ממון המוטל בספק חולקים – הבדלי גרסאות

 

===דררא דממונא===

{{ציטוט|מרכאות=|תוכן=כי אמר סומכוס היכא דאיכא דררא דממונא, אבל היכא דליכא דררא דממונא לא.}}

זאת אומרת: כאשר אמר סומכוס (שממון המוטל בספק חולקים) אמר זאת רק במקום שבו יש "דררא דממונא", כלומר, "שייכות ממון", אבל במקום בו אין "דררא דממונא" דבריו אינם תקפים.

 

[[תוספות]] לעומתו<ref>גמרא מסכת בבא מציעא דף ב' עמוד ב' דיבור המתחיל היכא.</ref>, אומרים כי משמעותו היא מצב שבו יש 'ספק לבית-הדין בלא טענותיהם'. כלומר שהספק לא נגרם מתביעות החולקים, ולבית הדין יש ספק למי שייך החפץ גם בלי טענותיהם. על פי תוספות לשיטת סומכוס חולקים רק כאשר לבית דין יש ספק "חזק", אבל אם הדיון החל בגלל טענות הצדדים הדיינים דורשים מהם להוכיח אותן. תוספות מבינים שהמילים "דררא דממונא" (שייכות ממון) מתייחסות למתדיינים ופירושן שברור שלשני הצדדים יש קשר לחפץ.

===שיטתו ההלכתית של סומכוס===

בתוספות ב{{בבלי|בבא מציעא|צז|ב}} ניתן להבין כי שיטתו של תוספות היא, שבמצב של דררא דממונא האומר שהדבר בספק בין שניהם, נחשבים שניהם למוחזקים, בתוספות ה[[רא"ש]] מבאר זאת מכיוון '''שהספק עצמו''' מטיל את הממון שיהיה בחזקת שניהם, ולפי רבי [[שמואל רוזובסקי]]{{הערה|ב"שיעורי רבי שמואל" שם.}} דהחזקת שניהם מתהווה '''לאחר''' ועל ידי הדין יחלוקו. אך בתוס' ה[[רא"ש]] מבואר שלא כדבריו.