קורבן אשם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
WikitanvirBot (שיחה | תרומות) מ r2.7.1) (בוט מוסיף: zh:贖愆祭 |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{מפנה|אשם|הטלת אשם (יחס מפלה כלפי שעיר לעזאזל)|הטלת אשם}}
'''קורבן אשם''' הוא אחד מסוגי ה[[קורבן (יהדות)|קורבנות]] שהוקרבו ב[[בית המקדש]], הבא ככפרה על [[חטא|חטאים]] שונים. ברוב האיסורים שבתורה, לא נקבע קרבן לאדם העובר עליהם. אולם בעבירות חמורות במיוחד קבעה התורה, שהחוטא יביא קרבן ל[[כפרה]] על חטאו, כחלק מתהליך ה[[תשובה]]. קרבן האשם התייחד למספר מצומצם של עבירות, כדלהלן<ref>בניגוד ל[[קורבן חטאת]], המובא על שלושים וששה חטאים, אלו שהעובר עליהם במזיד חייב [[כרת]] (נימנו במשנה, מסכת כריתות, פרק א משנה א).</ref>. האשם בא רק בתור [[קורבן (יהדות)#סוגי הקרבנות|קורבן יחיד]], ולעולם אינו [[קורבן (יהדות)#סוגי הקרבנות|קורבן ציבור]].
שמו של האשם, מורה על חומרת העבירה ועל אשמתו של החוטא, שכן אשמות מביאים על עבירות חמורות במיוחד: חלקם כמו למשל גזילות ואשם מצורע, הם על עבירות כאלו הנעשים במזיד (בשונה מקורבן חטאת הבא רק על הספק), חלקם הם מעילות הנעשות בקדשי שמים, ואילו שם האשם תלוי בא להורות על כך שאשמתו גדולה למרות שעשאה בשוגג, וישא את אשמתו אם לא יביא את הקרבו{{הערה|רמב"ן, ויקרא פרק ה'.}}.
האשם הוא קורבן מסוג [[קורבן (יהדות)#סוגי הקרבנות|קדשי קדשים]]: בשרו נאכל על ידי ה[[כהן|כהנים]] ב[[בית המקדש]], ביום הקרבתו ובלילה שאחריו בלבד. בדרך כלל, האשם הוא [[אַיִל]] ([[כבש]] זכר בוגר), והתורה קוצבת לו מחיר של שני שקלים לפחות<ref>.שני שקלים בתקופת ה[[מקרא]] נאמדים בכ- 30 גרם [[כסף (יסוד)|כסף]]. לשם השוואה, זהו ערך של דונם קרקע חקלאית ממוצעת בזמן המקרא (ויקרא כז,טז). רבי [[יצחק אברבנאל]] (ויקרא ה,טו) מציין שמחיר זה נובע מכך ש"היו האילים יקרים מאד במדבר". כיום, עם ירידת ערך הכסף, מדובר בכמה עשרות שקלים חדשים בלבד. יש הסבורים שאם הוא יקר משני שקלים - אין להביאו (שו"ת בית שערים חלק אורח חיים סימן ב). אולם בדברי ה[[ראשונים]] מפורש שסך שני שקלים הוא מינימלי, וניתן להביא קרבן יקר יותר (פירוש המשנה ל[[רמב"ם]], מסכת כריתות פרק ו משנה ו; [[רבנו בחיי]] ויקרא ה,ו; [[ספר החינוך]], מצווה קכז וקכט).</ref>.
שורה 39 ⟵ 41:
== אשם [[נזיר (יהדות)|נזיר]] ==
הנזיר מקבל על עצמו מגבלות מסוימות לפרק זמן קצוב: שלא לגלח את שער ראשו, שלא לשתות יין, ושלא [[טומאה וטהרה|להיטמא למת]]. אם [[טומאת אדם|נטמא], כגון שנקלע למקום שיש בו [[טומאת מת|מת]] - הדבר מבטל את נזירותו. כעת עליו להביא קרבנות מיוחדים, ביניהם אשם הנזיר, ולאחריהם יוכל להתחיל לספור מחדש את ימי הנזירות.
כך נאמר בתורה<ref>במדבר ו,ו-יב</ref>:
| |||