המלחמות הסוריות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ מעט הגהה וקישורים |
|||
שורה 9:
|קרב אחרי=
|מקום=[[קואלה סוריה]],
|תוצאה=ניצחון
|טריטוריות=כיבוש [[קואלה סוריה]] בידי [[האימפריה הסלאוקית]]
|עילה=
שורה 24:
}}
'''המלחמות הקואלה-סוריות'''
==רקע==
לאחר מותו של [[אלכסנדר הגדול]],
==המלחמה הקואלה-סורית הראשונה==
{{הפניה לערך מורחב|המלחמה הקואלה-סורית הראשונה}}
בשנת [[275 לפנה"ס]] הובילה השאלה על בעלות ארץ ישראל ל[[המלחמה הקואלה-סורית הראשונה|מלחמה הקואלה-סורית הראשונה]]. [[תלמי השני]] חדר לממלכה
==המלחמה הקואלה-סורית השניה==
{{הפניה לערך מורחב|המלחמה הקואלה-סורית השניה}}
לאחר שב[[המלחמה הקואלה-סורית הראשונה|מלחמה הקואלה-סורית הראשונה]] לא נוצר שינוי מהותי בין [[האימפריה הסלאוקית]] ל[[מצרים התלמיית]], שיתף אנטיוכוס השני פעולה עם אנטיגונוס גונאטס מלך מוקדון, וכן עם עמים נוספים
==המלחמה הקואלה-סורית השלישית==
{{הפניה לערך מורחב|המלחמה הקואלה-סורית השלישית}}
[[המלחמה הקואלה-סורית השלישית]] פרצה כש[[תלמי השלישי]] פלש לשטחי האימפריה
==המלחמה הקואלה-סורית הרביעית==
{{הפניה לערך מורחב|המלחמה הקואלה-סורית הרביעית}}
בשנת 219 לפנה"ס, הכריז [[אנטיוכוס השלישי]] על מלחמה נוספת עם מצרים התלמיית. ההחלטה לפתוח במלחמה זו, המכונה "המלחמה הקואלה-הסורית הרביעית", נתגבשה לאחר שבחצר אנטיוכוס נוצר הרושם כי תלמי עומד מאחורי [[אכאיוס]], דודו של אנטיוכוס, אשר הכריז עצמו למלך על הטריטוריות של האימפריה הסלאוקית ב[[אסיה הקטנה]] (טורקיה של ימינו) ושאף להלחם באנטיוכוס על השליטה באימפריה.
אנטיוכוס שאף להחזיר לעצמו את השליטה בחלקים שאבדו לאימפריה מימי שלטונו של [[סלאוקוס הראשון]]. הוא ביקש לנצל את חולשתה של מצרים, שנבעה מאי שקט ציבורי ומבעיות בחילופי השלטון התלמיי.
===מסע כיבושים===
אנטיוכוס כבש בחזרה את עיר הנמל [[סלאוקיה]] וכן ערים ב[[ארץ ישראל]] וב[[עבר הירדן]] המזרחי. במטרה למשוך זמן בו יוכלו המצרים לארגן צבא מתאים למאבק באנטיוכוס, הם החלו בדיוני סרק על הסכם בין הצדדים, תוך העמדת פנים כי בכוונתם להתפשר עם אנטיוכוס. בו בזמן אימנו המצרים כ-20,000 ילידים מצרים לשירות במערך ה[[פלנקס]] ב[[צבא תלמי]].
===קרב רפיח===
{{הפניה לערך מורחב|קרב רפיח}}
בקיץ 217 לפנה"ס, כאשר [[אנטיוכוס השלישי]] עוד היה עסוק בכיבושיו בארץ ישראל, נודע לו על צבאו של [[תלמי הרביעי]], המתעתד להלחם בו, והוא נזדרז לאסוף את צבאו והציבו מול צבאו של תלמי ב[[קרב רפיח]]. הקרב נערך ביום ה-[[22 ביוני]] [[217 לפנה"ס]], ליד העיר [[רפיח]], ובעקבותיו זכו המצרים לשוב ולשלוט על [[קואלה-סוריה]]. אנטיוכוס נחל מפלה קשה שגרמה לו לאבד את כל הישגיו עד כה, והוא נסוג צפונה ל[[לבנון]].
