פרוזודיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 12:
'''אינטונציה''' (ב[[עברית]]: '''הנגנה'''), נוצרת על ידי שינוי [[תדר|התדר]] הבסיסי של [[קול|הקול]] במהלך [[דיבור|הדיבור]]. כלומר-העלאה והורדה של גובה הקול תוך כדי הפקת הדיבור. לאינטונציה יש השפעה גדולה מאוד על משמעות הדברים, עד כדי כך ששני מבעים זהים לחלוטין, הנבדלים זה מזה רק בדפוס האינטונציה שלהם, יכולים לקבל משמעויות שונות. באופן כללי ניתן לתאר אינטונציה '''עולה''', כאשר התדר הבסיסי של הקול עולה עם הזמן, אינטונציה '''יורדת''', כאשר התדר הבסיסי נעשה נמוך וכן אינטונציה '''עולה- יורדת''', '''יורדת-עולה''' או '''שטוחה'''. אחד התפקידים העיקריים של האינטונציה הוא סימון הפונקציה הפרגמטית של המבע, כאשר הדוגמה הקלאסית לכך היא ההבחנה בין מבעי חיווי ושאלה. ברוב השפות, שאלות כן/לא נהגות עם אינטונציה עולה (דני שבר את הרגל?) ואילו אינטונציה יורדת אופיינית לשאלות פתוחות (מי שבר את הרגל?) ולמבעי חיווי (דני שבר את הרגל). פרט לכך, האינטונציה משמשת ככלי עיקרי להבעת [[רגש|רגשות]], כאשר ניתן להצביע על דפוסי אינטונציה האופייניים להבעת הפתעה, כעס, לעג וכולי.
 
יש להבדיל בין אינטונציה ל[[טון (בלשנות)|טון]] ב'''שפה טונאלית''' (למשל, [[שפות סיניות]] או [[שפות בנטו]]). טון הוא שינוי בגובה הקול במהלך ההגייה של [[מילה]] בודדת היוצר שינוי משמעות ברמה הלקסיקלית, כלומר- ייתכנו שתי מילים בעלות משמעויות שונות, הנבדלות זו מזו אך ורק מבחינת הטון. בניגוד לטון, האינטונציה היא שינוי בגובה הקול לאורך קטעי שיח גדולים יותר והיא בעלת משמעות פרגמטית- רגשית.
 
===הדגשה===