עיר המתים (קהיר) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 5:
מתחם בית הקברות מוקף חומה ומצויים בו קברים מ{{ה|מאה ה-14}} ועד היום.{{הערה|שם=הארץ}} במשך מאות שנים התגוררו בבית הקברות אנשים מדלת העם שלא יכלו לרכוש מגורים רגילים בעיר, פושעים נמלטים או פליטים. אולם מאז [[שנות ה-50 של המאה ה-20]] גדלה מאוד אוכלוסיית בית הקברות בעקבות תהליכי ה[[עיור]] המואצים שעברו על קהיר בתקופת שלטונו של [[גמאל עבד אל נאצר]]. על פי מחקר של [[הבנק העולמי]] משנת [[1990]] התגוררו במקום למעלה ממיליון בני אדם.{{הערה|און וינקלר, '''דמוגרפיה פוליטית במדינות ערב במאה ה-20''', האוניברסיטה הפתוחה, תשס"ט 2008, עמ' 120}}
תושבי "עיר המתים" חיים במאוזוליאומים המפוארים ובמבנים שהוקמו לצד הקברים. חלקם משלמים דמי שכירות מועטים למשפחות המשכירות את מתחם הקבר של קרוביהם. השבילים הצרים בין הקברים מונעים כניסה של כלי רכב לבית הקברות. ברוב המאוזוליאומים קיימים [[באר]]ות מים
בצפון המתחם הוקם בית קברות לחללי מלחמת [[ששת הימים]] ו[[מלחמת יום הכיפורים]].{{הערה|שם=הארץ|1={{הארץ|מארק מקינון|מתים לחיות|1028292}} {{ש}}יהודה בלנגה, "הילודים למות והמתים להחיות" (אבות ד:כב') - "עיר המתים" בקאהיר, בתוך: [http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/8038A39F-A206-4687-AD83-A4054892D175/98710/orient8.pdf אוריינט אקספרס - גיליון 8 - מנחם אב תשס"ט, יולי 2009], אוניברסיטת בר אילן. {{PDF}} ([http://www.orient-express.co.il/?p=147 מהדורת אינטרנט])}} ==הערות שוליים==
| |||