המרד הערבי – הבדלי גרסאות

▲[[תמונה:Arab Revolt flag.svg|שמאל|ממוזער|250px|[[דגל המרד הערבי]]]]

▲'''המרד הערבי''' (ידוע גם בשם '''המרד במדבר''') הוא [[מרד]] שהתקיים ב[[חצי האי ערב]] בשנים [[1916]]-[[1918]], בהנהגתו של השריף [[חוסיין בן עלי]], כנגד [[האימפריה העות'מאנית]].

▲שורשיו של המרד בשנת [[1908]], ב[[הפיכה]] שהעלתה לשלטון באימפריה העות'מאנית את [[הטורקים הצעירים]], במקומו של השולטן [[עבדול חמיד השני]]. בעקבות ההפיכה גברה האפליה של התושבים הלא טורקים של האימפריה. בשנת 1914 הצטרפה האימפריה העות'מאנית ל[[מעצמות המרכז]] ב[[מלחמת העולם הראשונה]]. לאומנים ערבים ב[[דמשק]] וב[[ביירות]] נאסרו והוצאו להורג. ה[[ערבים]] חשו מאויימים גם בעקבות השלמתה של [[מסילת הרכבת החיג'אזית]], שאיפשרה לטורקים להוביל כוחות במהירות לחצי האי ערב. בעקבות זאת נוצר קשר בין ה[[בריטניה|בריטים]], אויביהם של הטורקים, ובין השריף חוסיין בן עלי, בן המשפחה ההאשמית, שהיה שליט מחוז [[חיג'אז]] (حجاز, כיום מחוז ב[[ערב הסעודית]]) ושומר המקומות הקדושים ב[[מכה]] וב[[אל-מדינה]].

▲הקשר התבטא בחליפת חמישה עשר מכתבים בין [[הנרי מקמהון]] (Henry McMahon), מושל [[מצרים]] מטעם [[האימפריה הבריטית]], לבין השריף חוסיין. בחליפת מכתבים זו, הידועה בשם [[מכתבי חוסיין-מקמהון]], ביקש השריף חוסיין, בתמורה לתמיכתו בבריטים במלחמתם באימפריה העות'מאנית, את תמיכת [[בריטניה]] בהקמת ממלכה ערבית גדולה אחת הכוללת את [[חצי האי ערב]] (למעט אזור נמל [[עדן]] ב[[תימן]]), [[עיראק]], [[סוריה]] (כולל לבנון) ו[[ארץ ישראל]] (פלסטין בלשונו). למעשה, כל שטח שהיה מיושב בערבים באותה תקופה, ואשר לא היה בהשפעה בריטית, נכלל בגבולות הממלכה הזו. השריף חוסיין ביקש להתמנות למלך הממלכה הערבית החדשה ולהיקרא "מלך הערבים" (ملك العرب).