רבי יוסי ברבי יהודה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 13:
==מתורתו==
 
פסקיו של רבי יהודה מוזכרים בתלמוד פעמים רבות.
פסקיו של רבי יהודה מוזכרים בתלמוד פעמים רבות. אחת מהם, הוא בסוגיית [[ייעוד]]{{הערה|קידושין י"ט ע"ב.}}, דין מקראי שמשמעו כי מי שברשותו [[אמה עבריה]], שהיא בת הנמכרת על ידי אביה לעבוד ברשות הקונה, בעודה קטנה, מצווה עליו להתחתן עימה, על ידי שמייעדה ומייחדה לאישות, ובכך, המעות הראשונות שנתן לאביה כדי לקנותה לשפחה – נהפכים למפרע למעות קידושין. לפי דעתו של [[רבי יוסי ברבי יהודה]], הקידושין נעשים בחוב המעות שנותר מתוך המעות הראשונות, המחייב אותה להשלים את העבודה שנתן לאביה, ולכן דווקא אם מתוך שש השנים שנמכרה נותר זמן עבודה השווה [[פרוטה]], היא מקודשת{{הערה|לפי דעתם של שאר חכמים, המעות הראשונות נהפכים למפרע למעות קידושין, ולכן אם הלך האב וקידש את בתו לאחר שמכר אותה לאמה עבריה, יכול עדיין האדון לקיים בה את מצוות ייעוד, שכן בכך הוא מברר למפרע שהמעות המעות הראשונות ניתנו לקידושין על ידו, ולא יכול היה השני לקדשה. בגמרא גם ישנה דיעה אחרת, האומרת כי למרות זאת יש צורך שישאר בזמן שנשאר עליה לעבוד, שווי של שווה פרוטה, שכן נלמד מהפסוק "והפדה".}}.
 
פסקיו של רבי יהודה מוזכרים בתלמוד פעמים רבות. אחתאחד מהם, הוא בסוגיית [[ייעוד]]{{הערה|קידושין י"ט ע"ב.}}, דין מקראי שמשמעו כי מי שברשותו [[אמה עבריה]], שהיא בת הנמכרת על ידי אביה לעבוד ברשות הקונה, בעודה קטנה, מצווה עליו להתחתן עימה, על ידי שמייעדה ומייחדה לאישות, ובכך, המעות הראשונות שנתן לאביה כדי לקנותה לשפחה – נהפכים למפרע למעות קידושין. לפי דעתו של [[רבי יוסי ברבי יהודה]], הקידושין נעשים בחוב המעות שנותר מתוך המעות הראשונות, המחייב אותה להשלים את העבודה שנתן לאביה, ולכן דווקא אם מתוך שש השנים שנמכרה נותר זמן עבודה השווה [[פרוטה]], היא מקודשת{{הערה|לפי דעתם של שאר חכמים, המעות הראשונות נהפכים למפרע למעות קידושין, ולכן אם הלך האב וקידש את בתו לאחר שמכר אותה לאמה עבריה, יכול עדיין האדון לקיים בה את מצוות ייעוד, שכן בכך הוא מברר למפרע שהמעות המעות הראשונות ניתנו לקידושין על ידו, ולא יכול היה השני לקדשה. בגמרא גם ישנה דיעה אחרת, האומרת כי למרות זאת יש צורך שישאר בזמן שנשאר עליה לעבוד, שווי של שווה פרוטה, שכן נלמד מהפסוק "והפדה".}}.
 
פסק נוסף של רבי יוסי, הוא בדין [[איסור חדש]], השנוי במחלוקת בין החכמים, האם הוא נוהג בחוץ לארץ. {{ציטוטון|תניא [[רבי יוסי ברבי יהודה]] אומר: עומר בא בחו"ל, ומה אני מקיים "כי תבואו אל הארץ"{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|כג}}.}}, שלא נתחייבו בעומר לפני כשנכנסו לארץ, וקסבר חדש בחו"ל מדאורייתא היא, דכתיב "במושבותיכם", כל מקום שאתם יושבים משמע}}{{הערה|{{בבלי|מנחות|פד|א}}.}}.
 
==קישורים חיצוניים==
*שמואל זיסל לוין, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30953&hilite=e2b1759b-b6ed-4746-a076-68c16b912e6d&st=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%99+%D7%91%D7%9F+%D7%A8%D7%91%D7%99+%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94&pgnum=13 המשתגע] עמ' 13.