מרגמה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הפניה לדף שיחת משתמש:חכם חנוכה |
מ שוחזר מעריכות של 109.160.253.47 (שיחה) לעריכה האחרונה של OreL.D |
||
שורה 1:
[[תמונה:Soldier firing M224 60mm mortar.jpg|ממוזער|שמאל|200px|חייל טוען מרגמה 60 מ"מ]]
'''מרגמה''' היא [[:קטגוריה:כלי ירייה|כלי ירייה]] [[ארטילריה|ארטילרי]] פשוט, המורכב מ[[קנה (נשק)|קנה]] מתכתי המחובר למשטח (סדן שבדרך כלל מונח על האדמה, או מותקן ב[[רק"ם|רכב קרבי משוריין]]) ואשר יורה פצצות במסלול תלול בלבד, בניגוד ל[[תותח|תותחי הוביצר]], [[טנק|טנקים]], או רימוני רובה למיניהם.
==מבוא==
===מאפייני המרגמה===
המרגמה נחשבת לנשק אמין הניתן לפריסה ולקיפול מהירים, ושאינו דורש משאבים מיוחדים מהכוח המסתייע (למעט קצין מטווח). התרחבות השימוש ב-[[GPS]] ובמחשבי ירי הפכה את המרגמה הפלוגתית לנשק מדויק לא פחות מארטילריית [[תותח|תותחים]]<!-- מרגמה? נשק מדויק?-->, תוך שהיא משמרת את מאפייני היסוד של המרגמה: ירי תלול מסלול, פשטות הפעלה, [[תחמושת]] זולה ומשך הכשרה קצר של מפעיליה.
===סיווג===
* המרגמות מתחלקות לשלושה סוגים עקריים: קלות, בינוניות וכבדות.
ניתן גם לחלק אותן חלוקת משנה לשני סוגים, לפי אופן פעולתן:
* נוקר קבוע - בתוך המרגמה נמצא מעין מסמר מתכתי הנקרא "נוקר"; הרגם מפיל את פצצת המרגמה אחורנית לתוך המרגמה דרך הקנה, היא מקבלת מכה בפיקה שבתחתיתה, וכתוצאה מכך נורית בלחץ גזי הפיצוץ. רוב המרגמות הן בעלות נוקר קבוע.
* נוקר נע (דינמי) - הנוקר מוסתר בתוך הסדן, וכדי להתחיל את שרשרת הירי צריך לבצע פעולת נקירה. מרגמות כאלה הן מרגמת 52 מ"מ המשמשת ב[[צה"ל]] כנשק סיוע מחלקתי. אף מרגמת 120 מ"מ שמשמשת כנשק פלוגתי/גדודי בצבאות מערביים (למעט ישראל) הייתה בעבר מצוידת בנוקר מסוג זה, אולם עקב טעויות רבות, בהן קיבל צוות המרגמה הוראת ירי והוכנס פגז לקנה ולאחר מכן בוטלה ההוראה אך בטעות נשאר הפגז בתוך המרגמה, דבר אשר גרם לא פעם לאסון, הוצאו מרגמות אלו מהשירות על מנת להכניס בהן נוקר קבוע/סטאטי; כיום, לא יכולות טעויות מסוג זה להתרחש.
=== סוגי מרגמות ומאפייני פעולתן ===
{| bgcolor="#ABCDEF"; align="center"; border=2 ; cellpadding="3"
|-
|'''קוטר [מ"מ]'''|| '''ת"פ מסגרת'''|| '''שימוש''' || '''הפעלה''' || '''טווח [מ']'''
|-
|colspan ="5" align="center" bgcolor="#8fbc8f" | '''מרגמה קלה'''
|-
| 52 || מחלקתי || סיוע קרוב ומיידי || 2-3 חיילים || 450 מ'. (יעיל: 300 מ')
|-
| 60|| מחלקתי / פלוגתי || סיוע קרוב ומיידי לחי"ר || 2-3 חיילים || 2600 מ'. (יעיל: 2600 מ')
|-
| 60 חש"ן || פלוגתי || סיוע ל[[טנק|טנקים]] || חייל אחד (טען הטנק), ע"ג טנק || 1000 מטר
|-
| colspan ="5" align="center" bgcolor="#8fbc8f" |'''מרגמה בינונית'''
|-
| 81 , "ליש" || פלוגתי / גדודי || ארטילריית כיס ||צוות (2-5 חיילים) || 4900 מטר
|-
| 107, 120 || גדודי || ארטילריית כיס, מופעלת כמחלקה || צוות || עד 8200 מטר
|-
|colspan ="5" align="center" bgcolor="#8fbc8f" |'''מרגמה כבדה'''
|-
| 160, 240 || חטיבתי / על-חטיבתי || במסגרת גדוד מרגמות כבדות || צוות גדול (5-8 חיילים) || מעל עשרה ק"מ, תלוי בדגם ובקוטר
|-
|colspan ="5" align="center" bgcolor="#8fbc8f" |'''מרגמות מיוחדות'''
|-
|13 אינץ' || מאה 19 || פינלנד || עשרות חיילים || קילומטרים ספורים. (לשם השוואה: עד לאחר מלחמת העולם השנייה, היה צורך בתותחי 16 אינץ' כדי להגיע לטווח 40 ק"מ)
|-
|9.45 אינץ', "חזיר מעופף" || מלחמת עולם ראשונה || בריטניה || ? || ?
