סבישטוב – הבדלי גרסאות

|אוכלוסייה=3635,951622

|שנת אוכלוסייה=20092010

'''סְבִישטוֹב''' (מ[[בולגרית]]: '''Свищов‏''') היא [[עיר נמל]] בצפון [[בולגריה]], בשטח [[מחוז וליקו טרנובו]], השוכנת על גדות [[נהר הדנובה]],. והיא העיר השלישיתהיא השנייה בגודלה במחוז בגודל האוכלוסייה. [[נמל]]ה של העירסבישטוב הוא הנמל הדרומי ביותר בבולגריה לאורך הדנובה. העיר ממוקמת 237 ק"מקילומטרים צפונית-מזרחית ל[[עיר בירה|בירה]] [[סופיה]], 51 ק"מקילומטרים דרומית-מזרחית ל[[ניקופול (בולגריה)|ניקופול]], 97 ק"מקילומטרים דרומית-מערבית ל[[רוסה]] ו-76 ק"מקילומטרים צפונית-מזרחית ל[[פלבן]]{{הערה|[http://www.guide-bulgaria.com/NC/Veliko_Turnovo/Svishtov/Svishtov, "העיר סבישטוב"], באתרguide-bulgaria {{שפת קישור|שפה=אנגלית}}.}}. שמה של העיר [[אטימולוגיה|נגזר]] מהמונח הבולגרי "סְבֶשְט", שפירושו [[נר]] וזאת בהתייחס ל[[מגדלור]] שהיה קיים בשעתו בעיר.

באזור העיר נתגלו שרידים ארכאולוגיים מ[[תקופת האבן החדשה]], עידןובהמשך מתקופת [[תראקיה#היסטוריה|הממלכה התראקית]]. השטח נכבש על ידי [[האימפריה הרומית המערבית]] ב{{ה|מאה ה-1}}, ובמקום שבו שוכנת העיר המודרנית הוקמה [[מצודה]] בשם "נובֶה", כחלק משרשרת מצודות שהקימו הרומאים לאורך הדנובה{{הערה|שם=קרן|קרן צבי, [http://www.thebulgarianjews.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/BulgJewsHeb.pdf "יהודי בולגריה, מבוא היסטורי קצר"], באתר "כולנו בולגרים", אתר הבית של יהודי בולגריה {{PDF}}.}}. בהמשך עבר האזור לחזקת [[האימפריה הביזאנטית]]. היישוב נחרב ב{{ה|מאה ה-7}}, והוא מתועד שוב, בשם '''סיסטובו''', רק בכתבים עות'מאניים מן מ[[המאה ה-15]]. העיר הפכה לעיר הנמל המרכזית של צפון בולגריה ונותרה במעמד זה עד אמצע [[המאה ה-19]], עת הוקם הנמל בעיר [[רוסה]]. בעיר נחתם באוגוסט [[1791]] נחתם בסבישטוב, "חוזה סיסטובה", אשר סיים את [[המלחמה העות'מאנית-אוסטרית (1787-1791)]] וקבע את הגבולות בין שתי הישויות. בשנת ב-[[1810]] נכבשה העיר בידי כוחות [[האימפריה הרוסית]], הועלתה באש ונחרבה עד היסוד; פעולות השיקום והחזרת נמשכוהנמל 25לפעילות שנה,מלאה עדנמשכו לחזרתה25 שלשנים. העירביולי והנמל לפעילות מלאה.[[1877]], במהלך [[המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877-1878)]] חצה צבא הדנובה של [[האימפריה הרוסית]] את נהר הדנובה בסמוך לעיר, והיא הייתה העיר הראשונה בבולגריה ששוחררה מעול העות'מאנים, ביולי [[1877]]{{הערה| Bruce Menning, '''Bayonets before Bullets: The Imperial Russian Army, 1861–1914''', Indiana University Press, 2000, page 57.}}. ב-[[4 במרץ]] [[1977]] אירעה רעידת אדמה חזקה באזור רומניה, וגם העיר סבישטוב ספגה נזקי תשתית רבים וכ-100 הרוגים.

בעיראוכלוסיית 36,951העיר תושבים, והיא מצויהמצוייה במגמת קיטון (ילודהמתונה, לעומתבשל קצב [[תמותה)]] העולה על שיעור ה[[ילודה]] וכן במגמתבשל [[הגירה]] שלילית. מרבית התושבים הם בני הדת ה[[נצרות אורתודוקסית|נוצרית אורתודוקסית]].

