מַרְדוֹנְיוֹסיוונית: Μαρδόνιος, בלטינית: Mardonius; נהרג ב-479 לפנה"ס) היה מצביא פרסי, אחיינו וחתנו של דריווש מלך פרס. הוא נטל חלק חשוב במסעות המלחמה של דריווש וחשיארש הראשון ליוון בתחילת המאה ה-5 לפנה"ס.

מרדוניוס
Μαρδόνιος
לידה המאה ה־6 לפנה״ס עריכת הנתון בוויקינתונים
נהרג 479 לפנה״ס
פלטאיה, יוון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה האחמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג ארטזוסטרה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מוצאו ומעמדו

עריכה

אביו של מרדוניוס, גובריאס, היה אציל פרסי שסייע לדריווש להפיל את סְמֶרְדִיס המַאג ולתפוס תחתיו את כס המלוכה. הברית בין המלך החדש וידידו הודקה בנישואים דיפלומטיים. דריווש נשא לאישה את בתו של גובריאס, ואילו גובריאס התחתן עם אחות דריווש. מרדוניוס, בנו של גובריאס, נישא לימים לארטזוסטרה בת דריווש, וכך נעשה לחתנו של המלך.[1]

מסע המלחמה לתראקיה ומקדוניה, 492 לפנה"ס

עריכה

באביב שנת 492 לפנה"ס, שנתיים לאחר דיכוי המרד האיוני, נשלח מרדוניוס עם צבא וצי גדולים להרחיב את גבולות הממלכה אל מעבר להלספונטוס, אל אדמת אירופה. מסע המלחמה, שהתנהל ביבשה ובים כאחד, כוון לכאורה להענשת אתונה וארטריה על תמיכתן הפעילה במרד, אך למעשה נועד לכיבושה מחדש של תראקיה ולשעבודה של מקדוניה למלך הפרסי. לאחר כיבוש האי תאסוס המשיך הצי את דרכו לאורך חופו הצפוני של הים האגאי. סמוך לחצי האי אתוס פרצה סערה עזה, בה טבעו כ-300 אוניות ועימן ירדו למצולות כ-20,000 איש. וכאילו לא די בכך, צבא היבשה, שנמצא אותו זמן במקדוניה, הוכה מכה קשה בהתקפה לילית של הבריגים, אחד משבטי התראקים, ומרדוניוס עצמו נפצע בה. בשל האבדות הרבות בצבא ובצי החליט מרדוניוס לסיים את המסע ולשוב לאסיה הקטנה, אך לא לפני שהכניע את הבריגים וכבש את ארצם. בעקבות הכישלון הודח מרדוניוס על ידי דריווש, ומלאכת הענישה של אתונה וארטריה הופקדה בידי דאטיס וארטאפרנס.[2]

מסע המלחמה של קסרקסס, 480 לפנה"ס

עריכה

עם מות דריווש ועלייתו לכס של קסרקסס, נעשה מרדוניוס ראש המצדדים בחידוש המלחמה על אתונה בפרט ויוון בכלל. הרודוטוס מספר, כי הצליח לשכנע את המלך בצורך למחוק את חרפת התבוסה שנחלו דאטיס וארטאפרנס בקרב מרתון (490 לפנה"ס) ובתועלת שתצמח לו אם יוסיף את יוון אל נחלות ממלכתו. הוא מוסיף, כי לא נעלמה מעיניו של מרדוניוס גם טובתו האישית, מאחר שהיה בכיר אנשי המלך ושאף להתמנות למושלה של יוון הכבושה.[3]

מרדוניוס מוזכר ראשון ברשימת ששת המצביאים הראשיים של הצבא הפרסי שפלש ליוון. בעקבות המפלה בקרב הימי ליד סלמיס, הסיג קסרקסס את ציו וחלק מצבאו אל אסיה הקטנה. מרדוניוס נותר לחרוף בתראקיה, עם יתרת הצבא, כדי לפלוש אל הפלופונסוס לכשתתחדש עונת הלחימה. נסיונותיו הדיפלומטיים לנתק את אתונה מן הברית ההלנית לא צלחו, ובקיץ 479 פלש עם צבאו לאטיקה. האתונאים, שאדמתם נכבשה שנית על ידי הפרסים אך הקדימו למצוא מקלט באי סלמיס, דחו שוב את הצעותיו, ויחד עם שאר חברי הברית ההלנית התכוננו לקרב נוסף. המערכה הוכרעה בקרב פלטאיה. תבוסת הצבא הפרסי מיד הספרטנים והפלופונסים בפיקוד פאוסניאס הייתה שלמה, ומרדוניוס עצמו נהרג בקרב.[4]

מקורות

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  • כתבי הירודוטוס. מתורגמים מיוונית עם מבוא והערות מאת ד"ר אלכסנדר שור. ירושלים, ראובן מס, תרצ"ה. העתק דיגיטלי באתר "דעת".
  • מרדוניוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
  • "Mardonius" in: Livius.org.
  • Herodotus. Translated by A.D. Godley. The Loeb Classical Library. Cambridge (MA), Harvard University Press, and London, William Heinemann, 1922 (reprinted 1971). Digitized copy in: Perseus Digital Library.
  • s.v. "Mardonius" in: Smith, W. (editor), A Dictionary of Greek and Roman Biography and Mythology, 1867. Digitized copy in: Perseus.

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ הרודוטוס, ספר ו, 43.
  2. ^ הרודוטוס, ספר ו, 43-45, 94.
  3. ^ הרודוטוס, ספר ז, 5, 6, 9.
  4. ^ הרודוטוס, ספר ז, 82; ספר ח, 100-102, 113, 136-144; ספר ט, 1-63.