|-
|305 מ"מ || מלחמת עולם ראשונה || קיסרות גרמנית || ? || ?
|-
|60 ס"מ || מלחמת עולם שנייה || גרמניה הנאצית || ? || ?
|-
|colspan ="5" align="center" bgcolor="#8fbc8f" | '''מרגמות עתידיות'''
|-
|120 מ"מ || צבאות מערביים שונים || ירי אוטומטי מהיר ומדויק, חד ודו-קני || צוות קטן || 8200 מטר
|-
|155 מ"מ || ארצות הברית || הצעה שעדיין לא יושמה, על-בסיס תחמושת הוביצר הנפוצה || צוות קטן || 9000 מטר
|-
|}
===יתרונות וחסרונות המרגמה===
{| bgcolor="#ABCDEF"; align="center"; border=2 ; cellpadding="3"
|-
|'''תיאור'''|| '''יתרון'''|| '''חסרון'''
|-
|colspan ="3" ; " bgcolor="#8fbc8f" |'''ירי תלול-מסלול'''
|-
| המרגמה יורה בזוויות שבין 45 ל-81 מעלות || ניתן לירות כשהמרגמה מוסתרת או מבוצרת, מעל-גבי מכשולים ולמשרע טווחים רחב מאוד || המרגמה מדויקת הרבה פחות מתותח ויש לה כח אש קטן יותר. סוגי ארטילריה אחרים הם: הוביצר, היורה הן במסלול תלול והן בשטוח, ותותח, היורה רק במסלול שטוח.
||
|-
|colspan ="3" ; " bgcolor="#8fbc8f"|'''הפעלה בקרב-המשולב'''
|-
| המרגמה נמצאת עם הכח המסתייע ומטווחת על ידי קצין חי"ר/שריון || הפעלה גמישה בהרבה מזו של תותחים, לרוב אין צורך במפקדת סיוע || בניגוד להפעלה המסורתית, של סוללה או של גדוד, בתיווך מפקדה מטווחת ומבקרת אש, הפעלה בקרב משולב (נניח, קנה בודד על ידי מ"מ חי"ר/שריון) דורשת אימון ומיומנות רבים שאינם טריויאליים להשגה. כישלון הקרב המשולב בצה"ל ביום הכיפורים ושלום הגליל, הוציא את מרגמות 160 מ"מ ו-120 מ"מ מצה"ל, מכיוון שלא היו בנמצא קציני חי"ר ושריון שיוכלו להסתייע בהן. מאז שנת 2000 נעשה בצה"ל מאמץ יוצא דופן להנחיל את טקטיקת הקרב המשולב, אך הפעם ללא ארטילריה וממילא ללא מרגמות||
|-
|colspan ="3" ; bgcolor="#8fbc8f" |'''גמישות וזמינות'''
|-
| מרגמה מגיבה מהר מתותח לפקודת אש מזדמנת || '''המרגמה היא ארטילריית הכיס של המג"ד''' || הפעלת מסורבלת ברמת החטיבה ומעלה
הפעלת מרגמות כבדות ברמת החטיבה או האוגדה מחייבת העסקת כח אדם רב בבקרת אש במפקדת היחידה המסתייעת. כלי העבודה המסורתי הוא הכנת סכימת אש. סכימת האש היא תוכנית מוכנה מראש של יעדים להפגזה עם כמות האש שתונחת עליהם. התוכנית מנסה לצפות מראש את התפתחות הקרב והתפתחות דרישות הכח המסתייע. במהלך הקרב, מופעלים סעיפים מסכימת האש, כשכל הצדדים יודעים למה לצפות. אש שניתנת שלא לפי סכימת האש נקראת אש מזדמנת. מחשש לירי על כוחות ידידותיים (כפי שאירע למשל ב[[אסון צאלים א']]), אש מזדמנת נורית על ידי מעט קנים ככל האפשר ובמצבים קיצוניים בלבד.
