תמס שריר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קטלוג לעריכה
שורה 38:
פעילות כזאת גורמת לירידה במאגרי הגליקוגן בתאי השריר ולירידה באנרגיה הנחוצה לתא. תהליכי התא נפגעים עד כדי הרס הממברנה.
##. מחלות כרוניות יכולות לגרום גם הן לפעילות יתר של תאי השריר:
חולי אסטמה במצב סטאטוססטטוס אסטמטיקוס נמצאים בקבוצת סיכון להתפתחות ראבדומיוליזיס כתוצאה מריקון מאגר הגליקוגן בתאי השריר.
חולי [[אפילפסיה]] במצב של סטאטוססטטוס אפילפטיקוס נמצא לאחר זמן ממושך של פירכוסים בלתי נשלטים של שרירי השלד. לכן קיים סיכון שגם הוא "רוקן" את מאגר הגליקוגן בתאי השריר.
תופעה נוספת שיכולה לגרום לראבדומיוליזיס היא Prolonged myoclonus, שגורמת להיווצרות התכווצויות של השרירים, מה שגורם להרס שריר בדומה לאפילפסיה.
#. [[מכת חום]] או מחלת חום גבוה הן גורם נוסף לראבדומיוליזיס. הפגיעה בתאי השריר כשחום הגוף גבוה היא כפולה. תפקודי התא נהרסים כתוצאה מהדנטורציה של חלבונים ואנזימים ובנוסף נוצר עומס על התאים כתוצאה מפרכוסים ממושכים.