מרדוניוס – הבדלי גרסאות

באביב שנת [[500 לפנה"ס|492 לפנה"ס]], שנתיים לאחר דיכוי [[המרד האיוני]], נשלח מרדוניוס עם צבא וצי גדולים להרחיב את גבולות הממלכה אל מעבר ל[[הלספונטוס]], אל אדמת אירופה. מסע המלחמה, שהתנהל ביבשה ובים כאחד, כוון לכאורה להענשת [[אתונה העתיקה|אתונה]] ו[[ארטריה]] על תמיכתן הפעילה במרד, אך למעשה נועד לכיבושה מחדש של [[תראקיה]] ולשעבודה של [[מקדוניה היוונית|מקדוניה]] למלך הפרסי. לאחר כיבוש האי [[תאסוס]] המשיך הצי את דרכו לאורך חופו הצפוני של [[הים האגאי]]. סמוך לחצי האי [[הר אתוס|אתוס]] פרצה סערה עזה, בה טבעו כ-300 אוניות ועימן ירדו למצולות כ-20,000 איש. וכאילו לא די בכך, צבא היבשה, שנמצא אותו זמן במקדוניה, הוכה מכה קשה בהתקפה לילית של ה[[בריגים]], אחדשבט משבטיממוצא התראקיםפריגי שהיגר למקדוניה, ומרדוניוס עצמו נפצע בה. בשל האבידות הרבות בצבא ובצי החליט מרדוניוס לסיים את המסע ולשוב לאסיה הקטנה, אך לא לפני שהכניע את הבריגים וכבש את ארצם. בעקבות הכישלון הודח מרדוניוס על ידי דריווש, ומלאכת הענישה של אתונה וארטריה הופקדה בידי [[דאטיס]] ו[[ארטאפרנס]].<ref>שם, ספר ו, 43-45, 94.</ref>