|-
|colspan ="3" ; bgcolor="#8fbc8f" | '''הפעלה בשטח עירוני'''
|-
|המרגמה יכולה לירות גם כשהיא מוצבת ברחוב צר || נטען כי סומליה ובוסניה מוכיחות שלמרגמה יתרון עצום על-פני ארטילריה אווירית (מוטסת ומוסקת) בשטח עירוני. || אין למרגמה תחליף בשטח עירוני.
|-
|-
|}
==היסטוריה==
חשיבותו של נשק תלול-מסלול נובעת מהעובדה ש[[ביצורים]] ומערכי אויב לעולם פגיעים יותר מלמעלה מאשר מהצדדים. נשק תלול-המסלול הראשון היה ה[[קטפולטה]], ששימשה כנשק מצור שהמטיר על הנצורים אש, כשהוא עוקף את הביצורים.
המרגמה הומצאה ברבע השלישי של [[המאה ה-17]] (לפי Canon Research Project). מרגמות קטנות בקוטר 3-4 אינץ' הותקנו על אניות ואילו מרגמות בקטרים עד 13 אינץ' הותקנו ביבשה בלבד. הן הוצבו בזווית קבועה של 45 מעלות וטווחן שונה באמצעות שימוש במטעני הדף בגדלים שונים.
===המרגמה ב[[מלחמת העולם הראשונה]]===
[[קובץ:PortugueseLoadingStokesMortarWesternFront.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מרגמת סטוק "3, מלחמת עולם ראשונה]]
מרגמות 2 ו-3 אינץ' היו נפוצות במלחמת החפירות באירופה.
הדרישה לאספקת נשק תלול מסלול עבור הכוחות הבריטים הוצאה לאחר שהכוחות התייצבו בחזית סטטית והחלה [[מלחמת החפירות]] לקראת סוף שנת 1914 בעיקר ב[[צרפת]] וב[[בלגיה]]. הפיקוד הבריטי דרש נשק בעל טווח קצר יחסית (90 מטר), עם הפעלה פשוטה, בעל תכונות שמאפשרות הסוואה קלה ומהירה, ויכולת הטלת פצצות שיגרמו להרס חפירות האויב. במקור לא צוידו הכוחות הבריטים במרגמות היות שהתכנון המקורי של [[חיל המשלוח הבריטי]] היה לפעול בתנועה ולא להגרר למלחמה סטטית בחפירות. במצב חדש זה מצאו עצמם הכוחות ללא תשובה ראויה למרגמת החפירות הגרמנית.
===מרגמה "1.57===
בשלב ראשון ייצרה חברת ויקרס מרגמה בקוטר "1.57 שנשלחו החל ממרץ 1915 לחזית. עד 1917 נשלחו בסך הכל 275 מרגמות מסוג זה. הפצצות היו במשקל 18 ו- 33 פאונד ( 8.1 ק"ג ו- 15 ק"ג). הן היו בנויות מיציקת ברזל שמולאה בפרכלוריט. הפצצה הקטנה הייתה בעלת אפקט קטן מדי והגדולה הגיעה לטווח קצר מדי של 180 מטר בלבד.פרט לכך המרגמה הייתה יקרה לייצור ומורכבת מדי.
לקראת סוף 1917 הוחלפה המרגמה בנשק חדש בקוטר "2. המלחמה הסטטית איפשרה הגדלת קוטר המרגמה ושיפור יכולת חדירת הביצורים שלה, על חשבון קלות הפעלה וניידות, שממילא לא באו לידי ביטוי.
===מרגמה "2 דגם ראשוני===
מרגמות ה- "2 הוכנסו לשרות בתחילת 1915. החימוש היה שני סוגים של פצצות רסק. והגיעה לטווחים של 90 - 540 מטר. הפצצות הופעלו בצורה בטוחה תוך שימוש במרעום ארטילרי. באוגוסט 1915 הוצאה דרישה לייצור 800 מרגמות יחד עם הזמנת 675,000 פצצות ממספר יצרנים. גוף הפצצה היה גדול מקוטר הקנה והותקן עליו. הפצצות נראו כמו סוכריות על מקל ולכן זכו לכינוי: "סוכריות תפוח". הכדור היה בגודל דומה לכדורגל. הוא מולא בחומר מסוג [[אמאטול]] ונצבע בפס ירוק כהה, או שמולא בחומר מסוג [[אמונאל]] ונצבע בצבע ורוד.
