הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל למצרים – הבדלי גרסאות

[[הפסקת אש|הפסקת האש]] השנייה נכנסה לתוקפה בבוקר ה-[[25 באוקטובר]] [[1973]], על פי [[החלטה 339]] של [[מועצת הביטחון של האו"ם]].

 

 

מיד בתום הקרבות הופעלו על ישראל לחצים כבדים (בעיקר אמריקאים) להסרת הכיתור מהארמיה השלישית. ישראל הסכימה להעברת אספקה לארמיה (מזון וציוד רפואי) בשיירות של [[האו"ם]]. בקילומטר המאה ואחד הוקם על ידי [[כוח החירום של האומות המאוחדות#כוח החירום השני של האו"ם|כוח החירום של האו"ם]] מתחם אוהלים שבו נפגשו נציגי צה"ל ו[[צבא מצרים]] כדי להסדיר את הסידורים הטכניים של שיירות האספקה וכדי לייצב את הפסקת האש (תקריות אש מקומיות נמשכו גם לאחר הפסקת האש). השיחות נוהלו על ידי מפקד כוח האו"ם, לוטננט-גנרל [[אנסיו סילאסוואו]], בראש הצוות הישראלי לשיחות עמד [[אהרן יריב]], ואילו בראש הצוות המצרי עמד גנרל [[עבדל רני אל-גמאסי]]. השיחות החלו בליל 28 באוקטובר. שיחות אלה היו המגע הישיר הראשון בין ישראל ומצרים מאז שנחתם [[הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות|הסכם שביתת הנשק]] בין שתי המדינות ב-[[1949]].