס על השליטה באימפריה.

אנטיוכוס שאף להחזיר לעצמו את השליטה בחלקים שאבדו לאימפריה מימי שלטונו של [[סלאוקוס הראשון]]. הוא ביקש לנצל את חולשתה של מצרים, שנבעה מאי שקט ציבורי ומבעיות בחילופי השלטון התלמיי.

אנטיוכוס כבש בחזרה את עיר הנמל [[סלאוקיה]] וכן ערים ב[[ארץ ישראל]] וב[[עבר הירדן]] המזרחי. במטרה למשוך זמן בו יוכלו המצרים לארגן צבא מתאים למאבק באנטיוכוס, הם החלו בדיוני סרק על הסכם בין הצדדים, תוך העמדת פנים כי בכוונתם להתפשר עם אנטיוכוס. בו בזמן אימנו המצרים כ-20,000 ילידים מצרים לשירות במערך ה[[פלנקס]] ב[[צבא תלמי]].

בקיץ 217 לפנה"ס, כאשר [[אנטיוכוס השלישי]] עוד היה עסוק בכיבושיו בארץ ישראל, נודע לו על צבאו של [[תלמי הרביעי]], המתעתד להלחם בו, והוא נזדרז לאסוף את צבאו והציבו מול צבאו של תלמי ב[[קרב רפיח]]. הקרב נערך ביום ה-[[22 ביוני]] [[217 לפנה"ס]], ליד העיר [[רפיח]], ובעקבותיו זכו המצרים לשוב ולשלוט על [[קואלה-סוריה]]. אנטיוכוס נחל מפלה קשה שגרמה לו לאבד את כל הישגיו עד כה, והוא נסוג צפונה ל[[לבנון]].

ב-[[205 לפנה"ס|205]]/[[204 לפנה"ס]] עלה [[תלמי החמישי]], והוא רק בן 5, על כיסא המלכות במצרים. עלייתו לוותה באי יציבות וה[[עוצר (שליט)|עוצר]] שהשתלט על הממלכה לא היה מוכשר לנהלה. [[אנטיוכוס השלישי]] מלך [[האימפריה הסלאוקית|הממלכה הסלאוקית]] ראה את חולשת השלטון במצרים כהזדמנות להתפשטות טריטוריאלית והוא כרת ברית סודית עם [[פיליפוס החמישי]] לחלוקת ממלכת תלמי מתוך כוונה לנצל את החולשה שלחולשת הנהגת מצרים כדי לכובשה ולחלקה בין שתי הממלכות.

בהתאם להסכם פלש אנטיוכוס ל[[קואלה-סוריה]] ופיליפוס פלש ל{{ה|האייםאיים הקיקלאדיים}} ולמספר ערים ב[[תראקיה]] שהיו כפופות לשלטון התלמיים. שריואנטיוכוס שלהצליח תלמי הבינולהביס את הסכנההכוחות הנשקפתהתלמיים לממלכהב[[קרב ושהםבניאס]] ליד מקורות [[נהר הירדן]] לאולהשתלט יוכלועל להודפהלבנון בכוחותוארץ עצמםישראל, לכןבנוסף הםהוא ביקשוכבש אתמספר עזרתהערים ב[[קיליקיה]] ו[[ליקיה]] שהיו כפופות למצרים. בתגובה פנו יועציו של תלמי בבקשת עזרה אל [[הרפובליקה הרומאית|רומאים]] שנענתהואלו לבקשת העזרה וששלחהשיגרו משלחת בראשותבראשותו של [[מרקוס אמיליוס לפידוס (קונסול 187 לפנה"ס)|מרקוס אמיליוס לפידוס]] למצריםוהוא דרש הפסקה של המלחמה.

התבוסה הצבאית בשערי מצרים ובריחתו הביאו להתמרמרות אדירה באלכסנדריהב[[אלכסנדריה]]. משראו שמלכם החוקי נטש אותם לחסדי הפולש הכתירו למלך את אחיו הצעיר, לימים המלך [[תלמי השמיני]], שהיה בן 12 או 13 בעת האירוע. הם כינוהו אאוגרטס, על שמו של [[תלמי השלישי]], שנחל הצלחות רבות ב[[מלחמה הקואלה-סורית השלישית]] נגד הסלאוקים. האמצעים האלה לא עזרו למצרים כי אנטיוכוס הציג עצמו כמי שתומך בשליט החוקי על פני האוזורפטור.

תכניותיו של אנטיוכוס לא עלו יפה. תלמי השישי שלח משלחת לאלכסנדריה והגיע להסכם שלפיו שלט בשיתוףבמשותף עם תלמי השמיני. בשנת 168 הנחית אנטיוכוס צבא ב[[קפריסין]], שהייתה בשליטת התלמיים וכבש אותה. כמו כן, פלש בפעם השנייה למצרים. המצרים ניסו לגייס צבא נוסף ואף נעשה ניסיון לגייס 1,200 [[שכיר חרב|שכירי חרב]] ביוון. המצרים לא יצאו לקרב נגדו, אלא הסתפקו בשיחות דיפלומטיות. אנטיוכוס, שחש שידו על העליונה הציב אולטימטום ודרש לקבל את קפריסין ואת פלוסיום, שכבר היו תחת שלטון כוחות הכיבוש שלו. משפקע זמן האולטימטום והמצרים לא נענו לדרישותיו, פקד אנטיוכוס על חייליו להתקדם לתוך מצרים.