משקל הפצצות עצמן היה 18 ו- 19.22 ק"ג. משקל הפצצות יחד עם מרעום הצינור היה 23 ק"ג.
באמצע 1917 הוחלפו המרגמות במרגמות כבדות יותר. חלק מהכוחות האוסטראלים המשיכו להשתמש במרגמות בעיקר לשיגור פצצות עשן.
לקראת [[הקרב על הסום]] ביולי [[1916]], צייד הצבא הבריטי כל דיויזיית חי"ר בשש סוללות מרגמות - שלוש בקוטר 2 אינץ', שתיים של 3 אינץ' ואחת בקוטר 9.45 אינץ'. המרגמה הכבדה, שזכתה לכינוי [[חזיר מעופף]] בשל מהירות הלוע האיטית שלה וגודל הפגזים, לא הצליחה להיכנס לשימוש ולבסוף נזנחה כליל.
[[הקיסרות האוסטרו-הונגרית]] הפעילה בחזית [[גליציה]] מרגמה מתוצת "סקודה" בקוטר יוצא דופן של 305 מ"מ. המרגמה נוידה על גבי רכב 4X4, פרי המצאתו של פרופ' [[פרדיננד פורשה]] (למעשה הייתה הדיסרטציה שלו ב[[הנדסת מכונות]]), האיש שלימים הקים את [[פולקסווגן]], בנה עבור [[גרמניה הנאצית]] את הטנקים שלה, המציא את דגם ה[[חיפושית (מכונית)|חיפושית]] ופרש כדי להתמקד בפיתוח [[מכונית ספורט|מכוניות ספורט]].
===המרגמה ב[[מלחמת העולם השנייה]]===
כיחידה אורגנית של דיויזית החי"ר ה-45 של הקורפוס השני של צבא ארצות הברית, גדוד מרגמות 107 מ"מ (Second Chemical Bn, ראה [http://www.4point2.org/hist-2w.htm להלן]) נחת בסיציליה עם מרגמות מובלות על-גבי עוקבים (נגררים של משאיות). בהצבה קרקעית מראש החוף, הגדוד ביצע ירי מזדמן על מטרות בורחות. המרגמות הנגררות נעו יחד עם כוחות החי"ר, שהתקדמו בקצב של 25 מייל ליום.
בנוסף לכך , הייתה בשימוש צבא ארצות הברית [[מרגמת M1]].
בצבא יפן היו בשימוש מרגמות מסוג [[Type 97 (מרגמה)|Type 97 ]]. [[הצבא האדום]] ו[[ורמאכט]] אף השתמשו ב[[מרגמת M1938|אותו הדגם]] של מרגמה.
===מרגמה "2===
[[קובץ:פצצת חנמ- מרגמה 2 אינץ'.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פצצת חנ"מ - מרגמה 2 אינץ']]
זה נשק מחלקתי המאפשר למפקד המחלקה להעסיק את האויב באש ארטילרית פשוטה ויעילה.
פותחה על ידי התעשייה הצבאית הבריטית בתקופת מלחמת העולם הראשונה כאשר הדגם המוכר יותר פותח באמצע שנות ה- 30 של המאה העשרים על בסיס מרגמה ספרדית בקוטר 50 מ"מ. הנסיונות החלו בשנת 1937 עם מרגמות בקוטר "2 (51 מ"מ).
ההזמנה הראשונה נמסרה לייצור בתחילת 1938. עם פרוץ המלחמה ב- 1939 היו לצבא הבריטי רק 500 מרגמות עם חימוש תואם משני סוגים: נפיץ ועשן.
במהלך המלחמה פותחו כ- 8 סוגים שונים של המרגמה, חלקם מוצלחים יותר ואחרים פחות.
* משקל כולל: 4.8 ק"ג.
* אורך: 53 ס"מ.
* צוות: 2 אנשים.
* טווח אפקטיבי: 100 - 457 מטר.
* קצב אש: 8 פגזים לדקה.
* משקל פגז נפיץ - 1 ק"ג. מידות הפצצה: אורך - 254 מ"מ, קוטר - 50.7 מ"מ.
* " " עשן - 909 גר.
* " " תאורה - 600 גר.
