מנחת מרחשת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 14:
לפי שיטת רבי יוסי הגלילי, הההבדל בין מחבת למרחשת הוא שמרחשת הוא סיר מכוסה, ואילו המחבת אינה מכוסה. לפי הסבר התלמוד, מקובל היה בידי רבי יוסי הגלילי מרבותיו, שמנחת מחבת באה על דיבורים אסורים, כמו [[רכילות]] ו[[לשון הרע]], שהם נעשים באופן גלוי, ולכן הקרבן הבא לכפר על חטאים אלו, צריך להיות בכלי מגולה, כדוגמת החטא, בעוד שמנחת מרחשת באה על רחשי הלב האסורים - מחשבות אסורות הבאים בסתר, ולכן יש להביא את הקרבן הבאה לכפר על החטא ולרצות בין האדם החוטא לאלוקים, בכלי מכוסה, כדוגמת העבירה.
 
לעומת זאת, סבור רבי חנינא בן גמליאל, כי ההבדל בין מרחשת למחבת, היא אופן הטיגון או הבישול. במנחת מחבת, השמן צף על הסיר השטוח (בדומה למחבת שבימינו), ולכן הלחם שנעשה מהסולת המטוגן, יוצא בצורה קשה, לעומת זאת המרחשת נעשית על כלי עמוק מלא בשמן, ולכן הלחם שמבושל בו יוצא רך וספוג בשמן, זאת לפי פירוש [[רש"י]].
 
לעומת זאת, ה[[רמב"ם]]{{רמב"ם|מעשה הקרבנות|יג|לז}}, {{רמב"ם|מעשה הקרבנות|יג|כג}},
 
 
==שם הקורבן==
ראשוני ה[[תנאים]] נחלקו בקשר למילה "מרחשת", האם היא שמו של הכלי שרת שבו אפו את הקרבן מנחה, או שמא זהו שמו של הקרבן עצמו. [[בית שמאי]] מסופקים בעניין, ולכן הם פוסקים, שאדם שאמר "הרי עלי מרחשת", לא יביא לא מנחה ולא כלי עד שיבוא [[אליהו]] הנביא ויברר את ההלכה. לעומת זאת,פוסקים [[בית הלל]] כי מרחשת היא כינוי לכלי, ולכן על אדם כזה לנדב במקרה כזה לבית המקדש את כלי השרת ששמו "מרחשת".