לודוויג ברנה – הבדלי גרסאות

ברנה נולד ברחוב היהודים בפרנקפורט ליעקב ברוך, [[בנקאי]] אמיד ושתדלן במסדרונות השלטון. סבו היה פקיד ממשלתי. ברנה ואחיו זכו ל[[חינוך פרטי]] מקיף על ידי יעקב זאקס, ולאחר מכן על ידי רקטור משה מהגימנסיה. לבקשת אביו, נסע ברנה בגיל שש עשרה ל[[ברלין]] (1802) כדי ללמוד [[רפואה]] אצל [[מרקוס הרץ]]. הוא התגורר בביתו של הרץ ואשתו ה[[סלון ספרותי|טרקלינאית]] [[הנרייטה הרץ]] בת ה-38, שכלפיה הוא פיתח תשוקה אימפולסיבית. לאחר מות בעלה בשנת 1808, הוא חשף בפניה את רגשותיו והביע את הערצתו בסדרת מכתבים, אך נדחה על ידה. הרץ תיווכה בינו לבין פרופ' [[יוהאן כריסטיאן רייל]] והוא נרשם ללימודים ב[[אוניברסיטת האלה]], אך הישגיו בלימודים היו דלים, והוא נשלח ל[[גימנסיה]] על מנת לשפר את השכלתו. הוא נרשם אליה רק בשנת 1804, לאחר שהשתתף בשיעורי פילוסופיה אצל הנריק סטיוונס ו[[פרידריך שליירמאכר]].

עם שובו לפרנקפורט, הוא התקבל (1811) לעבודה כ[[אקטואר]] בשירות המשטרה בעיר, אך בשנת 1814 נאלץ להתפטר בגלל יהדותו, לאחר שההגבלות הדתיות חודשו עם מפלת [[נפוליון]]. הדיכוי ממנו סבלו יהודי גרמניה, שאותו חש כעת על בשרו, כמו גם הרעיונות שבערו בו לחירותל[[חופש|חירות]] מדינית כללית בגרמניה הניעו אותו להילחם בשמרנות הפוליטית ובשנאת היהודים שפשטה בגרמניה. הוא פנה לכתיבה ולעיתונות, דרכה ביטא את רעיונותיו בסגנון מושחז ונוקב, והיה לאחד מראשי הלוחמים ב"לו העריצים" שמשלו ב-36 מדינות [[הקונפדרציה הגרמנית]].

בעקבות [[מהפכת יולי]] (סתיו 1830), הוא מיהר לפריז בציפייה למצא שם הזדהות עם רעיונות החירות שלו. ברנה אמנם התאכזב מעט מתקוותיו, אך ממקום גלותו הספרותי הוא חדל מלהשקיף בחביבות על המצב הפוליטי בגרמניה, מה שהוסיף להט למכתבי הסאטירה המבריקים ("מכתבים מפריז" - 1830-1833, יצא לאור בפריז ב- 1834) שהחל לפרסם במיזם הספרותי האחרון שלו, Le Balance, תחייה של העיתון Die Wage. מכתבים מפריז, המהווה ציון דרך בהיסטוריה של העיתונות הגרמנית, הינו החיבור החשוב ביותר של ברנה, והופעתו קיבעה אותו כ[[הוגה דעות]] מוביל בגרמניה. חיבורו זה, כמו גם התקפותיו נגד מנהיג השמרנים [[מטרניך]] הוחרמו ברחבי [[פרוסיה]]. כמובכתביו כן פרסם כתבים בהםהשונים שלח חצי ביקורת ולעג נגד [[יוהאן וולפגנג פון גתה]], ו[[ולפגנגוולפגנג מנצל]], ו[[היינריך היינה]], עמו היה בתחילה בקשרי ידידות חמים. היחסים בין השניים עלו על שרטון בסוף חייו של ברנה, ולאחר מותו פרסם היינה את ה[[ביוגרפיה]] השנויה במחלוקת שלו, "על לודוויג ברנה" (1840).

ברנה נפטר ממחלת ריאות בפריז בפברואר 1837, שם נקבר בבית הקברות [[פר לשז]]. ז'נט שטראוס-וואהל ירשה את כל נכסיו, והוציאה לאור את הכתבים שהשאיר. על שמו של ברנה נקראיםהונצח רחובותברחובות רבים בגרמניה., בשנת 1849 ייסדו מהגרים גרמנים אתוכן העירבעיר [[ברנה (טקסס)|ברנה]] ב[[טקסס]], [[ארצותאותה הברית]].ייסדו כמומהגרים כן,גרמנים בשנת 1849. מאז שנת 1993 מעניקה כנסיית סנט פול בפרנקפורט מדי שנה את פרס לודוויג ברנה ל[[פובליציסט]]ים דוברי גרמנית.