בניגוד ל[[מרגמה 52 |מרגמת ה- 52 הצה"לית]], הפעלת המרגמה הבריטית נעשתה על ידי משיכה בחוט קצר שהפעיל מנוף עם נוקר.
שימוש מבצעי: מלחמת עולם שנייה, [[מלחמת קוריאה]].
התעשייה הצבאית בארץ החלה לייצר את המרגמה בקוטר 52 מ"מ עוד בתקופת מלחמת העצמאות.
שימוש מבצעי צה"לי: [[מלחמת העצמאות]].
על מרגמה 52 מ"מ ראה ערך [[מרגמה 52]].
====מרגמה 60====
שש יחידות של מרגמה מתנייעת בקוטר 60 ס"מ (הצבא הגרמני סימן קטרים של כלי נשק בס"מ ולא במ"מ, כמקובל היום) הוזמנו על ידי הצבא הגרמני ב-1937, נבנו ונכנסו לשימוש במהלך המלחמה. מתוכן, שתיים תפס הצבא האמריקני ב-1945.
המשקל המקסימלי של הפגזים היה 2.117 טון והמרגמה ירתה בקצב של ששה פגזים לשעה.
ארבע מהמרגמות השתתפו במצור על סבסטופול ב-1942.
===המרגמה בקרב המשולב===
[[הקרב המשולב]] היא טקטיקת התקפה צבאית שפותחה ב[[נאט"ו]] לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] במטרה למקסם את יתרונות ה[[חי"ר]], ה[[שריון]], ה[[חיל הנדסה|הנדסה]] וה[[ארטילריה]].
טקטיקת הקרב המשולב קראה לשילוב בין ארבעת החילות ברמה נמוכה ככל האפשר. כך למשל, מפקד גדוד חי"ר נקרא לדעת להפעיל ביעילות פלוגת הנדסה, פלוגת שריון ולטווח ארטילריה. על מנת להתגבר על הקושי העקרוני בטווח ארטילריה, שולבה מחלקת מרגמות בינוניות בגדודי שריון וחי"ר עצמם, על מנת להשיג שיתוף פעולה רחב ככל האפשר ביניהן לבין הכח המסתייע.
===טקטיקת הפעלת מרגמות בינוניות ברמת הגדוד===
יחסית לגופים המסתייעים (שריון וחי"ר), המרגמה היא נשק מורכב להפעלה. לכן, למרות שבמחלקת מרגמות תיקנית יש שישה קנים, היא מופעלת כמעט בכל תצורה אפשרית:
* קנה בודד - מסייע בדרך כלל לפלוגה ומטווח על ידי הפלוגה
* שני קנים - מאחד יתרונות הזמינות של הקנה הבודד עם כח אש של קנה כפול
* שלושה קנים - מאפשר כח אש מוגבר ללא האיטיות (היחסית) של מחלקה שלמה
* ארבעה עד שישה קנים - מאפשר ירי מסודר לפי התו"ל, ריכוז כח אש משמעותי, במחיר זמינות ופגיעות.
ככל שיותר קנים יורים יחד, עולה חשיבותם של בעלי תפקידים שונים בטיווח ולא בפיקוד על המרגמות או בהפעלתן. לדוגמה, בעוד שקנה בודד יכולים להפעיל שלושה עד חמישה חיילים, הרי שבהפעלת מחלקה שלמה בין שלושה לשישה בעלי תפקידים נוספים (קצינים ומשקי"ם) עוסקים בניהול הטיווח עצמו ואינם יכולים לעסוק בהפעלת המרגמה.
===המרגמה כנשק גרילה וטרור===
קלות הייצור וההפעלה של המרגמה, הפכו אותה לנשק גרילה נפוץ:
* ה[[חזבאללה]] השתמש במרגמות 82 מ"מ נגד צה"ל ב[[לבנון]] בשנות התשעים, כולל נגד מטרות נעות, תמרון האויב לשטח השמדה והסתלקות מהירה מזירת הקרב.
* המחבלים מ[[הרשות הפלסטינית]] משתמשים במרגמות (וב[[רקטה|רקטות]]) נגד מטרות נייחות של צה"ל ויישובים ישראליים. עקב המבנה הפשוט,ייצרו ארגוני הטרור בעזה מרגמות בהן עשו שימוש כנגד היישובים הישראליים שנמצאים בטווח קצר יחסית לאורך הרצועה.
עד כה, ירו הפלסטינים כ 5000 פצצות מרגמה על יישובי [[גוש קטיף]], שגרמו ל 4 הרוגים ועשרות פצועים. רוב הפצמ"רים נופלים בשטח פתוח ולא גורמים נזק.
