זלמן רייזן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 18:
זלמן רייזן היה בנו של הסופר והמשורר העברי-יידי [[קלמן רויזין]] (יק"ר) ואחיהם הצעיר של הסופרים והמשוררים [[אברהם רייזן]] ו[[שרה רייזן]]. מפעלו החשוב ביותר הוא ה[[לקסיקון]] המלא לסופרי היידיש, "הלכסיקון ל[[ספרות יידיש]], עיתונותהּ ובלשנותהּ". הלקסיקון, אשר נדפס בארבעה כרכים בין השנים [[1926]]–[[1930]], משמש עד היום כמקור חשוב, עשיר ואמין לתולדות [[ספרות היידיש]] שלפני [[השואה]].
רייזן ישב מרבית שנותיו ב[[וילנה|ווילנה]], שבה ערך והוציא ספרי לימוד ביידיש, ספרי דקדוק, אנתולוגיות, ביקורות ועוד. היה בין יוזמיו ומייסדיו של הארכיון והמכון המדעי לתרבות יידיש, "'''[[ייוו"א]]'''" ([[ראשי תיבות|ר"ת]] ביידיש: "המכון המדעי היהודי" או "המכון המדעי היידי") – מפעל תרבותי ענק ויחיד מסוגו. המכון נפגע מאוד בשנות הכיבוש הגרמני והשמדת [[גטו וילנה]]
כמתרגם הרבה רייזן לתרגם ליידיש מלשונות אירופה. בין תרגומיו: "[[רובינזון קרוזו]]" של [[דניאל דפו|דפו]], משיריו וסיפוריו של [[מיכאיל לרמונטוב|לרמונטוב]], [[מארק טוויין]], [[דוסטויבסקי]], [[הנס כריסטיאן אנדרסן]], [[גי דה מופסן]], [[היינריך היינה]], "[[בן חור]]" של [[לואיס וולס]], ואחרים. הוא פרסם למעלה מ-50 כרכי ביקורת, תרגומים ואנתולוגיות, אך עד היום לא תורגם לעברית אף ספר מספריו.
| |||