הכחשת השואה ברומניה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: התייחס;
שורה 16:
בסתיו 1944, ברומניה, הציבור ידע מעט מאוד על ההגליות לטרנסניסטריה ויתר הפשעים שנעשו נגד האוכלוסייה היהודית. באוקטובר ובנובמבר פורסמו כמה מאמרים בכתב העת "רומניה החופשית", אך כתב עת זה, בעל אוריינטציה קומוניסטית, נקרא על ידי מעטים בלבד. בין [[14 במאי]] ו-[[13 ביולי]] [[1945]] נערכו משפטי פושעי המלחמה הרומנים. במשפט הראשון, שנערך בין 14 ו-22 במאי היו 38 נאשמים, מרביתם בכירים מאוד והמשפט התרכז בנושא [[הטבח באודסה]]. שלושה משפטים נוספים נערכו למי שהיו מנהלי מחנות הריכוז והעבודה בטרנסניסטריה. הדיווחים מהמשפטים, הרווים בעגה התעמולתית הקומוניסטית, היו קשים להבנה לציבור הרחב ורק מעטים הבינו מה התרחש שם. עם תפיסת השלטון המלאה של הקומוניסטים בסוף דצמבר 1947, נאסרה הפצת [[הספר השחור (קרפ)|הספר השחור]] של [[מתתיאס קרפ]], שדן בסבלות היהודים תחת השלטון הרומני במלחמת העולם השנייה. עותקים בודדים של הספר, שהפצתו נפסקה, נשארו בספריות מרכזיות, לעיון במקום של בעלי אישור מטעם המפלגה.
 
לאחר מלחמת העולם השנייה היו במפלגה הקומוניסטית הרומנית שתי גישות לדרך בה אמורים להציג את ההיסטוריה. דרך אחת ייצגה על ידי [[לוקרציו פטרשקאנו]] (Lucreţiu Pătrăşcanu), שכתב את הספר "בעיות יסוד של רומניה" (Probleme de bază ale României), ספר שאת כתיבתו התחיל ב-1942, פורסם ב-1944 וזכה למהדורה נוספת ב-1946. בספר זה דן פטרשקאנו באנטישמיות הממסדית של המדינה הרומנית, התיחסהתייחס להשפעות המדינה הנאצית, אך ציין שיש גם מאפיינים רומניים מקומיים. פטרשקנו הודח ב-1948 במסגרת המאבקים הפנימיים במפלגה הקומוניסטית הרומנית וספרו נגנז. ב-1954 הוצא פטרושקאנו להורג. ב-1968 טוהר לאחר מותו, אך הספר לא חזר למדפים. הגישה השנייה יוצגה על ידי [[מיכאיל רולר]] (Mihail Roller), היסטוריון קומוניסטי יהודי. ספר זה, שעל פיו חונכו עשרות שנתונים של תלמידים רומנים, לא הכיר בקיום העם או הלאום היהודיים והקורבנות היהודים הוצגו לפי השתייכותם האזרחית או הלוקלית, יהודים רומנים היו סתם רומנים ויהודי יאשי, בהתייחסות ל[[פרעות יאשי]], היו תושבי [[יאשי]], ללא ציון לאומיותם או דתם.
 
דוגמאות להעלמת רדיפת היהודים ומספר הקורבנות מקרב היהודים, בספרי ההיסטוריה של התקופה הקומוניסטית, מלמדים על יחס השלטונות לבעיה זו. ב-1971 יצא לאור ב[[בוקרשט]] הספר Garda de Fier ([[משמר הברזל]]) ובו סופר שביום 23 בינואר 1941 נשלחו במשאית 15 עצורים לבית המטבחיים ושם נורו ונתלו על ווי התלייה שנועדו לגופות בעלי חיים (חלק מאירועי [[מרד הלגיונרים ופרעות בוקרשט]]. בספר צוין שהיו עשרות ומאות פצועים, אך לא צוין שהמתים והפצועים היו יהודים<ref>Rezistenţa spirituală a evreilor români în timpul Holocaustului מאת [[יעקב גלר]], הוצאת HASEFER, עמוד 40</ref>. בספר Istoria României în date (ההיסטוריה של רומניה בנתונים כמותיים), שפורסם בבוקרשט ב-1972, בעניין 21 עד 23 בינואר 1941, התקופה של [[מרד הלגיונרים ופרעות בוקרשט]], צוין רק: "התנועה הלגיונרית מארגנת מרד צבאי, שבאמצעותו חותרת להפוך לנהנית היחידה מכוח השלטון ובהזדמנות זו מבצעת מעשי טבח עקובים מדם, גזל והרס...", אף מילה על כך שהמעשים האלה מופנים כלפי היהודים ושנהרגו כ-130 יהודים<ref>Rezistenţa spirituală a evreilor români în timpul Holocaustului מאת [[יעקב גלר]], הוצאת HASEFER, עמודים 39, 40</ref>. כעבור חמש שנים, ב-1977, פורסם הספר Scurtă istorie a românilor destinată tineretului (היסטוריה קצרה של הרומנים המיועדת לנוער) וגם בספר זה מוקדש רק משפט אחד לאירועים אלה ובמשפט זה היהודים לא מוזכרים<ref>Rezistenţa spirituală a evreilor români în timpul Holocaustului מאת [[יעקב גלר]], הוצאת HASEFER, עמוד 40</ref>.