* הכוחות האנטי-אמריקניים ב[[עיראק]] משתמשים בו נגד מטרות אמריקניות. בסתיו 2004, נעשה שימוש נרחב במרגמות 82 מ"מ ב[[קרבות פלוג'ה]]. [[גרילה|כוחות הגרילה]] הוכיחו שהפעלה מיומנת של המרגמה בשטח עירוני מניבה תוצאות קטלניות יותר ממה שאפשר היה לצפות להן על פי הניסיון שנרכש בשדה קרב טיפוסי.
==המרגמה בצה"ל==
===מרגמה 52===
{{הפניה לערך מורחב|מרגמה 52}}
===דוידקה===
{{הפניה לערך מורחב|דוידקה}}
[[תמונה:Davidka-batey-haosef-1.jpg|ממוזער|250px|ה"דוידקה"]]
מרגמה בקוטר 3 אינץ' מתוצרת [[תע"ש]]. הפגז, ששקל 40 ק"ג, היה בקוטר גדול מזה של הקנה, והוא "הולבש" עליו.
'''טווח:''' כ-300 מטרים.
'''שימוש:''' שתי מרגמות נמסרו לכל אחת משלוש חטיבות ה[[פלמ"ח]]. המפורסמות מביניהן היא מרגמה של [[חטיבת יפתח]] (יפת"ח-פלמ"ח) שמוצבת היום בכיכר על-שמה בעיר [[צפת]], ומרגמה עם פגז בקנה שמוצבת ב[[כיכר הדוידקה]] ב[[ירושלים]] במפגש הרחובות יפו והנביאים.
'''מורשת:''' הדווידקה זכתה ללעג רב בקרב מפעיליה וחיילי החטיבות שזכו להסתייע בה. היא נחשבה לנשק לא אמין, לא מדויק, גוזל משאבים ולא יעיל. למרות זאת, הדוידקה עשתה רעשים חזקים בעת הפעלתה והטילה מורא רב על הערבים ובכך גרמה להם לברוח מעמדותיהם.
===חטיבה 18===
במקביל לפיזור מרגמות 3 אינץ' בין החטיבות השונות, נעשה במלחמת העצמאות ניסיון להקים חטיבת מרגמות שתוכל לסייע באש מסיבית לפי דרישה. באותה תקופה חיל התותחנים היה מצויד ב[[נפוליאונצ'יק]]ים - תותחים תלולי ושטוחי מסלול בקוטר 65 מ"מ - ומרגמות 120 מ"מ היו פאר הארטילריה הצהלי"ת.
החטיבה פורקה בסיום המלחמה, הוקמה שוב כלקח ממבצע קדש, הפכה לחטיבה משוריינת מס' 45 שלה גדוד מרגמות, והתפתחה לכדי חטיבת שריון 188 מיד לאחר מלחמת ששת-הימים.
עם פירוק חטיבה 18 התקיימו מספר גדודי מרגמות כבדות בחיל התותחנים. הגדודים הופעלו לפי התו"ל שהתפתח בחיל, ובנפרד מהמרגמות הבינוניות שהיו נפוצות בגדודי השריון והחי"ר.
===גמ"כ (גדוד מרגמות כבדות)===
'''מכמ"ת - מרגמות כבדות מתנייעות'''
'''חימוש'''
*[[M-66 (מרגמה)|מרגמות 160 מ"מ]] על-גבי תובת [[M4 שרמן|שרמן]]
*מרגמות 120 מ"מ על-גבי זחל"ד
'''שימוש''' שני גדודי המרגמות הכבדות אוישו בחיילי חי"ר מתוך כוונה לשמש יחידות ארטילריה אורגניות בתוך חטיבות החי"ר. הגדודים פעלו במבצע קדש, במלחמת ששת הימים, במלחמת ההתשה ובמלחמת יום הכיפורים, ופורקו לאחר מכן. מרגמות 160 מ"מ יצאו סופית משירות בתחילת שנות התשעים.
