האסכולה הווינאית השנייה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏ברג: הרחבה
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: תאוריה; פרדוקס; {{הערות שוליים}}; הסרת רווח מיותר;
שורה 7:
== שנברג ==
 
בין שלושת החברים העיקריים באסכולה הווינאית השנייה היו הבדלים שאינם בני-גישור. שנברג היה בן למשפחה בורגנית, [[יהודי|יהודית]]-[[וינה|וינאית]], לעומת תלמידיו, שבאו שניהם מן המעמד הגבוה ה[[אוסטריה|אוסטרי]]-[[גרמניה|גרמני]]. על אף היותו אוטודידקט, מצטיין שנברג במקוריות הן בכתיבתו והן ביצירתו המוזיקלית, באופן המזכיר את [[קרל פיליפ עמנואל באך]]. ספריו בתחום [[הרמוניה]] (1911) וה[[קונטרפונקט]] הם היסודיים ביותר מבחינה מדעית שנכתבו בתקופתו. מסגנון הרומנטיקה המאוחרת של [[שירי גורה]] התקדם לטכניקת שנים-עשר הטונים, אותה גיבש והביא לשיא ב"ווריאציות לתזמורת" אופוס 31, ב[[אופרה]] ה[[דודקפוניה|דודקפונית]] "מהיום למחר" וביצירותיו שנכתבו בשנים 1934 עד מותו ב-1951, בשבתו באמריקה, בהן האופרה [[משה ואהרון]]. עם זאת, עיקר חשיבותו של שנברג היא בהשפעתו כמורה ל[[הלחנה]] וכתיאורטיקאיוכתאורטיקאי של המוזיקה. מבין יצירותיו, רק [[ליל הוד]], "שירי גורה" ו[[פיירו הסהרורי]] זכו לפרסום ולמספר רב של ביצועים מצליחים בתקופת חייו, אך השפעתו על עולם המוזיקה הייתה כבירה.{{הערה|רדליך, עמ' 13}}
 
== וברן ==
 
תקופת ההלחנה של [[אנטון וברן]] הייתה קצרה בהרבה מזו של מורו, רק 37 שנים. הצמצום הצלילי והצורני, ששנברג החל בו בתקופת יצירתו השנייה, מקצין אצל וברן במידה, המונעת כמעט אפשרות לקלוט את המוזיקה בחושים.{{הערה|רדליך, עמ' 14}} אל טכניקת שנים-עשר הטונים הגיע במועד מאוחר יחסית, בנפרד מ[[אלבן ברג]], שמת בגיל צעיר יחסית ומשנברג, שהיגר לארצות הברית. סגנון הכתיבה של ברג, שבא לביטוי בווריאציות לפסנתר אופוס 27, מזכיר בפרדוכסבפרדוקס שבפשטותו המורכבת את סגנון ה[[פיסול]] של [[הנרי מור]]. היצירות שחיבר בעשור האחרון של חייו היו חתומות במידה רבה גם בפני חסידיו הנאמנים. וברן היה איש מקצוע בתחום מדע המוזיקה ואף [[מנצח]] [[קונצרט|קונצרטים]] מנוסה.{{הערה|רדליך, שם}}
 
== ברג ==
 
מותו של [[אלבן ברג]] בגיל 51 העמיד את תקופת יצירתו של 35 שנים בלבד, קצרה לא רק מזו של שנברג אלא אף מזו של וברן. בתחום החינוך וההוראה ובניתוחי המוזיקה שלו עלה ברג הן על שנברג והן על וברן, אם כי נפל מהם בתחומי ה[[ניצוח]] והנגינה. כמורה העמיד דור תלמידים, שלא נפל ברמתו מזו של תלמידי שנברג. בין תלמידיו היו [[תאודור אדורנו]]{{הערה|מקס פאדיסון, "אדורנו, תאודור", [[מילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים]] אונליין}}, [[וילי רייך]]{{הערה|ירג שטנצל, "וילי רייך", מילון גרוב אונליין}} ופריץ היינריך קליין {{הערה|דאגלאס ירמן, "אלבן ברג" 3, גרוב אונליין}} כמלחין, חתר לאיזון בין טכניקת שנים-עשר הטונים לטונאליות המסורתית, כמו שנברג, ויצירתו מקיפה, כזו של שנברג, מוזיקה לירית, סימפונית, דרמטית וקונצרטנטית, אך בתחום הדרמה המוזיקלית הצליח יותר ממנו בהלחנה על בסיס של שורות חופשיות ושל כתיבה [[דודקפוניה|דודקפונית]] מדויקת.{{הערה|רדליך, 15}}
 
אין לדעת, איך היה ברג מתייחס ליצירות המאוחרות של וברן ושנברג, לו האריך ימים די הצורך להכירן. מבשרים מוקדמים ליסודות, שהתגלו מאוחר יותר באישיותם, הופיעו אצלו בשלב מוקדם בהרבה. אלבן ברג היה קשור בנפשו אל מהפכנות [[המאה ה-19]], שהקנתה כוחות מיוחדים ליצירתו ולחוקיה.{{הערה|רדליך, שם}}.
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
<references />
 
[[קטגוריה:מוזיקה של המאה ה-20]]