ציונות מדינית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
עריכה, הגהה |
||
שורה 1:
[[תמונה:Theodor_Herzl.jpg|שמאל|ממוזער|150px|בנימין זאב הרצל]]
[[תמונה:Basel_program.png|שמאל|ממוזער|150px|[[תוכנית בזל]], [[1897]] (מקור, ב[[גרמנית]]). "הציונות שואפת להקים בית מולדת לעם ישראל בארץ ישראל, המובטח לפי משפט הכלל".]]
'''הציונות המדינית''' היא זרם ב[[ציונות|תנועה הציונית]]
בראש הזרם עמד [[בנימין זאב הרצל]] ולשם כך נוסדה [[ההסתדרות הציונית]].
שורשיה של הציונות המדינית, בין השאר, בהגותם של [[מבשרי הציונות]]. ראש וראשון להם על פי ההיסטוריון ונשיא מדינת ישראל [[יצחק בן-צבי]] היה הרב ד"ר [[יהודה ביבאס]] ואחריו תלמידו רבי [[יהודה בן שלמה חי אלקלעי]].
==יעדים==
המצדדים בציונות המדינית דרשו השגת ערובות חוקיות וזכויות פוליטיות בטרם יתחילו יהודים ליישב את [[ארץ ישראל]]. הזרם התבסס על העקרונות הבאים:
* ה[[אנטישמיות]] היא האויב המשותף המלכד את האומה היהודית.
* מצוקת היהודים היא בעיה מדינית שיש לטפל בה בגלוי בזירה הבינלאומית.
שורה 10 ⟵ 16:
[[מקס נורדאו|מכס נורדאו]], יד ימינו של הרצל, סבר כי רק לאחר הצלחתה של הפעולה המדינית תתאפשר הגשמת מטרותיה של התנועה הציונית. לדעתו, תהליך האמנציפציה במערב אירופה הביא ל[[התבוללות]] ולוויתור על סימני הייחוד שלהם כיהודים, אך למרות זאת רוב היהודים לא הצליחו להתקבל ונדחו על ידי החברה הסובבת. בהשפעת האנטישמיות נחלש הדמוי הקבוצתי של היהודים כיהודים, הם מתביישים במוצאם ומתרחקים זה מזה.
מכיוון שאין סיכוי להמשך קיומו של העם היהודי ב[[גלות (יהדות)|גולה]], יש להבטיח את קיומו במדינה משלו. תנאי חשוב להצלחת המפעל הציוני הוא פעילות חינוכית לאומית אשר תשכנע את היהודים שאין סיכוי להמשך החיים בגולה וכי יש לעבור למדינה לאומית עצמאית.
==ראו גם==
* [[ציונות מעשית]]
* [[ציונות דתית]]
* [[ציונות רוחנית]]
* [[ציונות סינתטית]]
==לקריאה נוספת==
===מחקרים===
* [[אמנון רובינשטיין]], '''מהרצל עד רבין והלאה : מאה שנות ציונות''', 1997
* [[יואל רפל]], '''אין זו אגדה : ציונות, הסיפור והמעשה''', 1997
* [[גדעון שמעוני]], '''האידיאולוגיה הציונית''', 2001
* [[יצחק בן-צבי]], '''ארץ-ישראל ויישובה בימי השלטון העותמאני''', ירושלים: הוצאת [[מוסד ביאליק]], תשט"ו.
===מקורות===
* ח' מרחביה (עורך), '''הציונות, אוצר התעודות הפוליטיות''', הקדמה מאת [[דוד בן-גוריון]], ירושלים: הוצאת אחיאסף, 1943.
* ח' מרחביה (עורך), '''קולות קוראים לציון''', ירושלים: הוצאת [[מרכז שזר]], תשמ"א.
* [[אברהם לוינסון]] (עורך), '''ביבליוגרפיה ציונית''', ירושלים: יוצא לאור על ידי הנהלת ההסתדרות הציונית, תש"ג.
{{ציונות}}
| |||