בן ערובה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
WikitanvirBot (שיחה | תרומות) מ r2.7.1) (בוט מוסיף: pt:Refém |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 7:
לקיחת בן ערובה יוצרת דילמה קשה לשלטונות: האם להיענות לדרישת המחזיקים בו, להציל את חיי החטוף אך להסתכן במעשי חטיפה נוספים, או לנסות להכניע את החוטפים, בכוח או ב[[משא ומתן]], תוך סיכון חייו של בן הערובה.
נכונות היהודים ב[[ימי הביניים]] לשלם כופר נפש הביאה לכך שרבנים ופרנסי קהילה נלקחו כבני ערובה. ב[[המאה ה-13|מאה ה-13]] ה[[מהר"ם מרוטנברג]] נכלא על ידי הקיסר [[רודולף הראשון]] בדרישה לכופר נפש. המהר"ם סירב לתת לתלמידיו לפדותו עקב החשש שפדייתו תביא לחטיפת רבנים חשובים אחרים והתרוששות הקהילה היהודית (כמו שנפסק בגמרא: (גיטין מה/א) "אין פודין את השבויין יתר על כדי דמיהן מפני [[תיקון העולם]]"). עקב כך הוא נשאר בכלא שבע שנים עד מותו. רק ארבע עשרה שנה לאחר מכן נפדתה גופתו.
במאה העשרים שלח [[הנרי קיסינג'ר]], [[היועץ לביטחון לאומי]] של הנשיא [[ריצ'רד ניקסון]], מכתב לנשיא ובו ביקש שבמקרה שיחטף, לא להיכנע לשום דרישה של החוטפים, כדי שלא ליצור תקדים מסוכן. הוא הדגיש: "אם יתקבל ממני מכתב או מסר אחר ברוח שונה, יהיה עליך להניח שמסר זה הובע תחת איום".
| |||