חזקת הגוף – הבדלי גרסאות

'''חזקת הגוף''' היא מונח [[הלכה|הלכתי]] המתאר [[חזקה (הלכה)|חזקה]] הקובעת כי במקרה ובו יש ספק במצבו הפיזי של גוף, יש להניח כי המצב הבסיסי לא השתנה, וזאת כל זמן שלא הוכח אחרת. חזקה זו נחשבת חזקה ומשפיעה במצב של עימות מול חזקות אחרות. דוגמה לכלל זה היא ההנחה ש[[מום]] גופני שהתגלה כעת, נוצר מינימום זמן קודם לגילויו, היות והמצבשהמצב היסודי וברירת המחדל של הגוף הוא שהגוף נולד שלם ללא מומים.

ישנה מחלוקת תנאים במקרה ובו חזקת הגוף מתנגשת עם [[חזקת ממון]]. המקרה הנידון הוא, כאשר אדם [[קידושין|קידש]] אשה, ולאחר נישואיה התגלה כי היא בעלת [[לקות|מומים]] משמעותיים בגופה, מומים שברור כי הבעל לא היה נושא את האשה לו היה מודע לקיומם, אך לא ידוע אם מומים אלו היו קיימים כבר בשעת הקידושין (וממילא ה[[קידושי טעות|קידושין היו בטעות]] ובטלים), או שמא נוצרו המומים לאחר הקידושין. במקרה כזה סובר [[רבן גמליאל]] כי כל עוד לא ידוע אחרת, אנו מניחים שכשם שנולדה בלא מומים, כך היתההייתה בשעת הקידושין ללא מומים, ורק לאחר מכן הם נולדו, וזאת מכח חזקת הגוף. לעומת זאת, [[רבי יהושע]] סבור כי כל עוד לא ידוע אחרת, יש להניח כי המומין שנתגלו כעת כבר היו באשה בשעת הקידושין (ועל כן הנישואים בטלים), וזאת מכח [[חזקת ממון|חזקת הממון]] (הגוברת על חזקת הגוף), שמשמעה הוא שאין לחייב את הבעל בדמי ה[[כתובה]] הנדרשים ממנו בעת [[גירושין]] ללא הוכחה חד משמעית, ולכן כל עוד לא הוכח שהמומין נולדו בגופה לאחר הקידושין, לא ניתן לחייב את הבעל בתשלום הכתובה, היות וישנהשישנה אפשרות שהמומים כבר היו קיימים קודם הקידושין{{הערה|{{בבלי|כתובות|עה|ב}}}}. ההלכה נפסקה כרבן גמליאל, שחזקת הגוף מכריעה גם את כוחה של חזקת הממון {{הערה|למרות המחלוקת, גם רבי יהושע, שסבור כי למעשה חזקת ממון גוברת, מודה כי חזקת הגוף היא החזקה ביותר מכל החזקות האחרות, [[תוספות]] שם.}}.

שונותה של חזקת הגוף משאר החזקות, היא בכך שהיא השתנות אמיתית ומציאותית, והיא השתנות גוף מסוים, אדם או חפץ אחר, ממצב מסוים למצב אחר. דוגמאות אחדות הנידונות בתלמוד הם: היוולדות מחלות ומומים גופניים באדם{{הערה|שם.}}, השתנות [[נגע הצרעת|נגעים]] מנגע טהור לנגע טמא וההפך{{הערה|{{בבלי|חולין|ט|ב}}.}} לעומת זאת, השתנות בעלת מימד מופשט אינה נחשבת לחזקת הגוף, לדוגמאלדוגמה ההנחה האומרת כי אשה שהיתהשהייתה [[רווקה]] בעבר איננה נשואה בהווה, או "חזקת טהרה", שמשמעה ההנחה שחפץ שהיה טהור בעבר נשאר כזה גם בהווה.

רוב הראשונים{{הערה|ראה ב[[רשב"א]] ורוב הראשונים שם.}} סוברים שגם במקווה תקף הכלל של חזקת הגוף, היות והשינוישהשינוי הוא מציאותו־פיזי בכמות המים במקווה {{הערה|לפי שיטת רבי [[שמעון יהודה שקופ]] ([[שערי יושר]], חלק א' שער החזקות פרק ג') זו היא שיטת ה[[תוספות]] עצמו גם כן.}}.

לפי שיטת התוספות, עליונותה של חזקת הגוף מקנה לה עדיפות גם מול שני חזקות אחרות, ולא רק מול חזקה אחת, שכן עליונותה של חזקת הגוף אינה משום שהיא מתמודדת עם החזקות האחרות ומכריעה אותם, אם כך, לא היתההייתה חזקת הגוף יכולה להתמודד עם שני חזקות המתנגדות לה, אלא שבמקום חזקת הגוף אין דנים אחרי חזקות אחרות כלל אם חזקות אלו הם מסוגת "חזקה קמייתא"{{הערה|ולא חזקות מסוגת "חזקה אין אדם מתפייס במומין" שאינה משתייכת לסוגה זו.}} שכן, חזקת הגוף דנה על עצם הספק, על גוף הדבר אם השתנה או לא, ולכן כאשר קיימת הכרעה מצד חזקת הגוף, אין לנו לדון בחזקות האחרות שאינם בגדר '''הכרעה''' אלא בגדר '''הנהגה במקום ספק'''.

ג. התירוץ השלישי, הוא לפי שיטת רבי שמעון יהודה שקופ (בשם התוספות), ועל פי דברי התוספות בעצמם במקום אחר{{הערה|שם עו, א. וכן היא שיטת רש"י שם.}}, שחזקת הגוף מכריעה את הספק רק כאשר מדובר בספק על אותו גוף עצמו בו ישנה את החזקה; ולדוגמאולדוגמה: כאשר מתגלים מומים גופניים בגופה של אשה שנישאה ב[[נערה (הלכה)|נערותה]], ומתעורר ספק האם המומים היו קיימים כבר בשעת הנישואין וממילא אין לה [[כתובה]], או שמא אירעו המומים לאחר הנישואין ואם כן יש לה כתובה, במקרה כזה סבור [[רב אשי]] כי ההלכה תשתנה בהתאם למצב בו התגלו המומים: אם התגלו המומים לאחר הנישואין, כאשר היא ברשות עצמה והכתובה היא זכות ממונית של האשה עצמה, במקרה כזה תכריע חזקת הגוף של '''האשה''' על דין הכתובה של '''האשה''' עצמה. לעומת זאת, אם התגלו המומים לאחר ה[[אירוסין]] - אם כי לפני הנישואין, בעוד שהאשה ברשות אביה והכתובה שייכת לאביה, במקרה כזה לא תוכל להכריע חזקת הגוף של '''האשה''' על דין הכתובה של '''האב'''.