==המלחמה הקואלה-סורית החמישית==
{{הפניה לערך מורחב|[[המלחמה הקואלה-סורית החמישית]]}}
{{הפניה לערך מורחב|קרב בניאס}}▼
ב-[[205 לפנה"ס|205]]/[[204 לפנה"ס]] עלה [[תלמי החמישי]], והוא רק בן 5, על כיסא המלכות במצרים. עלייתו לוותה באי יציבות וה[[עוצר (שליט)|עוצר]] שהשתלט על הממלכה לא היה מוכשר לנהלה. [[אנטיוכוס השלישי]] מלך [[האימפריה הסלאוקית|הממלכה הסלאוקית]] ראה את חולשת השלטון במצרים כהזדמנות להתפשטות טריטוריאלית והוא כרת ברית סודית עם [[פיליפוס החמישי]] לחלוקת ממלכת תלמי מתוך כוונה לנצל את
בהתאם להסכם פלש אנטיוכוס ל[[קואלה-סוריה]] ופיליפוס פלש ל{{ה|
▲{{הפניה לערך מורחב|קרב בניאס}}
▲אנטיוכוס הצליח להביס את הכוחות התלמיים ב[[קרב בניאס]] ליד מקורות [[נהר הירדן]] ולהשתלט על לבנון וארץ ישראל, בנוסף הוא כבש מספר ערים ב[[קיליקיה]] ו[[ליקיה]] שהיו כפופות למצרים. בתגובה פנו יועציו של תלמי בבקשת עזרה מהרומאים ואלו שיגרו משלחת בראשותו של [[מרקוס אמיליוס לפידוס (קונסול 187 לפנה"ס)|מרקוס אמיליוס לפידוס]] והוא דרש הפסקה של המלחמה. כתוצאה מחששו מהתערבות רומאית הגיע אנטיוכוס להסכם שלום עם תלמי בשנת 199 לפנה"ס. לפי הסכם השלום תלמי יתחתן עם קלאופטרה בת אנטיוכוס וכחלק מהסדר הנישואים יקבל את ארץ ישראל ולבנון כ[[נדוניה]] מצד אבי הכלה. הנישואים נערכו בשנת 193 לפנה"ס, אולם בסופו של דבר אנטיוכוס לא עמד בהסכם וסירב להחזיר את השטחים למצרים.
==המלחמה הקואלה-סורית השישית==
שורה 87 ⟵ 86:
המצרים לא המתינו לסיום תפקידה של המשלחת הדיפלומטית שלהם ופלשו לקואלה-סוריה. אנטיוכוס שציפה את ההתפתחות יצא לקראת המצרים בראש צבא גדול. הצבאות נפגשו ליד [[פלוסיום]], עיר ב[[ה|דלתה של הנילוס]] על גבולה המזרחי של מצרים. [[קרב פלוסיום]] (169 לפנה"ס) הסתיים בתבוסה מוחצת לצבא המצרי. המבצר עמד עדיין בדרכו של אנטיוכוס, אך היה ברור שמצב זה לא ימשך זמן רב. בהלה אחזה את החצר המצרית והמלך הצעיר [[תלמי השישי]] הועלה על ספינה כדי לחמוק מהאויב הסלאוקי. למרות ניסיון הבריחה, לכד הצי הסלאוקי את הספינה ותלמי נפל בידיו של אנטיוכוס.
התבוסה הצבאית בשערי מצרים ובריחתו הביאו להתמרמרות אדירה
המצודה החזקה של פלוסיום עדיין עמדה בדרכו של הצבא הסלאוקי הפולש. במקום להטיל עליה מצור או להסתער על חומותיה, בחר אנטיוכוס בדרך עקיפה לכבוש את העיר המבוצרת. אנטיוכוס ניצל את המצב העדין הזה בעיר ונכנס אליה בעורמה. עם נפילת פלוסיום כבש אנטיוכוס את מצרים והטיל מצור על [[אלכסנדריה]]. המצרים שלחו משלחת לרומא בתקווה שזאת תתערב לטובתם בסכסוך. למרות המצור והתנאים הקשים, העיר החזיקה מעמד ואנטיוכוס נאלץ לחזור. כמו כן, משלחת רומית בראשות של [[גאיוס פופיליוס לינאס]], שהייתה באלכסנדריה ביקשה ממנו לא לכבוש את העיר. אנטיוכוס השאיר חיל מצב חזק בפלוסיום, השאיר את תלמי השישי כשליט-בובה, ויצא את גבולות מצרים עוד באותה השנה.
תכניותיו של אנטיוכוס לא עלו יפה. תלמי השישי שלח משלחת לאלכסנדריה והגיע להסכם שלפיו שלט
הרומאים לא רצו לעמוד מנגד כשאנטיוכוס מבסס מחדש את העוצמה הסלאוקית. הסיום המוצלח של המלחמה המקדונית השלישית שחרר מכוחות רומים רבים ו[[גאיוס פופיליוס לינאס]], ראש המשלחת שביקרה בשנה שעברה באלכסנדריה, שהה באי [[דלוס]] ב[[הים האיגאי|ים האגאי]]. משנודע לו על ההתפתחויות במצרים הפליג מיד דרומה ופגש את אנטיוכוס בדרכו לאלכסנדריה במקום שנקרא אלאוסיס. הוא הצליח לכפות על אנטיוכוס להתפנות ממצרים בפקודת הסנאט הרומי. אנטיוכוס שלא רצה להסתכן בעימות ישיר עם רומא נאלץ להיכנע. הרומאים לא הסתפקו בנסיגתו של אנטיוכוס ממצרים, אלא אף דאגו להחזיר את קפריסין לידי התלמיים.
|