שטח הרשות המקומית נחלק ל-84.4% אחוזים של קרקע [[חקלאות|חקלאית]], 6.3% אחוזים של שטחי מגורים, 6% אחוזים של תשתיות תחבורתיות, 4% אחוזים של אזורים מכוסי מים ו-0.6% אחוזים של [[מכרה|מכרות]]. הגידולים הנפוצים הינם [[תבואה]], [[ירקות]], [[ענבים]] ו[[סלק סוכר]]. תעשיית המזון מהווה כ-50% אחוזים מ[[תוצר מקומי גולמי|התוצר המקומי הגולמי]] של הרשות המקומית{{הערה|[http://www.svishtov.bg/en/economy.php "כלכלת העיר סבישטוב "], באתר הרשות המקומית סבישטוב {{שפת קישור|שפה=אנגלית}}.}}. במרוצת שלטונו של [[פרדיננד הראשון, מלך בולגריה|פרדיננד הראשון]] עברה בולגריה תהליך [[מודרניזציה]] שכלל מיכון ו[[תיעוש]], ובאזור העיר הוקמו מפעלי [[טקסטיל]], אשר נתמכו בגידולי [[כותנה]] שהושקו במי הדנובה. כמו כן הוקמו במקום מפעלים ל[[עיבוד מזון]]{{הערה|שם=קרן}}.

באמצע [[המאה ה-18]] נוסדה בעיר קהילת [[פליט]]ים [[יהודים]] קטנה, במקביל לנסיגת כוחה של [[האימפריה העות'מאנית]] והפיכתו של אזור צפון בולגריה לזירת קרב מול [[ממלכת הבסבורג]] ובהמשך [[האימפריה האוסטרית]]. הצי הוונציאני הגביל את המסחר העות'מאני ב{{ה|ים התיכון}} ופגע בכלכלתם של [[יהודי בולגריה]], שרבים מהם היו [[סוחר]]ים. כך עלתה חשיבותן של ערי הנמל לאורך הדנובה, ומשפחות סוחרים יהודים [[הגירה|היגרו]] לעיר סבישטוב מ[[וידין|ווידין]] ומ[[ניקופול (בולגריה)|ניקופול]] והקימו קהילה קטנה{{הערה|קשלס, חיים, '''דורות הראשונים''', בתוך אנציקלופדיה של גלויות-יהדות בולגריה, ירושלים: 1967, עמ' 49.}}. ה[[קונסול דיפלומטי|קונסול]] האוסטרי לעיר [[רוסצ'וק]], אשר ביקר בסבישטוב בשנת ב-[[1852]], ציין כי בעיר ישנם 75 יהודים, בני [[יהדות ספרד]]{{הערה|קשלס, חיים, דורות הראשונים, עמוד 155.}}.

כאמור, סבישטוב הייתה העיר הראשונה שכבשו הרוסים עם חציית הדנובה בראשית המלחמה העות'מאנית-רוסית; בני הקהילה היהודית הותקפו על ידי האוכלוסייה המקומית הנוצרית והחיילים הרוסים, ולמעשה נטשו לחלוטין את העיר בראשית [[1878]]. היהודים חזרו להתיישב בעיר בעידן ה[[סובלנות|פתיחות]] היחסית של [[אלכסנדר בטנברג, נסיך בולגריה|הנסיך בטנברג]], וייסדו קהילה עם מוסדות חינוך ותרבות משלה ובכלל זה להקת תיאטרון של תלמידי בית הספר היהודי בעיר{{הערה|אלברט, מיכאל, ''' היהודים באמנות''', בתוך: אנצקלופדיה של גלויות, יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמוד 759.}}. מסמכי ממשל בולגריים משנת מ-[[1894]] מתעדים ביקור מפקחים מטעם משרד החינוך הבולגרי בבית הספר היהודי היסודי בעיר {{הערה|קשלס, חיים, דורות הראשונים, עמוד 76.}}. ההתעוררות ה[[ציונות|ציונית]] של יהודי בולגריה לא פסחה על קהילת סבישטוב, ובשנת [[1898]] פעל בעיר ארגון ציוני {{הערה|קשלם חיים, דורות הראשונים, עמוד 136.}}.