=== מרגמות ושריון ===
[[תמונה:Mortar-60mm-latrun-exhibition-1-1.jpg|ממוזער|250px|מרגמה 60 מ"מ]]
במספר דגמי [[טנק|טנקים]] ([[מרכבה (טנק)| סדרת המרכבה]][[מגח| וסדרת המג"חים]]) ו[[נגמ"ש|נגמ"שים]] (ה[[אכזרית]] וה[[נמ"ר]]) של צה"ל ישנה מרגמה של 60 מ"מ המשמשת לירי פצצות תאורה, פצצות עשן ופצצות נגד חי"ר. המרגמה משמשת כנשק מסייע ושימושית למתארי לוחמה של שריון בשריון ושריון מול חי"ר. המרגמה מאפשרת ירי תלול מסלול לאויב המסתתר מאחורי גבעה וכן ירי יעיל של פצצות תאורה מבלי לחשוף את הטנק היורה.
בעוד שהמרגמה בטנקי המג"ח היא חיצונית ובעלת נוקר קבוע, המרגמה בטנקי המרכבה היא פנימית והנוקר בה הוא נוקר דינמי.
=== ה"קשת" ===
{{הפניה לערך מורחב|קשת (מרגמה)}}
החל מ-[[2006]] נכנסת לשירות חטיבות [[חיל הרגלים]] מרגמה מתנייעת בשם "[[קשת (מרגמה)|קשת]]". ה"קשת" היא מרגמת 120 מ"מ תוצרת [[סולתם מערכות]] הנשלטת בידי [[מחשב]] ומותקנת על גבי [[נגמ"ש]] [[M-113]]. ה"קשת" נחשבת למרגמה מדויקת, מהירת ירי ויעילה. ה"קשת" הופעלה ב[[מבצע עופרת יצוקה]].
==עתיד המרגמה==
שני גורמים עשויים לחולל מהפכה בהפעלה עתידית של המרגמה:
* '''חזרה לקוטר גדול'''
במהלך שנות ה-90, עם הכנסת תותח 120 מ"מ לטנקים מערביים, עלה טווח הירי שלהם ועבר את טווחי המרגמות הבינוניות. נדרשת מרגמה שתוכל לנוע עם הכח המסתייע ולירות לטווחים רלוונטיים (ששה קילומטרים כיום, שמונה-תשעה בעוד עשר שנים).
* '''GPS ומחשב ירי'''
השימוש ב-GPS ובמחשב ירי מאפשר למרגמות לא לפגר אחרי קצב ההתקדמות של הטנקים ולספק אש מדויקת ומהירה על-פי דרישה. דיוק מושג על ידי הכרת נקודת המוצא (נ.צ. עשר ספרות); מהירות מושגת על ידי העברת חלק מהתפקידים המסורתיים של [[מפקדת סיוע אש|מפקדת הסיוע]] אל הקנה הבודד.
===הצעה למרגמה 155מ"מ===
צבא ארצות הברית, שהחליף את מרגמות הנחתים מ-81 מ"מ ל-120 מ"מ, [http://www.g2mil.com/155mortars.htm בוחן הצעה] לעבור למרגמות 155 מ"מ, על פי העקרונות הבאים:
*תחמושת זמינה - קיים מגוון רחב מאוד של תחמושת 155 מ"מ הוביצר, שמשמשת תומתי"ם כבר ארבעים שנה, כולל תחמושת נ"א חדשנית, כך שאין צורך לפתח תחמושת חדשה.
*התאמת המרגמה - כדי להתמודד עם הדף הירי, המרגמה תהיה קלה. לשם כך, טווח הירי יתקצר מאוד, לכדי ששה קילומטרים.
*התאמת הקנה - הקנה יהיה סלילי, טעינת הפגז ומטען ההדף יהיו מהסדן. להצעה זו חסרונות משמעותיים בקצב האש ובגודל הצוות שיפעיל את המרגמה.
*ניוד - המרגמה תובל על האמר ותירה בהצבה קרקעית, על בסיס טכנולוגיה לפריסה מהירה של מרגמה כבדה שכבר קיימת במרגמה 240 מ"מ רוסית.
===AMOS===
מרגמה 120מ"מ מתוצרת פינלנד, אוטומטית ודו-קנית, הנישאת על-גבי נגמ"ש ייעודי. המרגמה מיועדת לספק מטח של 24 פגזים תוך דקה מדרישת האש, ללא קביעה מראש של המטרה ("אש מזדמנת").
===קרדום / קשת / Dragon EFSS===
[[תמונה:Keshet-120-mortar001.jpg|ממוזער|250px|"קשת" - מרגמת 120 מ"מ על גבי נגמ"ש]]
מרגמה 120 מ"מ מתוצרת [[סולתם]] הישראלית, מיוצרת עבור [[צה"ל]] ו[[צבא ארצות הברית]] ונישאת על-גבי [[נגמ"ש]] ייעודי אמריקני. מיועדת לספק מטח של 16 פגזים על-פי דרישה. המרגמה אינה אוטומטית והטעינה נעשית מהקנה.
על-פי החלטת [[חיל הנחתים האמריקאי]] מינואר [[2004]], המערכת תיקרא Dragon EFSS ("מערכת סיוע אש יבילה") ותחליף בעתיד את תותחי הוביצר 155 מ"מ יבילים שנמצאים היום בשימוש.
ב[[צה"ל]] משרת הקרדום תחת השם "[[קשת (מרגמה)|קשת]]".
===Fireball===
ב-2003 [http://www.deagel.com/pandora/?p=mn00208001 נחשף] פגז 120 מ"מ מונחה לייזר מתוצרת [[התעשייה האווירית לישראל|התעשייה האווירית]]. מלבד מערכת הנחיית לייזר, נוספו לפגז סנפירי גוף וזנב המכפילים את טווחו לכדי 15 ק"מ.
'''יתרונות'''
* דיוק
* טווח
'''חסרונות'''
* ראש נפץ מוקטן
* סירבול במתן תיקונים לסדרת הירי
* חזרה והעצמה של חסרונות הפעלת המרגמה בקרב המשולב
* הגדלת מפקדת הסיוע הדרושה להפעלת המרגמה
===Bighorn===
מרגמה 120 מ"מ Bighorn היא וריאציה נוספת של מרגמה המצוידת בטעינה אחורית אוטומטית ומחשב ירי מבוסס GPS. היצרן טוען לטווח של 10 ק"מ, כנראה בשל הקנה, באורך שני מטרים.
===פצמ"ר 120מ"מ מצרר===
[[התעשייה הצבאית]] פיתחה<ref>
[http://www.imi-israel.com/Business/ProductsFamily/TankAmmunition.aspx?FolderID=31&docID=304 SDF Bomblet] - פצמ"ר מצרר של התעשייה הצבאית</ref> את פצמ"ר המצרר אשר מכיל 24 פצצונות נ"א/[[נ"ט]] בעלות יכולת [[השמדה עצמית]]. כל פצצה מכסה שטח של מעל 4000 מ"ר כאשר כל פצצונת חודרת כ-105 מ"מ פלדת שריון ומספקת כ-1200 רסיסים. הפצמ"ר מיועד לירי מכל מרגמה עם קנה חלק כולל המרגמות המתקדמות באורך של 3 מ' כדוגמת ה-AMOS.
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Mortars|שם ויקישיתוף=מרגמות|ויקישיתוף 2=Category:Mortars of Israel|שם ויקישיתוף 2=מרגמות בישראל}}
* [http://www.202.org.il/Pages/gdud_332/gdud_margemot.php על גדוד המרגמות המוצנח בצה"ל], באתר הצנחנים
* [http://www.israeli-weapons.com/israeli_weapons_artillery.html רשימת מרגמות תוצרת ישראל]
* [http://www.globalsecurity.org/military/library/policy/army/fm/23-91/ch1.htm ספר הדרכה להפעלת מחלקת מרגמות בגדוד חי"ר או שריון]
==הערות שוליים==
<references />
[[קטגוריה:מרגמות|*]]
{{Link GA|lt}}
[[en:Mortar (weapon)]]
[[ar:هاون]]
[[bg:Минохвъргачка]]
[[ca:Morter (arma)]]
[[cs:Minomet]]
[[da:Mortér]]
[[de:Mörser (Geschütz)]]
[[es:Mortero (arma)]]
[[et:Müüser]]
[[fa:خمپارهانداز]]
[[fi:Mörssäri]]
[[fr:Mortier (arme)]]
[[fy:Mortier]]
[[hr:Minobacač]]
[[hu:Aknavető]]
[[id:Mortir]]
[[it:Mortaio]]
[[ja:迫撃砲]]
[[ko:박격포]]
[[lt:Minosvaidis]]
[[nl:Mortier (wapen)]]
[[no:Bombekaster]]
[[pl:Moździerz]]
[[pt:Morteiro]]
[[ro:Mortier]]
[[ru:Миномёт]]
[[si:මෝටාරය (කොට කාලතුවක්කුව)]]
[[sk:Mažiar]]
[[sl:Minomet]]
[[sr:Минобацач]]
[[sv:Mörsare]]
[[tg:Миномёт]]
[[tr:Havan]]
[[uk:Міномет]]
[[vi:Súng cối]]
[[zh:迫击炮]]
| |||